חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

כמיהה לאהבה|כלנית|

כמיהה לאהבה|כלנית|


קטגוריה: כללי


האם הרגשתם פעם שיש בכם כל כך הרבה אהבה לתת רק אתם לא מוצאים את הבנאדם הנכון להעניק לו הכל?
ובכן, ככה אני מרגישה, יש לי הרבה לתת. אני יודעת שכשאני אתחבר למישהו אני אתן לו את כל כולי. הבעיה היא איך לדעת שאני נותנת את עצמי באמת לאדם הנכון? כי בסופו של דבר זה יכול מאוד להכאיב לי.

לא מזמן התחלתי קשר עם בחור מקסים. חברה שלי הכירה לי אותו, ואם היא הכירה לי אותו אז כניראה יש בו באמת משהו. אבל לא הסתמכתי על זה אלא פשוט בדקתי אותו בעצמי. הוא היה רגיש, איכפתי, מקשיב, נותן לי להרגיש באמת מיוחדת ולא סתם. זה היה יותר מניסיון לכבוש את ליבי, הרגשתי שכל מה שעשה זה באמת בא מתוך תוכו והכל היה מהלב. כל התכונות האלו אצלו היו תוספת לעוד תכונות אחרות שמאוד הערכתי אצלו.

אני מצידי לא נישארתי חייבת, התחלתי לתת לו ממני כמו שאני יודעת, כמו שגם מאוד היה מגיע לו. הרגשתי שזו הזדמנות מיוחדת שלא כדאי לפספס. ונהנתי. מכל רגע של נתינה, מכל רגע של שיתוף, מכל רגע של הבנה, מכל שיחה איתו, פשוט מהכל! הייתי מחייכת הרבה, הייתי צוחקת, היה לי מצב-רוח בכמויות, וזה היה כל כך חסר לי כי עברתי תקופה לא קלה בכלל. הייתי זקוקה למישהו שיגרום לי לקום עם חיוך בבוקר וללכת לישון עם חיוך.

בקיצור היה מדהים!

ואז הגיעה הפגישה, במוצא"ש. הוא בא והלכנו לשבת באיזו גינה. והמחוגים כאילו רצו ופתאום גילינו שכבר השעה מאוחרת. 3 שעות היינו יחד ולא היה לנו משעמם אפילו לא דקה אחת. כל כך נהנינו מחברתו אחד של השניה. בסוף לפני שהלך הוא אמר לי בחיוך שהוא מאוד מאוד נהינה והיה שמח אם נמשיך הלאה. מיותר לציין שהסכמתי בחיוך מסמיק. זו הייתה הפגישה הכי טובה שהייתה לי אי פעם, והיה לי כל כך כיף.

אבל פתאום למחרת הכל השתנה, כאילו הכל התהפך 180 מעלות. הוא כבר לא התקשר, לא יזם, לא שום דבר! זה היה לי ממש מוזר אבל אמרתי אולי זה כדי לצנן את ההתלהבות הראשונית. עבר יום, עברו יומיים, עבר שבוע ולא ממש שמעתי ממנו. פה ושם שלחתי לו הודעות לראות שהכל בסדר, ולא לכולן הוא ענה. הרגשתי שזה לא הוא, שמשהו קרה. הרי לא יכול להיות שבן לילה הכל נהפך, השתדלתי להיות אופטימית ולא להיעלב או להיפגע מידיי.

אחרי שבוע הוא התקשר. הוא לא הפסיק להתנצל על השבוע הקודם. הוא סיפר שעבר עליו משהו, מן תקופה כזו שאין לך חשק לכלום. הוא אמר לי שהוא לא סגור על עצמו. הוא אמר שהוא היה שמח אם נישאר כרגע ידידים.

ידידים.. טוב נו.. יש לי ברירה אחרת? לפחות הכרתי בחור שבאמת שווה להכיר. אבל הלב.. זה כבר סיפור אחר. כמו ששבוע היה לי טוב ככה שבוע היה לי עצוב, הרגשתי פספוס, הרגשתי פתאום ריק. בסוף הבנתי שככה הקב"ה רוצה אז ככה זה, וככה זה הכי טוב בשבילי, והשלמתי.

ועכשיו אני מוצאת את עצמי שוב מלאת רצון להשקיע ולתת אהבה אינסופית, אבל האמת עם כל ניסיון כזה שלי אני קצת חוששת. מפחדת ששוב זה לא יהיה זה, ששוב אפול, ששוב אפגע. אבל אלה החיים, מלאים בעליות וירידות, מלאים בסיכונים.. מ שאני בטוחה זה שיש מישהו ששומר עליי למעלה שלא אפול חזק מידיי ולא אוכל לקום. הוא מחבק ומגן ותמיד, אבל תמיד נמצא כשאני הכי זקוקה לו..

שיהיה לכולם המון בהצלחה ממני!
|פפר|
אני
17/12/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • כותבת הכתבה03/01/2006 בשעה 14:01
    11

    תגובה לאילן
    דיברנו בטלפון במשך 4 ימים בערך.. זה לא הרבה בהתחשב בזה שהוא חייל ויכלנו להיפגש רק במוצא"ש. וגם ככה הוא גר קצת רחוק ממני.

    הוסף תגובה
  • אילן03/01/2006 בשעה 08:38
    10

    טעות לדבר המון בטלפון
    משהו קצת לא מובן מסיפורך מה דיברתם בטלפון המון ונפגשתם רק פעם אחת ?
    ואם כן אז קודם כל זו טעות לדבר הרבה בטלפון לפני הפגישה הראשונה , ודבר שני אם הוא פתאום נעלם אז סימן שהמראה שלך לא ממש לטעמו כי זה מה שקורה בד"כ כשמדברים המון בטלפון וחושבים שזה זה ואז שמגיעה הפגישה הכל נופל , בכל אופן בהצלחה.

    הוסף תגובה
  • ענת02/01/2006 בשעה 10:20
    9

    בדיוק כמוני..
    הזדהיתי עם כל מילה שלך. גם אני נפגשתי עם בחור שהראה התלהבות יתרה כלפיי.. נפגשנו מספר פעמים והרגשתי שהוא אמיתי וכנה ומקסים ושאני גם כן מתחילה להתאהב בו ולכן גם הרשיתי לעצמי להתאהב ולהתלהב ולהסחף איתו כמו שהוא הראה שהוא רוצה - גם לשלבים פיזיים. מיד לאחר מכן - הוא "נעלם"... פחות התקשר עד שכמעט הפסיק לחלוטין ובאופן כללי - נהיה לא נחמד. הוא הצליח ללכוד אותי ברשתו ומאז - השאיר אותי עם רגשות עזים,מחשבות עליו 24 שעות וציפייה... אבל הוא לא בא...
    אני עדיין המומה ועדיין פגועה כי דבר כזה עוד לא קרה לי..אני די "מבוקשת" ואם בחור לא מעוניין - הוא תמיד כנה איתי.
    תביני שאת שווה ע"י זה שתפגשי אחרים שיחזירו לך את ההרגשה הזאת. אף בחור לא שווה את זה. גם אני כולי נתינה ואני יודעת ובטוחה שהבחור המתאים יהי מאושר עם אחת כמוני.
    בהצלחה!

    הוסף תגובה
  • סמדר02/01/2006 בשעה 00:12
    8

    תגובה לאיינשטיין
    אתה לא אלוהים ואין לך מושג מה הוא עושה ולמה.

    אתה כותב: "ברור שאחרי ששניים מקלקלים לא יתנו להם משמיים את הזכות להמשיך"- ברור למי? לי לא ברור כלום, חוץ מהעובדה שהקב"ה מכוון הכל ואל לנו להתערב בהחלטותיו ולקבוע למי ניתנת הזכות להמשיך ולמי לא.

    הוסף תגובה
  • אינשטיין01/01/2006 בשעה 16:32
    7

    תגובה ליונתן
    אחי אתה לדעתי טועה.

    משמיים מפגישים שתי נשמות,ורוצים לראות
    חתונה.ואם זה לא זה אז בכלל לא ממשיכים.

    אבל אם הקשר כבר ארוך,ויש אהבה,ואחר
    כך ברוב טפשותינו אנחנו מקלקלים,בוא לא
    נאמר "הכל משמיים" .
    כתוב על האדם הראשון שהקב"ה יצר אותו
    מושלם וטוב.והוא קילקל.ועל כך נאמר "והם
    חיפשו חשבונות הרבה".
    בוא ולא נאשים אחרים.

    ברור שאחרי ששניים מקלקלים לא יתנו להם
    משמיים את הזכות להמשיך,עד שיתקנו
    מעשיהם ואז יזכו שוב לפגוש בן זוג טוב ומתאים.

    הוסף תגובה
  • יונתן01/01/2006 בשעה 13:49
    6

    חיזוק האמונה
    דעי כי אין רע יורד מן השמים, והכל הוא לטובתך, שכן בחור זה אינו "שלך", ולפיכך עלייך להיות מרוצה שזה הסתיים מייד ולא יותר מאוחר, כשכבר הרגש פועל חזק יותר.
    טעית בכך ש"בנית" הרב על מפגש ראשון שאינו אלא "גישוש" בלבד, גם אם ייאמרו בו המילים הכי יפות שרצית לשמוע.
    המשיכי הלאהוה` הטוב יהי בעזרך למצוא את זיווגך האמיתי בקרוב.
    יוני

    הוסף תגובה
  • NHAVH31/12/2005 בשעה 23:55
    5

    דומה אך שונה
    גם אני עברתי סיפור דומה, אך שונה...
    היתי עם בחור חודשיים (הגדרנו חברים..)
    ואז הוא פשוט הלך.... במשך יותר מחצי שנה עוד פינטזטי עליו.... אבל הוא התארס אז נגמר...

    יהיה טוב!!!!
    ושתתחתני בקרוב!!!!!!

    הוסף תגובה
  • אינשטיין30/12/2005 בשעה 13:45
    4

    כמיהה לאהבה.
    אצלי היא אפילו רצתה להתחתן.
    ופתאום הכל התהפך.
    לדעתי אין הבדל בין בנים לבנות.
    רק צריך מאוד מאוד להיזהר שלא לפגוע.
    אפילו שקרה מה שקרה אני והיא סולחים אחד
    לשני ומאוד רוצים שכל אחד ימצא מחדש את
    אהבתו.
    מקווה שתלמדו תמיד לסיים בטוב.
    אנחנו בסך הכל בני אדם.
    ואף אחד לא רוצה לפגוע כך סתם.
    וב"ה האהבה הנכונה עוד בוא תבוא.

    הוסף תגובה
  • משה30/12/2005 בשעה 11:06
    3

    גם אני מרגיש
    כמוך.

    שאני צריך כבר לעשות משהו עם כל האנרגיה של הנתינה שיש בי :-)

    קרה לי פעם מקרה דומה, שאחרי הפגישה הראשונה הבחורה נורא רצתה להפגש שוב (וגם אני אמרתי לה שאני אשמח), אבל למחרת היא הודיעה שבעצם היא לא מעוניינת.. וזה פגע בי... חשבתי כבר מה יכל להשתנות בין לילה? והאם משהו ממש דפוק אצלי?
    זה היה די בתחילת דרכי בדייטים, ועדיין לא למדתי אז איך לקבל דברים כאלו בסבבה :-)

    למדתי מאז שההרגשה שאחרי הפגישה הראשונה חשובה, אבל צריך לישון על ההחלטה האם להמשיך או לא. אני לא מייחס חשיבות רבה לנאמר בסוף הפגישה האם להמשיך או לא.

    שכולנו נמצא את זיווגינו במהרה עם כמה שפחות כאב לב בדרך :-).

    בברכה
    משה

    הוסף תגובה
  • עדי30/12/2005 בשעה 00:04
    2

    תגובה
    היי..
    אני מניחה שכמוני וכמו התגובה הראשונה היו עוד הרבה בחורות (וגם בחורים, כן כן..) שחוו את מה שאת חווית.
    אני בדיוק באותה סירה שלך, עם סיפור של אותה גברת בשינוי אדרת.
    וגם אני כבר מפחדת לבטוח, כי נפגעתי פעם אחת וחשבתי שלא אבטח עוד לעולם, ובטחתי שוב ושוב נפגעתי, וחוזר חלילה. עכשיו אני מנסה להיות אדישה, למרות שאני מזל סרטן, מאוד אמוציונלית... זה קשה ומבאס, כי יכול להבנות קשר מקסים ואפילו אם תקחי באיזי עד שתכניסי רגשות לעניין- הכל יכול להתפוגג. גם אחרי תקופה ארוכה.
    זה מפחיד ביותר. זה גורם לך לאבד אמונה באהבה, בגברים, (ולגברים- בנשים), בקשר שמחזיק מעמד לטווח ארוך...
    אבל אם מכניסים טיפה אמונה, אז אפשר להרגע, ולהזכר שכל מה שקורה לך זה לטובה, ולהודות לה` שזה נגמר לפני שממש התאהבת בו, ולהמשיך להאמין שיש אחד יחיד ומיוחד. שרק הוא בשבילך. וכל השאר לא משתווים לו בכלל. מקסימים ככל שיהיו.

    ולגבי התופעה הזאת של האשליה שהבחור משרה עלייך, מבאס. אבל אני חושבת שאין מה לעשות עם זה. כי אם תבואי לקשר בגישה חשדנית ולא כ"כ בוטחת, אז סיכוי סביר שהקשר ייראה בהתאם.
    אבל חשוב לזכור לקחת באיזי. כי באמת, כמו בתגובה הראשונה, האהבה צריכה להתחיל בקטן, ולגדול. כי אחרת אם אין בסיס טוב הבניין קורס...

    שיהיה לך ולכולנו המון הצלחה.. וחשוב לזכור תמיד להשאר אופטימיים!
    :D

    הוסף תגובה
  • אני28/12/2005 בשעה 23:55
    1

    קרה לי משהו נורא דומה ...
    כנראה שכל הגברים אותו דבר. באים בהתלהבות ואז נסוגים כמו שפנים. מתוסבכים...
    קראתי את הסיפור שלך ואמרתי לעצמי "וואלה, מוכר...". אי אפשר להבין אותם אבל את יודעת גם מה אומרים "קשה איתם וקשה בלעדיהם" :)
    יהיה טוב

    הוסף תגובה