חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

האקס המיתולוגי

האקס המיתולוגי


קטגוריה: כללי


בס"ד

למרות שעברו מאז חמש שנים אני עדיין זוכרת את הפגישה הראשונה, את הבחור ואת ההרגשה. הוא עבד כעצמאי במשרד אצל חברה של דודתי, והיא חשבה עלי והקשר נוצר.

למרות שבאנו מערים שונות הוא הגיע אלי, והפגישה היתה משהו שלא רצינו שיגמר. היה לנו כל-כך הרבה מה להגיד אחד לשני, על מה לדבר. למחרת יצא לי להיות אצל משפחה בעיר בה הוא התגורר וכך הוא בא לשם, אסף אותי. תכנן לאן נלך, שאל אם מסכימה (כמובן שכן). ושוב, ישבנו שעות, דיברנו, חלקנו דברים, נפתחנו לנושאים שלא נוגעים בהם בד"כ בפגישה שניה. והוא אמר לי שמצאתי חן בעיניו. אהבתי. התלהבתי.

נפגשנו מספר פעמים בשבוע כשהוא בא אלי ואני אליו. הכיר את המשפחה שלי, מאחר והוא גר בשכירות לא יצא לי בהתחלה להכיר את הוריו והיה לי נוח עם זה. יצאנו עם חברים שלו, למדתי להכיר אותו על משקל של "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה".הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ונבהלתי.

עם הזמן שמתי לב לדברים שיותר הפריעו לי; פחות הקפיד על תפילות, מקצוע לא רציני, הקשר בינינו הפך לפחות במקום ליותר, הוא הפסיק לקרוא לי בשמות חיבה, הפסיק להחזיר אותי לבית והסכים כשאמרתי שאקח את האוטובוס. ובסוף לאחר מספר חודשים אמרתי לו שלא נראה לי שיש מקום להמשיך. הוא היה בשוק. לא הבין מאיפה זה בא לו. חבר שלו ניסה להחזיר בינינו אך זה לא עלה יפה.

לאחר מספר חודשים עדיין חשבתי עליו והרגשתי רע בגלל הצורה שהקשר הסתיים והתקשרתי להתנצל. הוא שאל שוב לגבי חזרה להיות ביחד. סרבתי. במהלך השנים אני אומרת לעצמי שאם היינו מתחתנים לא הייתי מתפתחת רגשית-דתית-מקצועית כמו שהתפתחתי עד היום.

היום אני מודה בפני עצמי שאהבתי אותו. עד היום בקשרים שלי אני מחפשת את הרגש שהיה לי איתו. את היופי, והטוב, את תחושת השייכות. אף פעם לא הרשתי לעצמי להרחיב את קו המחשבה ולומר מה היה קורה לו היינו מתחתנים - אולי הוא היה משתנה והופך להיות יותר ממני, אולי היינו עוזרים האחד לשני להגיע לרמות שלא הכרנו שאפשריים? אולי כן הייתי מתפתחת יותר אפילו, כי היה לי בן זוג תומך מאחוריי? ואולי הקשר לא היה מצליח אלא ממשיך את הדעיכה שלו? אני לא יודעת.

אבל ריבונו של עולם. רע לי ואני רוצה לבכות. כל פעם שרע לי, שנגמרת לה עוד מערכת יחסים אני תמיד חוזרת אליו, במחשבותיי, וחושבת איפה הוא, אולי.. לו רק... האם אני טועה? אני לא יודעת. אידיאליזציה היא צורה שאנו משתמשים בה כשאנו חושבים על אדם שאיננו עוד. אנו עושים אותו יותר ממה שהוא. אני שלמה עם הפרידה שלנו, שכלית אני יודעת שהקשר התחיל לדעוך, זה היה הדבר הנכון לעשות, אבל בכ"ז קשה לי שלא לחשוב ולהיזכר ברגש, בתחושה. האם היא אמיתי או מנופחת לאחר הרבה זמן שעבר? אני לא יודעת איפה הוא היום. אין בינינו כל קשר. אולי הוא נשוי עם ילדים. אולי אני כותבת כאן היום באיזושהי תקוות שוא שהוא חושב עלי ויזהה את עצמו? האם יהיה לי האומץ לחזור אליו ולבדוק האם התבגרנו ודברים השתנו? אני יודעתש עלי להמשיך הלאה, ולהערכתי עשיתי זאת, רק ש-שוב, בתקופות הקשות האלו של להיות לבד אני חוזרת לתקופה שבה היה לי טוב.
01/02/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • יסמין20/03/2006 בשעה 13:07
    6

    מרחוק הכל זוהר יותר
    יקירתי,

    אני מציעה לך לקרוא את דבריך שוב ושוב.

    אני קראתי אותם בתשומת לב. מסתבר שכבר אז, לפני חמש שנים, הקשר דעך, שההתלהבות הראשונית לא כיסתה על הפערים שביניכם, ולמרות בקשותיו החוזרות לא הסכמת להמשיך את הקשר.

    ייתכן שאת מתגעגעת לקשר הזה מפני שאין לך עדיין משהו יותר מתאים. אבל אם תחזרי לנתח את הקשר בהגיון תביני מדוע פסלת אותו אז. נכון - השכל והרגש לא הולכים ביחד, ולכן קשה לך עם זה.

    אם עכשיו תהיי מוכנה להתעלם מחסרונותיו (ואולי קרה נס ומשהו התקדם אצלו...) אולי כדאי באמת לנסות למצוא אותו ולשמוע מה יש לו לומר בנדון.

    הוסף תגובה
  • מישהיא19/03/2006 בשעה 00:25
    5

    למה שלא תנסי ליצור איתו קשר???
    למה שלא תנסי ליצור איתו קשר??? אם הוא פנוי ויהיה מוכן לנסות- רק טוב יוכל לצאת מזה...

    הוסף תגובה
  • גיא13/03/2006 בשעה 09:38
    4

    מבין אותך אבל...
    כן אני מכיר את ההרגשה , אבל אני חושב שיש כמה סיבות לזה שאת נזכרת בו שוב ושוב , אחת הסיבות הם שלא מצאת עדיין אהבה דומה למה שהיתה לך , שנית כמו שאמרת התפתחת מקצועית זאת אומרת שאת כבר לא תמימה שזה גם משפיע , אבל לדעתי הוא לא ממש התאים לך כי תיארת פה מצב שהאהבה בינכם דעכה לפחות מצידו , וחוץ מזה למה לא הסכמת לחזור איליו אז ולתת לזה עוד צאנס?

    הוסף תגובה
  • אליהו13/03/2006 בשעה 00:33
    3

    תגובה
    אני עדיין פנוי ...

    הוסף תגובה
  • דרדסית12/03/2006 בשעה 22:01
    2

    זכרונות.. רק זכרונות..
    העלית בי זכרונות שרציתי לשכוח.. הוא התחתן בשבוע שעבר.
    בשכל ואפילו כבר בלב יודעים שזה לא מתאים.
    יודעים שהפרידה הייתה מוצדקת ושיהיה יותר טוב.
    אבל אני מבינה אותך, ברגעי הבדידות הכל חוזר כאילו מבקש להרע יותר את המצב..

    אך אל דאגה- אחרי כל רגע בדידות כזה מגיעים עוד 2 שאומרים תהיי חזקה , תתפכחי, תצאי , תבלי, תשקיעי בעצמך- פנימית וחיצונית.
    ותמצאי מישהו יותר טוב עבורך!

    הוסף תגובה
  • אלמוני12/03/2006 בשעה 12:48
    1

    שנינו.....
    חמודה שלי.. את לא היחידה.. שנינו באותו סירה.. אני גם מרגישה כך.. אותו סיפור.. אותם דמעות.. אך צריך להמשיך הלאה.. מחזקת אותך מרחוק.... יהיה בסדר...

    הוסף תגובה