חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

הכל לטובה...

להי_5029 להי_5029

הכל לטובה...


קטגוריה: כללי


(השמות בדויים)
מפגש חברתי עוד אחד מיני אלף של כמה חברים טובים, שביננו כבר לא יהיו זוגות וגם לא חתונות.. מה שיכל היה לקרות כבר קרה ומה שלא כניראה לא צריך לקרות..
הצפיה היחידה שיש לנו אחד מהשני זה שמישהו יאחר בשבת איזה חבר חמוד, או להיפך ואז נירקום איזה סיפור אהבה..
אבל עד כה לא, עד שמישהו מודיע כבר ביום חמישי שאצלו יתארחו 3 חברים.. ל הבנות מקפיצות אוזן, "בני כמה? איזו ישיבה?? אה.. באמת.. ?? יו, איזה יופי", וכל אחת מהפנויות מתכננת בקפידה את הלבוש שלה לשבת..
אז את אותה שיחה ואותה הודעה אני כניראה פיספסתי, ומה שיכל היה להימנע כניראה שמישהו שם למעלה לא רצה שימנע..
יום שישי לחוץ כרגיל בין גיהוץ חולצה לאח לאבא ולכל שאר השכונה.. אני שוכחת להוציא לעצמי משהו ולגהץ.. ומתנחמת בעובדה שגם ככה אין אף אחד מעניין בשבת.. (נשמע עגום אבל זה התירוץ היחיד שאיפשר לי לצאת מהבית כי אני בד"כ פרפקציוניסטית..)..
5 דקות אחרי "לכו נרננה.." אני כבר בעזרת נשים, חיוך פה ושם צביטה בלחי לכמה תינוקות מהממים של החברות והנה אני מרוכזת בתפילה..

כשהרב התורן מדבר כמה מילים על יופיה של הפרשה (כן כמה שזה מעניין, זה בדיוק הזמן לברר מאיפה נועה קנתה את החצאית החדשה ולברר כמה היא עלתה..), אני מעיפה מבט סתמי בעזרת בנים, מה שרואים זה שלל כיפות צבעוניות ובלתי מסגירות.. חוץ מאחת, שנראית לי יותר מידי מוכרת... יותר מידי.. ולמרות הנסיונות שלי אני לא מצליחה להיזכר מהיכן ולמה היא כל כך מוכרת...??? (מריצה בראש את החבר`ה שלי, לא היא לא שייכת לאף אחד מהם.. אוף!), ממשיכים תפילה והכיפה המוכרת מתעופפת מהראש..

אחרי התפילה הבדיקה הקבועה אצל מי נפגשים אני מבררת עם הבנות ודוחקת בחברה שלי שאני ממהרת מאוד (אבא שלי כבר עומד עם הכוס ביד שאני נכנסת לבית, הוא לא אכל מהצהריים כבר 8 וחצי ואני מבינה אותו..), היא זורקת לעברי שתבוא לקרוא לי..

אני מגיעה הביתה האוכל עובר מהר והקריאות של החברה כבר בחלון, מבט קצר בראי, שם אני רואה את אותו הדבר כבר כמה שנים טובות.. ואני בדרכי למטה..
"יו, איך פספסת.. יש לדניאל אורחים.. חבל על הזמן.."
- "אורחים? לדניאל?? ... נו.. ו.. משהו מעניין.."
- "יש אחד הורס.. חמוד שאין כמוהו.., משהו מיוחד.."
אז ביררתי גם לגבי ה-2 האחרים שהיא סיפרה שהגיעו, חמודים, היא מציינת ביובש, לא כמו ההוא..

הגענו לבית שבו מתכנסים אנחנו עולות, ואז בין "שבת שלום" ל"מה המצב?" אני רואה אותו.. חמוד.. בטח חמוד.. והפנים שלו מוכרות לי עד כדי אימה.. בנונשלנטיות הוא מחייך לכל הסובב אותו, ומשהו בחיוך מוכר לי יותר מידי.. אני מתיישבת קרוב אליו בל לא יותר מידי.. הוא מתחיל לשאול שאלות וכו`, אני מרגישה שעז במרעה נראית יותר טוב ממני, כל כך מצטערת שלא אימצתי את גישת הרבנים המקלים וגיהצתי איזו חולצה מעוצבת..

"גלעד" קורא אליו מישהו מהחבר`ה.. והאסימון שלי נופל.. בטח חמוד, גם לפני שנתיים הוא היה חמוד לא חמוד כמו עכשיו..

זו היתה פגישה מאיזה אתר היכרויות, בין הפגישות הראשונות שלי בחיים.. הוא היה חביב אבל מתנשא,דירנו על כל מיני דברים בינהם הכיפה המיוחדת שלו שסרוגה בסריגה מיוחדת שאחת הבנות שכל כך רצתה אותו סרגה לו.. הבנתי שהוא כל כך מקובל ומוערץ אפילו לא שאלתי אז למה הוא לא עם מישהי , אם כל כך קל לו למצוא בנות..
בסוף הפגישה אמר שלא מתאים לו.. נשברתי.. מודה.. הייתי עצובה מאוד הוא היה נראה טוב ואחלה גבר כזה.. והייתי באיזה דיכאון קליני קטן.. (יומיים וזה עבר.. כן, לפעמים גם לא רוצים אותך..)

הוא לא זיהה אותי, השתניתי, הפכתי להיות אחרת, יפה יותר? בטוחה יותר בעצמי?? או סתם לא נחרטתי לו בזיכרון...?

לא טרחתי להזכיר לו שניפגשנו..

בסוף הערב חברה שלי לחשה לי באוזן, "שמעת על הגלעד הזה.. ביטל אירוסין, פעמיים.. יו.. איזה קטע מוזר.."

ואז פתאום הבנתי.. כמו שלא הבנתי המון זמן...
שהקב"ה מכוון אותנו לכל מיני מקומות בחיים, והוא יודע כל כך טוב הרבה יותר טוב מאיתנו מה יקרה איתנו בסוף!!!
ואם משהו לא הולך כמו לדוג` פגישה לא מוצלחת צריך רק לחשוב שמי יודע מה היה קורה בסוף?.. וסביר להניח, או יותר נכון בטוח (!!!!) שזה לטובה.

אחרי שבת הוא שאל את דניאל אם אני פנויה.. החמיא לי מאוד אבל אמרתי לדניאל שאני לא ממש פנויה כרגע.. (פשוט היו לי כמה פניות ב"שדכנט" שהייתי צריכה לטפל בהם...) (:

29/05/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • בצי05/06/2004 בשעה 23:40
    8

    גלגל חוזר...
    קראנו אני וחברתי אפרת את סיפוריך, ודיי נדהמנו מדברייך..
    הרי לבדך כתבת שאין לדעת איך מתגלגלים הדברים..
    והכל בידי שמים אז..
    אולי כל אחד מכם היה צריך לעבור פרק מסויים בחיים כדי להיפגש שוב ...תחשבי על זה
    בהצלחה ובשורות טובות בצי ואפרת.

    הוסף תגובה
  • טוסט טעים04/06/2004 בשעה 15:31
    7

    הגזמתם חבר`ה!!
    אני בטוח ש 99% ממכם לא הבין מה הולך בסיפור הזה
    אז, אל תשחקו אותה חכמים!!
    "במקום שאין איש--גם דגיי רקק
    ייחשבו"!!!!!!!!!!!!!!

    הוסף תגובה
  • אביה02/06/2004 בשעה 22:35
    6

    תן חיוך הכל לטובה...
    זה לא משעמם ,לדעתי הסיפור נחמד..הוא חושף תופעה של הציבור הדתי הרווק בישראל בשבתות זה דיי עצוב כל הצפייה וההתכוננות שעליה את מדברת...אבל כנראה שככה זה...אני מסכימה שאין ספק שהכל לטובה...גם כאשר אנחנו לא מבינים מה טוב...אבל צריך לזכור שיש לנו אבא בשמיים....

    הוסף תגובה
  • אפרת02/06/2004 בשעה 19:27
    5

    פספוס מוצלח
    ממש היה מעניין לקרא ואולי גם קצת להזדהות עם סיפורך...
    מעניין למה היה חשוב לך לעלות את החוויה על הכתב? אולי איזה מן קטרזיס?קלוזר מסוים?

    הוסף תגובה
  • סמי02/06/2004 בשעה 16:57
    4

    מסר גלוי-לא, מסר נסתר-כן
    ליהי יקרה!
    סיפור מאד מעניין סיפרת , כל כך מעניין שאפילו המסר שלך הוא מסר נסתר.
    מה שמובן וששאר חבריי לתגובות הבינו, משולל מכל וכל-אמונה באלוקים שיגלגל לנו כל אדם איתו אנו צריכים לחיות,אינו כן- אמנם אנחנו שליחי אלוקים בעולם- אבל אסור לנו לנסות "להכנס לנעליים שלו" ולומר אה.."אה אותו בן אדם מסכן ביטל פעמיים , ובמקרה גם אני רציתי אותו כנפגשנו בעבר והוא לא רוצה..אה אה.. סימן שאלוקים רוצה שאני נהיה ביחד ונחיה לנצח באושר"- עשית נכון ששללת את ההצעה הכל כך מפתה- עפ"י הסיפור, והחלטת להשאיר בידך את הבחירה חופשית שלך, "עפ"י הטבע" יש לך הודעות באתר ואת לא יכולה לפנות אליו כך, אין מה לעשות.. שיהיה לו כל טוב , וכו`
    יישר כוח על המסר ההאדיר הזה- "לא בשמים היא..כי בפיך ובלבבך לעשותו"

    הוסף תגובה
  • יוסי02/06/2004 בשעה 10:57
    3

    סוף הכתבה
    מראה על שכל אצלך כותבת יקרה שהשכלת להבין מי הוא אותו אחד למרות שנראה כלכך מצויין אבל הבנת שהיה חס ושלום אולי לקרות מצב לא נעים ושהכל מכוון משמים תמשיכי בדרכך ברך שכל ישר בהצלחה.

    הוסף תגובה
  • lia02/06/2004 בשעה 09:24
    2

    תגובה:-)
    לדעתי הסיפור והמסקנות נכונות מאוד הבעיה היא שאנחנו לא זוכרים את התובנות האלו שבוע לכל היותר מהרגע שקוראים אותן,
    לא כל אחד יכול להגיע לכאלו מסקנות .

    הוסף תגובה
  • טוסט טעחם02/06/2004 בשעה 02:11
    1

    boring
    אני מתחנן אליכם חבר`ה
    מי שלא יודע מה ליכתוב אז, אנא לא ליכתוב
    peace

    הוסף תגובה