חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

פגישה גורלית - פרק ראשון

אלרואי_4309 אלרואי_4309

פגישה גורלית - פרק ראשון


קטגוריה: כללי


הערה מקדימה : סיפור זה נכתב בשעת שעמום טוטאלי ואינו קשור למציאות.
לתביעות נא לפנות לעו"ד שלי.

הוא הרגיש שזה נמשך כבר שעות. דקות ארוכות הוא עמד מול ארון הבגדים , לא מצליח ל"דוג" את הבגד המנצח.
מצד אחד הוא רוצה להיראות אינטלקטואל , אחראי , מחושב , אבל מצד שני הוא יודע בתוך תוכו שזה לא באמת הוא.
תן לו להסתובב כל היום עם נעלי הבית וחולצת סיום הטירונות הקרועה. הוא מעדיף להרגיש יותר בנוח.
כמה שהוא מקנא עכשיו בכל הכדורגלנים : לכל תוכנית ראיונות שבה הם משתתפים הם מגיעים באימוניות של הקבוצה או מקסימום בג`ינס וטי-שרט.
"מעניין מה הם לובשים לאירועים משפחתיים" הוא תהה לא פעם.
הוא מביט בשעון - יש לו עוד עשר דקות להתארגנות , והוא חייב לזוז.
איחורים היו מאז ומתמיד אחד מהדברים היותר שנואים עליו.
ה"זוג הזוכה" היו לבסוף ג`ינס דהויים וחולצת טי עם צווארון. "גאון מי שהמציא את סגנון הספורט-אלגנט" הוא הרהר.
קצת בושם לא יזיק. בטלוויזיה הראו איך כל הבנות נמשכות כמו זבובים לריח הזה. טוב , עוד שפריץ אחד קטן ודי. לפחות החדר שלו יריח טוב כשהוא יחזור.
מבט אחרון במראה הגדולה , והופ.... לדרך.
הטרנטה הישנה חונה מתחת לבית. לא יזיק להחליף אותה , אבל בינתיים הוא חושב רק איך לפנות לעצמו זמן בשביל לשטוף את המכונית.
כמו כל אחד שהוא מכיר , יש לו פנטזיה לקנות רכב ספורט חדש ונוצץ , אבל חשבון העו"ש לא ממש שש לשתף פעולה עם הפנטזיה הזו.
"טוב , זה מה יש ועם זה ננצח" הוא שינן לעצמו את המנטרה השחוקה.
"אין לי ברירה , אלא להרשים אותה בקסם האישי שלי".

הם הכירו דרך האינטרנט , באחד מאותם עשרות אתרי היכרויות שצצים השכם והערב.
תהילה , 24 , מרכז הארץ , פתח תקווה.
מה הוא בעצם יודע עליה מלבד כמה נתונים יבשים? שלושה אחים - היא הסנדביץ` , סטודנטית לפני סיום התואר , עיניים-שיער-גובה - הכל קיים ומתפקד , וזהו בעצם.
הוא אף פעם לא קנה את התאורים העצמיים שכל אחד מתאר את עצמו , הרי גם הוא הפריז לא פעם במעלותיו כדי למכור את עצמו טוב יותר.
"איך אפשר בעצם לסכם את האישיות שלי לתוך שורה אחת?" הוא חשב בכל פעם שתאר את עצמו באתר החדש שבו קיווה להכיר את אהבת חייו.
"אף אחד לא מכיר אותי באמת" הוא תמיד אמר - גם לחבריו הקרובים ביותר ולמשפחתו.

יש לו עוד 20 דקות להגיע לאותו בית קפה שבו ביקר לא פעם ולא פעמיים , לצערו - לשווא.
לפעמים נדמה לו כי הכרס הקטנה שהוא גידל עם השנים נובעת אך ורק מהפגישות הליליות הללו.
"ברוך המזווג זיווגים" הוא נזכר בברכה הידועה. "חגיגה בסנוקר" היה מאז ומתמיד סרט הבורקס החביב עליו.
האוטו , כך נראה , כבר הכיר את הדרך לבד.
הוא הגיע , כמו תמיד , חמש דקות לפני הזמן שקבעו - ככה חינכו אותו בצבא.
"אני גרה קרוב" היא אמרה. היא לא צריכה שיאספו אותה מהבית.
כבר קרה לו לא פעם שבדרך לבית הקפה הם כבר מיצו את כל נושאי השיחה ואת שאר הערב הם העבירו בבהייה חוזרת ונשנית בתפריט ובזוגות האחרים שישבו לצידם.

"ערב טוב" חיוך זהר מעליו , "תרצה להזמין משהו?".
"לפחות המלצרית החביבה עליי" הוא חשב , "לא , תודה. אני מחכה למישהי".
"בהצלחה" היא חייכה שוב והלכה.
"איך היא יודעת שזו פגישה ראשונה? כנראה שאני באמת בא לפה יותר מדי פעמים!" הוא הרהר.



המשך יפורסם במידה ויהיו תגובות חיוביות (ואו יתקוף אותי התקף שעמום נוסף)
19/05/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • בקי21/05/2006 בשעה 11:00
    13

    אתה שואל בכלל???
    אתה שואל בכלל???
    חובה שיהיה המשך!! השארת אותי במתח =]
    אולי תוציא חוברת קטנה או איזה ספר דייטים קטן ונחמד =]

    הוסף תגובה
  • ליטל16/06/2004 בשעה 18:16
    12

    אם אתה קורא תגובה זו...
    אז כנראה שאתה ממש משועמם.
    אז במקום לקרוא את תגובתי, אולי פשוט תמשיך את הסיפור?
    העם בעד!
    מחכה...

    הוסף תגובה
  • מאור23/05/2004 בשעה 20:46
    11

    לאן נעלם הסוף?
    בנאדם שמע!
    לא יפה למתוח ככה באמצע!
    תמשיך!

    הוסף תגובה
  • יוסי23/05/2004 בשעה 14:25
    10

    לקנא בכדורגלנים?! ממש לא!|לא|

    הוסף תגובה
  • אני22/05/2004 בשעה 23:11
    9

    נו...
    איזה רוע להפסיק סיפור כזה מותח כאן..... :)
    מצפים להמשך....

    הוסף תגובה
  • אני22/05/2004 בשעה 23:11
    8

    נו...
    איזה רוע להפסיק סיפור כזה מותח כאן..... :)
    מצפים להמשך....

    הוסף תגובה
  • נתי22/05/2004 בשעה 22:25
    7

    ובכן , ימשיך כבודו ?

    הוסף תגובה
  • אלמונית21/05/2004 בשעה 17:09
    6

    איפה מס` הטלפון של העו"ד שלך?
    אפשר ת`טלפון של העו"ד שלך?!
    איך אתה חותך את הסיפור באמצע?
    החלטת להקים ז`אנר חדש- טלנובלות על מסך המחשב?!

    בתקווה שתשמור על הרף שהצבת לעצמך...

    הוסף תגובה
  • דבורה.א21/05/2004 בשעה 00:41
    5

    כולי תקווה שיתקוף אותך שעמום נוסף
    אגב,נמאס כבר לשמוע רק סיפורים עם פרידות...,
    אני רוצה סוף טוב.

    הוסף תגובה
  • מיכל20/05/2004 בשעה 19:16
    4

    סוף טוב
    שיהיה סוף טוב!

    הוסף תגובה
  • ארבל20/05/2004 בשעה 18:54
    3

    בנות נמשכות כמו זבובים?
    קצת נסחפנו עם השורה הזו, כותב יקר.
    בינתיים עד כמה שידוע לי, זבובים נוטים דווקא להמשך לסוג אחר של חומר אורגני... אומר ולא אוסיף.

    הוסף תגובה
  • שמרית20/05/2004 בשעה 16:49
    2

    מחכה לסוף הסיפור ... אופטימי ???
    בטח שרוצים המשך !!!
    זה התיאור האידיאלי לכל פגישה עיוורת אופיינית. אני מקווה שיהיה לזה סוף אופטימי, ולאו דווקא עוד פגישה שנידונה לכשלון כבר מהתחלה. אני לא יודעת אם יש לזה קשר למציאות שלך או לא, אבל למציאות שלי הסיפור הזה מאד מתאים,ולפעמים אף יותר גרוע... אבל אם באמת תאמין בעצמך ותבוא בהרגשה טובה - הפגישה גם תראה ככה. לך תדע אולי בקרוב....
    מחכה מאד להמשך - שמרית

    הוסף תגובה
  • עדי20/05/2004 בשעה 12:42
    1

    רוצים המשך
    הנה תגובה חיובית. רוצים המשך...|כלבלב||תוכי||רקפת||פיל||חתלתול||?||?||?||?||?||רטבים||רטבים||איגלו||דג||מעדר||מאפינס||סרנדה||סמי||אבני||בלרינה||פרופ|

    הוסף תגובה