חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

גם לי מגיע יחס

גם לי מגיע יחס


קטגוריה: כללי


נמאס לי!!!
לאורך כל שנות חיי, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זאת ששומרת על קשרים. עם כולם
אני דואגת לטלפן, אני תמיד בודקת מה נשמע ושומרת על הקשר.
נמאס לי להיות זאת ששומרת על הקשר, שבלעדיה הקשר לא היה ממשיך.
אני תnיד נמצאת בשביל לשפוך את הלב וכולם יודעים את זה אבל מה איתי? אני יודעת שחלקכם יחשבו שאני קצת אנוכית אבל גם אני צריכה לשפוך את הלב לפעמים.
זה לא תמיד נעים לשמוע מהחברה הכי טובה שלי שלא היה לה כח לענות.
גם לי מגיע יחס!!!
17/01/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • ידידיה15/02/2006 בשעה 20:01
    21

    לפעמים אכן יש חברים
    יש חברים אמיתיים בעולם
    אך הם מעטים שבמעטים
    לי לדוגמה אין חברים אמיתיים
    אך אני חושב שאני חבר אמיתי.
    כדי להיות חבר אמיתי זה כמן מחלת נפש
    לפחות אצלי
    אני דואג לחברים שלי מאוד כך שברוב הפעמים אני שוכח לדאוג לעצמי.

    ולפעמים שאתה ממש צריך אותם אז הם ידפקו לך ברז
    אין לי ספק שגם עם המין השני הענינים הם אינטרסים.

    הוסף תגובה
  • מישהי10/02/2006 בשעה 14:12
    20

    תגובה "לא" מאופקת
    אז קודם כל אם יש לך כוונה להיות ציני לפחות הית שם מאופקת במרחאות כדי שנהיה מוכנים למכה שאתה מנחית.
    דבר שני אם לא מעניין אותך ה"צרות" של אחרים אז אל תקרא את הכתבות כאן. אני בטוחה כמעט שרב אלה שקוראים את הכתבות באתר קוראים אותן כי זה מעניין אותם.
    לדעתי זה דבר מאוד נחמד שאין באף אתר שכל אחד יכול לרשום את העצות , הדעות, הניסיונות שלו או סתם לשפוך את הלב ואנשים שמגיבים כמוך זה ממש לא בסדר(למרות שלכל אחד יש זכות להביע את דעתו).
    אולי היית במצב רוח רע שכתבת את התגובה המאופקת שלך.
    לא שמרת על קשר ואף פעם לא שמרו איתך קצת קשה לי להאמין כי האדם מעצם היותו יצור חברתי צריך חברים. ואני עוד יותר לא מאמינה שזה לא מזיז לך כי זה כן מזיז לכל אחד.
    אם לא אז אולי חסר לך האיבר הזה שאמור לגרום לך להרגיש שזה מציק לך.

    הוסף תגובה
  • יעל10/02/2006 בשעה 12:11
    19

    תגובה ל-13
    צודק! יש גם כאלה "חברים", החוכמה היא למצוא את החברים האמתיים, ויש כאלה מניסיון , אוליי אתה בסביבה לא לך. ואם תאמין שיש חברים טובים אולי יהיו לך כמה. וד"א תודה על המחמאות.|אריק|

    הוסף תגובה
  • מישו09/02/2006 בשעה 19:41
    18

    תוספת - תגובה מאופקת 2 - בקרוב הסדרה
    אני אף פעם לא שמרתי על קשר ולא שמרו איתי על קשר.
    להגיד לך שזה מפריע לי? לא ממש. ממש ממש לא מפריע. אם יש להם משהו יותר טוב לעשות שיבושם להם. אם יש להם חברים חדשים שיהנו.
    לי זה לא מזיז. כל כאלב ביג`י יומו.......



    הוסף תגובה
  • מישו09/02/2006 בשעה 19:36
    17

    תגובה מאופקת
    הכי טוב לא לשמור על קשר עם אנשים.
    להשתמש ולזרוק.
    לגמור את כל הקשרים, חלאס, נמאס מכל הבלבול מח. מי שרוצה לשמור שיחפש את החברים שלו. זה לא שווה את זה. לטנגו צריך שניים, אבל מי רוקד את זה. די כבר.. מושחתים נמאסתם, די לאלימות, די לכיבוש, שלום חבר תלך מהר, כל יום שעובר הקפה מתקרר.
    תגידי חסר לך יחס? תקני תוכי. מה זה מענין אותנו? תחליפי חברות. תחליפי דיסקים . תחליפי אתר. מה אנחנו צריכים גם את הבעיות האלה שלך פה על הבוקר. לא רוצות לשמור על קשר שלא ישמרו, יאללה. נקסטטטטטטטטטטטט

    הוסף תגובה
  • אורן07/02/2006 בשעה 00:16
    16

    צודקת!!!

    הוסף תגובה
  • מאור06/02/2006 בשעה 10:53
    15

    קשר חד צדדי
    הנושא הכאוב הזה שהקשר הוא חד צדדי
    יד ימין נותנת נותנת ויד שמאל לא לוקחת לא כך צריך להיות ,דרך התורה אומרת שנכון שלא נהיה גאוותנים אבל מצד שני שלא נבטל את עצמנו כלפי מישהו או משהו אז אז זה הזמן לתקן את עצמך וגם לחיות בשביל עצמך ולא לשכוח את הזולת,בקבלה נאמר שתמיד עד גיל 120 אנחנו צריכים לעבוד ולתקן את עצמנו ללא הפסק
    ישר כוחך
    מאור

    הוסף תגובה
  • א06/02/2006 בשעה 10:45
    14

    לצערי אנשים מתיחסים אלייך כמובן מאליו
    לפי דעתי זה המצב. תראי להם שיש לך גם עניינים משלך ושלא תמיד את יכולה להיות פנויה בשביל כל העולם. אולי זו עיצה שמצריכה אותך להיות קצת רעה אבל נראה לי שרק זה יעורר אותם.
    שיהיה לך רק טוב ומאושר בחיים.

    הוסף תגובה
  • לא מאמין בבני אדם06/02/2006 בשעה 10:30
    13

    תגובה ל-9
    זה טוב ונחמד שיש לך כישורים בשירה ופרוזה.
    עכשיו תשאלי את עצמך כמה מהם באמת אבל באמת טובים ומי מביניהם לא אינטרסנט.
    לא לחינם נאמר: ``אל תבטחו בבני אדם,בנדיבים שאין להם תשועה =gt תצא רוחו ישוב לאדמתו
    ביום ההוא אבדו עשתונותיו...``.
    אני לא שם מבטחי בבני אדם (חברים) כי מהם לא תצמח הישועה.
    ולסיום (שלא תיפגעי כי אין בכוונתי לפגוע):
    יש חברים של חרטא
    ויש חברים של ברטא.
    יש חברים המדברים מאחורי גבך
    ובו זמנית אוכלים על חשבונך.
    יש חברים שמעשנים נרגילה
    ויש חברים שמעשנים ``הבה נרגילה``.
    אבל כל חבריי מצטמצמים
    לחברים מאגד וחברים מקופת חולים. -)

    הוסף תגובה
  • נדב03/02/2006 בשעה 16:13
    12

    תגובה ל-9: התרשמתי ממך!

    הוסף תגובה
  • ירדני..03/02/2006 בשעה 15:09
    11

    כל כך נכון..


    את צודקת ואני מזדהה איתך
    שני הצדדים צריכים ליזום ולא רק צד אחד.

    חזקי ואמצי..

    בהצלחה לכולנו.

    הוסף תגובה
  • ציפי03/02/2006 בשעה 13:16
    10

    גם לי
    פעם קראו לי `הדבק`, זו שבזכותה הגיעו כולם לטיול / למסיבה וכו`. בזמנו זה היה מחמיא. אח"כ רוב חברי הקבוצה התחתנו, פה ושם המשיכו להגיע אבל בעיקר סמכו עליי שאמשיך לארגן להם ארועים חברתיים. זה הגיע לרמה שאם אחד הזוגות רצה להזמין אליו ל-נגיד- מסיבת חנוכה, הם היו מצפים ממני לברר עם כל השאר אם זה נוח, מתי ואיך. לזכותי ייאמר שלא שיתפתי פעולה והייתי מציעה לספק את מספרי הטלפון הנחוצים. מיותר לציין שכמה יוזמות פשוט לא יצאו אל הפועל. את גם בטח מכירה את "לאן נעלמת?" כאילו קו הטלפון לא פועל בשני הכיוונים וכאילו כל הדרכים מובילות לבית של החברים ולא לבית שלך. מצד שני, בשבוע שעבר התחשק לי נורא לדבר עם חברה שכבר מזמן לא ראיתי. היא לא היתה בבית והשארתי הודעה. היא התקשרה חזרה בזמן לא נוח ולהפתעתי ניסתה שוב ושוב עד שסוף סוף הצלחנו לדבר. זה הוכיח לי שהקשר איתי חשוב לה באותה מידה כמו שלי, מה שאי אפשר להגיד על חברויות אחרות. את יכולה לנסות את זה... עם חבר אחר החלטתי להיות אינטרסנטית לחלוטין וכבר חודשים שלא דיברנו. השבוע הוא התקשר, היה צריך ממני משהו ותוך דקה הסתיימה השיחה. חבל לי, אני מתגעגעת לכמה חברים אבל יודעת שמה שהיה איתם פעם כבר לא יחזור. אפילו החלטתי לא ללכת יותר לבריתות של הילדים, הייתי בילד הראשון, השני, כמה אפשר, לא בא לי לבוא ולחייך ולתת מתנה. אם זה חד צדדי - שלפחות יהיה הדדי...
    חזקי ואימצי!

    הוסף תגובה
  • יעל02/02/2006 בשעה 20:54
    9

    תגובה ל5
    התגובה שלך קצת קיצונית , אני לא יודעת מה הסיבות שבגללם אתה מגיב כך ולכן לא שופטת אבל עם זאת ממש לא מסכימה איתך
    יש חברים של יום יום
    ויש חברים של שבת.
    יש חברים של פתאום
    ויש חברים של תמיד.
    יש חברים של לקחת
    ויש חברים של לתת.
    וכשיש מזל-יש חברים של אמת.

    הוסף תגובה
  • יעל02/02/2006 בשעה 20:06
    8

    כותבת יקרה
    לדעתי את פשוט צריכה לסנן רק קשרים שחשובים לךבאמת,ולהאט את הקצב. לגבי המקרה עם החברה "לא היה לה כוח לענות"- לא היתי קוראת חברה בגלל שיש מינימום של כבוד וסיבה מוצדקת שלא היה לה, אבל בחירה שלך. עצה שלי: תנסי למצוא לך חברה/ות אמת,לי חשוב האיכות ולא הכמות - בהצלחה.|פנדה|

    הוסף תגובה
  • nhavh02/02/2006 בשעה 10:55
    7

    אז ככה
    בחלק מהדברים אני מזדהה איתך ובחלק לא. האמת היא שאני מאלה שלא מתקשרים. כי תמיד אני עסוקה ולעיתים דוחה דברים ונזכרת רק שאני מתיישבת לנוח שזה בסביבות 12 בלילה. ואז כבר כמעט אין עם מי לדבר. אני גם יכולה להגיד לך שמיום שאני מחליטה להתקשר לחברה עד שאני מוצאת את הזמן הנכון זה לוקח די הרבה זמן. אז בהתחלה חברות כעסו ובינהם חברת נפש שלי והיא החליטה שהיא מטילה עלי סנקציות ולא מתקשרת. אז בתקופה הזאת עשיתי ממש מאמץ עילאי למצוא כל זמן אפשרי ( כי בד"כ היא היתה מצלצלת אלי 10 פעמים ביום וזאת לא הגזמה) לצלצל אליה. זה החזיק תקופה קצרה מאוד עד שחזרתי לסורי. ולכן חברותי יודעות שאני מאוד אוהבת אותן ואני זמינה אליהם כמעט בכל שעה ובכל מצב אבל יש לי קצת דפקט בקטע של ליזום את השיחה. אז את צריכה להבין מאיפה זה נובע ואם הן חברות נפש אז גם להבין שאין מושלמות . אך לגבי האוזן קשבת, אני היא דווקא האוזן של כולם. מרכז האנרגיה החיובית (שתודה לאל קיבלתי בחסדי שמים)שכולם שואבים
    ממנה. אז גם לי לפעמים יש מצב שהסוללה מתרוקנת ואז אני עוצרת את כולם והולכת להטעין את הסוללה. אני מאחלת לך שתמיד תהיי האדם החיובי והחיוני ושתמיד תוכלי לתת ולהעניק ממהשמחה שלך ומכוחות העידוד, וכשתרגישי מלאה תעצרי את כולם ותמצאי לך את האדם / חברה שאיתם תוכלי למלא את האנרגיות ולהרגיש התחדשות.
    בהצלחה בכל

    הוסף תגובה
  • ליאור01/02/2006 בשעה 22:05
    6

    לעניות דעתי ..........
    אנשים שלא מרוצים מאיך שמתנהלים קשרים, צריכים לחפש דברים שמשמחים אותם גם בלי ליצור קשר עם אדם אחר כלומר להפנות את האנרגיה אל תוך העצמי כגון:קריאת ספרים ,חיבור שירים,ספורט,אמנות וכו`
    כך נוצר מצב שהאדם גם מתפתח וגם פחות
    תלותי באחרים.מצב זה יוצר "אני" בטוח יותר
    כך שגם אנשים אחרים ירצו להתחבר אליו ולהיות בנוכחתו.

    הוסף תגובה
  • לא מאמין בבני אדם01/02/2006 בשעה 21:35
    5

    חברים יש באגד או בקופת חולים
    מנסיון של שנים, ``חברים`` זה רק אינטרסים.
    הם מתקשרים רק כשהם צריכים ממך משהו.
    אתן לך חומר למחשבה:
    מה תעדיפי?
    (1) שהם יתקשרו רק כשהם צריכים ממך משהו?
    (2) שהם לא יתקשרו בכלל?

    אני באופן אישי מעדיף את האפשרות השנייה.
    תזכרי שבברכת המזון אנחנו מברכים:
    ``ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם ולא לידי הלוואתם אלא...``.
    ``חברים`` רק יאכזבו אותך.
    בעזרת השם תמצאי את הזיווג שלך בקרוב ואז
    ממילא לא תזדקקי להם.
    תתעודדי ובהצלחה.

    הוסף תגובה
  • סינדרלה01/02/2006 בשעה 15:55
    4

    תמשיכי ויהיה שכר לעמלך. תפקחי עיניים...
    אני יודעת על מה את מדברת, אבל תסתכלי מסביב ותראי שיש לך המון חברים וזאת ברכה. אבל!!! אם לא טוב לך עם מישהי/הו, תחתכי.|לה-ולי|

    הוסף תגובה
  • נטע01/02/2006 בשעה 14:35
    3

    עצה מהלב...
    זה קורה בגלל שככה הרגלת אותם.
    את כבר באה כדבר מובן מאליו.
    את תמיד מתקשרת, אז הם לא טורחים ולא חושבים בכלל להתקשר, כי בסופו של דבר הם יודעים שאת תעשי את זה.
    אנשים מתרגלים למצבים, וכמו שהרגלת אותם שאת יוזמת טלפונים, או שנושא השיחה בדר"כ מתרכז בצרות שלהם, ואת תמיד שם בשביל לעודד ולתמוך, כך הם יתרגלו בסופו של דבר כשתראי להם שאת לא מובנת מאליה.
    שאת כבר לא מתקשרת.

    רעיונות ליישום:

    1) אל תתקשרי יותר. זה יהיה המבחן, לראות כמה זמן הם יכולים בלי להתקשר אלייך. ואל תשברי !! ההתמדה משתלמת !!

    2) מי שלא מתקשר יותר מידי זמן, תוכלי להבין מה ערך החברות שלכם בעיניו, ולעשות חושבים אם בכלל מגיע לך חברים כאלה. ומי שרואה שאת חסרה לו, יתקשר אלייך, וישאל לאן נעלמת, אל תגידי "רציתי לראות אם אתה שם לב לחסרוני", כי הוא ידע שזה לא אמיתי, ושזה נסיון לגרום לו גם ליזום, וייתכן מאוד שיופעל אצלו ה"אנטי", והרי הוא מכיר אותך שאת נופלת ותמיד יוזמת.

    לכן, אם מתקשרים אלייך, תדברי בסבבה, אל תהיי כבדה, ואם ישאלו אותך באמת למה לא התקשרת, תגידי שהיה לך מאוד עמוס ולא מצאת זמן.

    3)לפעמים תסנני שיחה או שתיים, גם אם את יכולה לדבר, אבל זה רק בשביל שלא יחשבו שאת תמיד זמינה. זה יגרום להם להעריך אותך יותר, ולהעריך את העובדה שלפעמים יש לך זמן להקדיש להם.

    4) כשיש לך משהו לפרוק מהלב ואת ממש צריכה לדבר עם חברה טובה, פשוט תזמי שיחה ועל ההתחלה תגידי שאת בבאסה וממש צריכה לדבר. אני בטוחה שהם ישמחו לעזור לך.

    5) זה הזמן לבדוק מי החברים הטובים שלך.
    מי שם כשאת גם צריכה אותו, ולא רק כשאת כיפית ומקשיבה ונחמדה ומספקת לו את הנוחות שהוא צריך.

    6) תעמדי על העקרונות שלך. תזרמי עם מה שאת מרגישה שהוא נכון בשבילך. אם את מרגישה שפוגעים בך- אל תשמרי בבטן. תתייצבי ותגידי בבגרות לאותו בן אדם שנפגעת ממנו. שהוא אכזב אותך.
    אם את מרגישה שלוקחים אותך כמובן מאליו, אז תשני את זה.
    אל תחיי עם דברים שאת לא אוהבת, רק כי נקלעת למצב הזה והפחד שלא ניתן לשנות.
    תשני !! תעשי שיהיה לך טוב, שתהיי מוקפת בחברים טובים באמת, שרוצים לטובתך, כמו שאת רוצה לטובתם. שיהיו שם בשבילך כמו שאת שם בשבילם.

    תצרי לעצמך סביבה נעימה שיהיה לך כיף לחיות בה.

    תעריכי את עצמך ואחרים יעריכו אותך
    תאהבי את עצמך ויאהבו אותך

    בהצלחה יקירתי !!

    הוסף תגובה
  • נדב01/02/2006 בשעה 13:07
    2

    מוכר וכואב....
    גם לי יש תמיהות לעיתים בדבר רצינותם של חבריי באשר לרצון שלהם בקשר איתי...
    בקשר לשפיכת הלב, אם יש משהו על ליבך אשמח לעזור...
    מאוהב האדם (פילנטרופ בלע"ז...)
    נדב

    הוסף תגובה
  • נוגה01/02/2006 בשעה 03:09
    1

    מוכר לי מאוד
    גם אני כזאת . כל השנים מאז שהחברות התחתנו אני הייתי זאת שמתקשרת ושואלת מה נשמע , מה חדש...
    אחרי 5 שנים אני יכולה לומר לך שקיבלתי שכל. הכלל שלי הוא- אני לא רודפת אחרי אף אחדאחת.גם לך מגיע יחס ואל תשפילי את עצמך. שהן יתקשרו אליך. ואם לא- שיחפשו אותך בסיבוב!

    הוסף תגובה