חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

דם זה לא מים..

אורלי_5809 אורלי_5809

דם זה לא מים..


קטגוריה: כללי


כשהתעוררתי בבוקר,לשמע אנקת האנחה, הייתי המומה..
לרגלי מיטתי שכב הכלב שלי, נדמה היה כחסר רוח חיים..
זינקתי מיד מהמיטה, כדי לבדוק מה בדיוק קרה לחברי הטוב מזה 10 שנים.

נגעתי בו, והוא היה קר..
ליטפתי אותו, אך הוא לא הגיב.. ניסיתי לטלטלו, אבל גופו היה נוקשה, ומתחתיו, הבחנתי בשלולית של דם..
דמעות החלו זולגות מעיניי ללא שום אפשרות לעצור בעדן..
קולי נחנק, אך הצלחתי כבדרך נס לאזור כוחות, ולקרוא לווטרינר שטיפל במקס, כלבי האהוב..
בינתיים, עפ"י הנחיית הרופא בטלפון, כיסיתי את מקס במספר שמיכות, וליטפתי אותו, מנסה לברר את מקור הדימום..

כעבור כ-10 דקות, נשמע צלצול בדלת..
לא רציתי לעזוב את מקס לבד בחדרי, אך לא היה מי שיפתח, כי היינו לבד, ומכיוון שידעתי כי זהו הווטרינר, קמתי ופתחתי..
מולי עמד בחור גבוה וחסון..ממש לא דומה לווטרינר הישיש שעבד במרפאה ביישוב שלנו..
למרות שמראהו שבה את לבי, לא רציתי לבזבז זמן ולהשאיר את מקס לבד, לכן נאלצתי להיות לקונית, וביררתי לפשר הופעתו בדלתי..

הוא הציג את עצמו כד"ר עודד ביטון,הווטרינר החדש במרפאת "תן לחיות" שביישוב,ואמר שנשלח ע"י ד"ר קליין, לבדוק מה הבעיה עם מקס..
האמת, לא הייתי מרוצה, הוא היה נראה צעיר, ולא מנוסה, איך הוא כבר יכול לעזור למקס אהובי?

אך לא יכולתי להתווכח, מפני שזמן הוא מצרך חשוב, בעיקר בבעיות כאלה, והפניתי אותו מיד לחדרי, שם שכב מקס, כלבי..

הוא שאל מה קרה, והתחיל למדוד לו כל מיני דברים שבכלל לא הבנתי מה משמעותם..
שם לו חוסם עורקים, ונתן לו זריקה נגד דימום מוגבר..
כשנעמד על רגליו, בדרכו החוצה, נזכר להסביר לי מה הבעיה..
הוא אמר שכנראה שלמקס יש בעיה בקרישת הדם, סוג של מחלת ההמופיליה,רק של כלבים..וזה התעורר עכשיו, לנוכח גילו המתקדם של הכלב..
"מה עושים עם זה?" שאלתי, מתבוננת בו במבט מוקסם..
"אסור לו להיפצע, מפני שכל פציעה תגרום לדימום ללא הפסק,שעלול להיות קטלני",אמר.
לעיניי חזרו הדמעות..ועיניו שלו-ברקו בתגובה..
ראיתי שמיהר לשוב למרפאה, אך משהו גרם לו לרצות להישאר..זה בטח לא איך שנראיתי-עם פיג`מה ישנה, לא מסורקת, ומעוכה עוד מהשינה..
משהו שהקרין, גרם לי להרגיש בנוח, למרות זאת..
ואז נזכרתי..
זה הוא..
זה הוא!!!!!!

לסיפור אין כל קשר אליי, ואפרסם את המשכו, באם יתקבלו מספיק תגובות מאנשים שירצו בכך..
28/05/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • ארבל05/06/2004 בשעה 23:59
    6

    באמת נמאס
    האמת שבאמת נמאס מכל סיפורי ההמשכים האלה בנוסח: "הלכתי ברחוב ופתאום...!!! רוצים המשך? אנא הגיבו בהמוניכם"
    חלאס, רוצה להגיד משהו- תגידי.

    הוסף תגובה
  • שימון03/06/2004 בשעה 18:16
    5

    נו יופי את מגניבה ואנחנו מתים עלייך...
    טוב יאללה פסמי המשך

    הוסף תגובה
  • הדס03/06/2004 בשעה 16:50
    4

    טוסט..
    לדעתי סיפור בהמשכים זה אחלה..
    אורלי, כתיבה יפה..
    אותי ריתקת, ואני אשמח לקרוא את ההמשך..

    הוסף תגובה
  • טוסט טעים03/06/2004 בשעה 02:27
    3

    אתם יודעים למה?
    כולם פה רוצים שיתחנפו אליהם ויגידו להם איך שהם כותבים יפה.
    אבל די!!!!!!!!
    נמאס

    הוסף תגובה
  • אפרת02/06/2004 בשעה 19:34
    2

    טוסט צודק
    זה ממש מעניין וכן ארצה לדעת מה ההמשך. אבל באמת זה אכזרי.. סדיסטי לגמרי כמו סדרת דרמה שצריכים לחקות לעונה הבאה רק כדי להגיד"מה בשביל זה חיכינו?!"
    אני יודעת הגזמתי, אבל בכל זאת אם יש לך מה לספר ספרי-או שלוקח לך זמן "להמציא" את ההמשך.....

    הוסף תגובה
  • טוסט טעים02/06/2004 בשעה 02:08
    1

    הגזמתם!
    חבר`ה התחלתם להגזים בטירוף!
    כל אחד פה כותב חצי סיפור בלי ההמשך!
    מה עובר עליכם??

    הוסף תגובה