חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

משעמם לי בחיים:-|?!

משעמם לי בחיים:-|?!


קטגוריה: כללי


(אני בת 20):
אני מול המחשב ומשעמם לי מאוד אינני יודעת מה עוד לעשות אני חסרת כל..
לא מזמן עבדתי בחברה טובה זאת העבודה הראשונה שלי בחיים עבודה ראשונה שהיוותה מעט ימים איזה אסון על ההתחלה בעבודה חדשה..(למרות כל מאמציי לשווא היו רצים)
ועכשיו אני חסרת עבודה! (גם חסרת תעודת בגרות--העבודה שממנה פוטרתי מי היה מאמין שיקבלו אותי למרות שאין לי ת"ב)לפיכך חסרת כסף וחסרת אהבה וחסרת חברה (אין לי הרבה חברות) אני חושבת שאוליי אם אמצא אהבה (אם מישהו ירצה אותי כי אני כל כך נמוכה ורוב הגברים לא) ולא שאני נראית רע אלא שחסרת גובה וזה הורס את הכל ככה אני מרגישה, ואם אמצא אהבה אוליי זה יועיל לי קצת לצאת החוצה.. לראות עולם (לא היתי בחול אף פעם ואפילו את הארץ שלנו אני בקושי מכירה) .. העתיד מאוד מפחיד אותי אני לא יודעת במה אעסוק אני לא יודעת אם אצליח לכלכל את עצמי העולם הוא כה גדול..
זה לא שאין בי דברים טובים.. יש בי המון אני מתחזקת (אולי לא תשובה גמורה אך חזרה למקורות התורה) אני חושבת שדווקא נעשיתי בן אדם כל כך טוב נעשיתי צדיקה ולמרות שאני מרגישה שיש בי את הטוב הזה של הצדיקות והחסידות אני מרגישה חסרת "כל" (אולם לא מרגישה חסרת ערך במובן הערכי שלי מבחינת כבוד האדם הכבוד שלי חס ושלום)
מה יהיה אני שואלת את בורא עולם שאני כל כך אוהבת ורואה בניסיו אבל דווקא לשאלה הזו אין לי תשובה!!!מה יהיה עימי אינני יודעת העתיד הזה מפחיד אותי המצב שלי של עצמי מבחינת כל החוסר הזה שהזכרתי לעיל מאוד מעציב אותי ולמה אני מול המחשב כרגע ומספרת לכם את כל זה כי כמו שאמרתי אני חסרת עבודה אז אני נעשית מכורה למחשב שוב שוכחת את המציאות הזאת שאני צריכה לדאוג לכלכל את עצמי ואני ממש מפחדת האם אצליח בעולם הגדול הזה.. הבטחון שלי הלך וכל כך כואב לי הלב.. להיות מובטלת זה אסון..(הכסף אמצעי חשוב- הבטלה מביאה לשעמום והשעמום לעבירה) ואין מישהו שיעזור לי לצאת מזה והאמת שניסו להוציא אותי מזה אך הבעיה היא שלא משנה כמה ינסו לעזור לי לצאת מזה אני ממשיכה להיות בדיכאון ואפילו מעדיפה לשקוע בתוכו.. כשעבדתי לא מזמן הרגשתי ממש טוב השקעתי וכל כך כואב לי הלב שחזרתי לאותו מצב שהיתי קודם לכן הדיכאון,שאני יודעת שאצא ממנו רק כאשר אמצא עבודה טובה ושלא אצטרך לדאוג יותר מידיי לגביי איך לכלכל את עצמי וגם רציתי להוסיף כשכתבתי שהעתיד מפחיד אותי כמובן גם הקטע הזה של מציאת חתן (אינני ממהרת כלל וכלל אני כל כך קטנטנה ממש לא רוצה להיות אמא כרגע כי אני עדיין מרגישה קטנה (תראו באיזה מצב אני שעכשיו אצליח לכלכל עוד מישהו?) אני גם מכל הענין הזה חוששת מי יהיה הבעל שלי ואיך יהיו החיים שלי בעתיד בכלל..
רציתי לציין: הטבע שלי הוא לצחוק הרבה עכשיו שאני מחוסרת כל (במיוחד לגבי עניין העבודה) אני מרגישה שהכל נצבע בשחור בגלל שאר הסיבות שמביאות אותי למסיבה עצובה..
ולמרות הכותרת המוזרה לא שבאמת משעמם לי תמיד אני יכולה למצוא לי מה לעשות רק שמה שאני מוצאת לעשות נעשה לי כמשעמם בבו העת הזאת....
19/01/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • משה28/02/2006 בשעה 17:09
    15

    היי
    אשמח ליעעץ לך בזאת
    ביי משה.

    הוסף תגובה
  • פרפרים בבטן27/02/2006 בשעה 23:43
    14

    תגובה לכותבת ול-13
    בקשר לגיל בו אפשר להתחיל לימודים, תרשה לי לספר לך שאצלנו (בפקולטה לרפואה) יש כמה וכמה אנשים שהתחילו ללמוד בגלאי 28 ו-29. צא וחשוב 7 וחצי שנים עד שיקבלו את התואר, ועוד 5 שנות התמחות.
    מסקנה: גם בגיל מאוחר אפשר להתחיל, בטח תואר או לימודי תעודה שהם כולה 3 עד 4 שנים.
    לכותבת הכתבה, יכול להיות שאכן יהיו בעיות עם גבוהים ממש, ואף הזכרתי את זה. ויכול להיות גם שלא יהיו בעיות.
    אני יכול להעיד על עצמי שאני 180 ואני יכול להצביע על לא בת אחת ולא 2 שהן 158 ואולי אף כמה ס"מ פחות, ומבחינה חיצונית בלבד בכלל לא הייתי מתנגד לצאת איתן, בלשון המעטה (מה לעשות שמראה עיניים לחוד ומשמע אזניים לחוד. לעיתים הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו, אולם לא זה הדיון כאן.)
    אז יכול להיות שלא כולם כמוני. יכול להיות שהבחור יהיה גבוה יותר ממני או שאת נמוכה בהרבה מגובה זה.
    בכל אופן, אני הייתי מציע להגיד לבחור מראש את הגובה שלך. חלילה לא בתור חיסרון, כי כבוד עצמי הוא נורא חשוב. אלא בתור "מה הגובה שלך? שלי כך וכך" (בלי להתנצל! זה מה שאת וזה בסדר גמור!)
    בחור שזה מפריע לו ממילא לא יצא איתך, וככה פתרנו את כל הבעיות.
    ובאמת, הלוואי שהבעיה של היופי הייתה בעיה של גובה, כי אז המצב היה נראה הרבה יותר טוב (עם דגש על נראה)
    בהצלחה

    הוסף תגובה
  • אינשטיין27/02/2006 בשעה 14:14
    13

    ב"ה מעצב לשימחה
    בס"ד

    אם את פחות מגיל 25 אני מציע לך ללמוד
    מקצוע רציני כלשהו שיעזור לך להתבסס בחיים.
    זה מאוד חשוב גם למצב הרוח האישי שלך,לדימוי העצמי שלך, וגם כל אדם צריך
    להיות עסוק במשהו כדי לא להתחיל להשתגע..
    ואני לא אומר את זה בצחוק.

    לגבי האהבה תמיד תשאפי למצוא בחור שדומה
    לך ככל האפשר.שכן מדרך הטבע שיש נטיה
    לדומה להיות דבק בדומה לו,ולא לשונה ממנו.

    דומה בגובה,בחיצוניות,בפנימיות,בערכים..
    ולא להקפיד יותר מדיי,אם את מוצאת חן בעיניו,
    והוא מוצא חן בעינייך,לכי על זה אם אתם יכולים.

    ברכת שמיים.ושפע טוב שבעולם.
    אינשטיין (-:

    הוסף תגובה
  • דוד27/02/2006 בשעה 12:07
    12

    תגובה ל9
    זה לא נכון מה שאתה אומר,כי מי שבאיזור 1.85 רוב הסיכויים שלא ירצה לצאת עם מישהי פחות מ1.60 וזה מאוד יפריע לו!
    אבל אני מסכים איתך שיש עוד הרבה בנים שזה לא יפריע להם כאלה שהם פחות 1.80 שזה רוב העולם!
    לכן בגלל הגובה היא לא צריכה לאבד תקווה!
    לגביי תעודת בגרות,אם את לא רוצה לשפר ושיהיה לך בכלל תעודה את לא ממש יכולה לצפות לעבודה נורמלית כי בימינו אפילו אנשים עם תואר בקושי מצליחים לפרנס את עצמם בכבוד אז קחי את זה לתשומת ליבך!
    חוץ מיזה שרוב הגברים ואני מאמין גם נשים יפריע להם עם הבן זוג שלהם לא משכיל ולכן יעדיפו מראש מישהו אחר...
    בכל אופן אני חושב שיהיה לך הרבה יותר קל עם תתחילי לטפל בבעיות שאמרתי.
    בהצלחה בכל אופן בהמשך.

    הוסף תגובה
  • כותבת הכתבה27/02/2006 בשעה 10:17
    11

    תיקון טעות ותגובה למספר 9
    בתגובה 8 שכחתי את המילה "שלא" על מנת לקבל שכר.....
    ולתגובה מספר 9--gt זה בדיוק הבעיה שרוב הגברים שיצאתי עימם היו גבוהים וזה קצת מפריע ההפרש של הגובה כי כשמישהו גבוה לידי אני לא יודעת אם הוא מקבל אותי באיך שאני בגובה שלי. אם אדע שזה לא מפריע יתכן וגם לי זה לא יפריע. והאמת דווקא היו גבוהים שלא היה איכפת להם מהעניין הזה. הקטע הוא שלי מפריע להיות נמוכה אני לא מצאתי הרבה נמוכים (שמצאו חן בעיני)משום מה והיתי רוצה להיות לפחות עוד 10 סנטימטר זה היה עוזר לי מאוד עם הבטחון העצמי שלי ואז לא היה איכפת לי להיות עם מישהו גבוה אע"פ שלא ממש מפריע לי זאת אומרת זה תלוי באיך שהמין השני יקבל אותי... כי בכל זאת אני נמוכה אבל בריאה...

    הוסף תגובה
  • יערה27/02/2006 בשעה 09:43
    10

    כמה הצעות להעלאת בטחון עצמי
    הי
    לפי מה שאני רואה, הבעיה היחידה שלך זה חוסר בטחון עצמי ברמות חריפות. יש לי המלצה: תתחילי לקרוא ספרים למודעות עצמית.
    ספר חובה: כוחו של התת מודע. את חייבת את זה לעצמך, את חייבת ללמוד להאמין בעצמך.
    עוד הצעה- תתנדבי.
    ברגע שתעזרי לאנשים, תרגישי חיונית, וזה יעלה לך את המצברוח ויתן לך תחושה של חשיבות עצמית.
    אם את צריכה עוד עזרה, את מוזמנת לכתוב לי
    [email protected]

    הוסף תגובה
  • פרפרים בבטן27/02/2006 בשעה 04:23
    9

    אני לא מכיר אנשים שיתפסו גובה על הגובה
    גובה אצל בנות זה שטויות והבלים.
    אם את לא גבוהה, נניח 155, זה עדיין בסדר גמור. רוב מוחלט של הבנים (ואולי אפילו כולם, כולל את הגבוהים ביותר) לא ישימו על זה. הסיבה שנראה לך שזה מפחית מהאדם היא שבנות מסתכלות על בנים, ואצלהם הן מחשיבות גובה בתור גורם קריטי.

    גם אם הגובה שלך הרבה יותר נמוך מזה, עדיין תוכלי למצוא שלל גברים, שהגובה שלהם אמנם אינו גורד שחקים, אולם ישמחו לצאת איתך. ובכלל אם הגובה שלך הוא 140 לדוגמא, אני מניח שלא תהיי מאושרת עם מישהו שהוא 193, נכון?

    ולגבי העבודה, קצת גישה טובה ויהיה טוב בע"ה.

    בהצלחה!

    הוסף תגובה
  • כותבת הכתבה27/02/2006 בשעה 02:02
    8

    תגובות לכולם!
    לתגובה מספר 1--gt "לא אמורים לצפות לגמול?" מי אמר לך שלא? הרי יש שכר מצווה ונכון שצריכים לקיים מצות על מנת לקבל שכר אבל הבורא טוב ומיטיב אז למה שלא אצפה לטובה ממנו?
    ולא מתחשק לי לשפר את תעודת הברות שאין לי. וגם לא נסיעה לחול אני בסה"כ רוצה למצוא עבודה ולהיות בה הרבה זמן ולהרוויח כסף.
    לתגובה מספר 2--gt אני יודעת שזה דיכאון ואוליי אני באמת זקוקה לטיפול פסיכולוגי כי אני במצב על הפנים.
    לתגובה מספר 3---gt נאור אתה משהו מיוחד יש לך משלים וכתיבה ממש נפלאה וואלה יפה לך.
    לתגובה מספר 4--gt אוליי באמת זה מה שאני צריכה.
    לתגובה מספר 5 6 ו-7 ולכולם: תודה על החיזוק
    ול-7---gtמי אמר לך שגובה זה שטויות אני גמדה בריבוע..... :-)

    הוסף תגובה
  • אורן26/02/2006 בשעה 22:44
    7

    הגובה זה שטויות זה בד"כ אצל גברים משנה...
    ובקשר לכול הבעסה אני בטוח שתצאי מזה וגם שתמצאי עבודה היו הרבה אנשים כמוך ובסוף הכול הסתדר להם ואני מאמין שגם לך ,את בסה"כ בת 20! כול החיים לפנייך ואת מדברת כמו בת 80 ,90 זה ממש מצחיק
    קצת אמונה ,בטחון ולראות הכול בצורה חיובית והכי חשוב תסתכלי קדימה לא אחורה! קדימה(לא המפלגה חס ושלום) אל האושר אל העתיד אל הטוב תחשבי טוב יהיה טוב תאמיני לי!!
    אם תרצי לפנות אלי אני משאיר כאן מייל.בהצלחה!

    הוסף תגובה
  • אני26/02/2006 בשעה 15:48
    6

    אל תתייאשי....
    מה שכתבת נגע לליבי מאוד...גם לי היו תקופות של אי מציאת עבודה וכמובן ללא אהבה..זה קשה ורק מי שעבר את זה יודע..אבל אל תתייאשי..אני מסכימה עם שאר המגיבים שאת צריכה לעשות פסק זמן..להפסיק להיות עסוקה בדאגות ולדבר עם מישהו... זה ממש לא מוזר שאת מרגישה ככה כי יש מצבים בחיים שגורמים לדיכאון ונשמע שאת נמצאת בו כרגע..
    תלכי לייעוץ,תשפכי את מה שיש לך בלב..זה גם יקל עליך קצת להתפרק ואולי גם תקבלי כלים איך להתמודד עם זה... מה שבטוח - בסוף הכל יהיה טוב והחיוך יחזור:)
    -]

    הוסף תגובה
  • גיא26/02/2006 בשעה 15:21
    5

    תשקיעי קצת בעצמך
    את צעירה עדיין , ואם תעזרי לעצמך אז את תצאי מזה , לכי תשלימי בגרויות , ואם לא בא לך להשלים בגרויות אז תשקיעי זמן בחיפוש עבודה , ואני מאמין שמי שמחפש מוצא בסוף , ובעניין זוגיות , ברגע שהדימוי העצמי שלך יעלה אז את תמצאי גם חתן , ואני ממליץ לך לצאת לפגישות רק אחרי שתעשי את מה שציינתי כאן , כי לצאת לפגישות עם דימוי עצמי נמוך , ועם הרגשה של דיכאון , זה לא כדאי כי הצד השני ירגיש בזה וכנראה שהוא לא ירצה להמשיך . בהצלחה

    הוסף תגובה
  • מיכל24/02/2006 בשעה 22:46
    4

    עזרה מקצועית
    אני מסכימה עם רחלי, לדעתי את זקוקה לאיש מקצוע ש"יתן לך יד" ויעזור לך להוציא את עצמך מהבעסה..
    יש בעולם אנשים שמנים, רזים, גבוהים ונמוכים- וגם הם מוצאים זוגיות. העובדה שאת נמוכה איננה מהווה סיבה לחוסר מציאת בן זוג.
    באשר להתמכרות למחשב, מבינה אותך... זה אכן ממכר!
    אבל זה גם נחמד לדעת שיש בעולם אנשים שלא מכירים אותך ובכל זאת אכפת להם ממך...
    בהצלחה:-)

    הוסף תגובה
  • נאור24/02/2006 בשעה 14:04
    3

    אנונימית , חזרת בהודעתך אין ספור פעמים כי ...
    "אין לך כלום" , ואני שואל בואי ניקח את כל מה שיש לך הן לחיוב והן לשלילה , נכניסם לתוך תיק גדול ונשימם בתוך חדר עם תיקים נוספים של אנשים אחרים ( שגם בהם נימצאים כמובן פלוסים ומינוסים ) - מה תעדיפי לקחת ????
    אומר לך בוודאות כמעט גמורה - את תעדיפי לקחת את התיק שלך על ייתרונותיו וחסרונותיו היות שעימו את יודעת הכי טוב להסתדר :-) ...
    הניחי בצד את אוירת הנכאים שאת שרויה בה והביטי מה כן יש לך - ואני בטוח כי זה המון ....
    את בריאה ? אני מקווה שכן . את יודעת כמה אנשים בעולם היו מוכנים להחליף איתך את מצבך ? כסף לא קונה בריאות .....
    יש לך משפחה תומכת ? את יודעת כמה אנשים עריריים יש בעולם ?
    אז , הביטי בחצי הכוס המלאה ותסכימי עימי שסה"כ החיים אינם רעים כלל ....
    שבת שלום לך ובהצלחה בכל
    מאיר

    הוסף תגובה
  • רחלי24/02/2006 בשעה 13:42
    2

    זה אכן נשמע דיכאון
    לפי התאור שלך שגם כשיש מה לעשות את לא ממש נלהבת וזה נראה לך משעמם/חסר עניין,
    את באמת בדיכאון! היות ואמרת שאין לך הרבה חברות ואת שוקעת בעצמך אני אייעץ לך 2 דברים: 1. תפסי לך פסיכולוג/מאמן/מנחה כי את אכן בדיכאון! 2. תצאי מהבית במחיר חייך !!!! את צריכה גורמי מוטיבציה/הנעה קבעי לעצמך שעה וחצי ביום שאת הולכת לעשות משהו אפילו אם זה סיבוב בחוץ בגינה.
    תהיי עיקבית עם עצמך ותשמרי על הזמן.
    הדברים יסתדרו בשבילך ! ביום שתאמיני בזה תדעי שאת מאחורי התקופה המלנכולית הזאת.
    מאחלת לך תקופה של לבלוב ופחות אבל.

    הוסף תגובה
  • עידו24/02/2006 בשעה 10:07
    1

    כותבת יקרה
    כשהולכים בדרכי התורה לא אמורים לצפות לגמול בצורה חומרנית. (כסף/עבודה וכולי). אינני מכיר אותך ולכן אינני יודע מה האופציות הפתוחות בפנייך. אבל זה שאין לך תעודת בגרות כרגע לא אומר שלא יכולה להיות לך. ובכלל ללכת ללמוד משהו. זה ימלא את חייך לשנים הקרובות. ישיבה בבית מתסכלת ומביאה לדיכאון ולמחשבות שגויות. אם את חושבת שאנשים בחוץ יותר טובים ממך (לצורך דוגמא), פשוט תעשי מעשה ותצאי החוצה ותהי כמו כולם :). בכל מקרה כדי לצאת מדיכאון את צריכה להוציא את עצמך, אנשים יכולים לעזור לך אך היחידה שיכולה לעשות מעשה זו את. ואת צריכה להגיע להחלטה שאת יוצאת מהדיכאון ולהתחיל לפעול כאילו הוא לא קיים (לפעול נגד התחושות) ואז לאט לאט התחושות נעלמות. ונשארו הפעולות החיוביות.

    לראות עולם או לטייל בארץ אינם תכלית החיים. אנשים מחפשים קיצורי דרך, להתחתן עם איזה כלה/בעל עשירים ו"להסתדר". תבני את עצמך כאדם, תלמדי...תרוויחי כסף....ותסעי לחול. אל תחפשי איזה "אביר" שיקח אותך לטיולים בעולם. תעשי מעשה וכל התוספות (בעל,ילדים,טיולים וכולי) יגיעו. אל תעצרי את עצמך ותחכי לזה. תתקדמי, כל השאר יתווסף אח"כ.

    הוסף תגובה