חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

"כמו לאחוז מים בכף היד"

"כמו לאחוז מים בכף היד"


קטגוריה: כללי


תקופה ארוכה ניסו להכיר ביננו ולא הסכמנו, שנינו לא רצינו למצוא את עצמנו ב"פגישה עיוורת" מעיקה, ורק לאחר מסע שכנועים מייגע הסכמנו לדבר בטלפון במחשבה שמה כבר שיחת טלפון אחת קטנה יכולה להזיק...

הוא התקשר אלי ומייד נוצר חיבור שהתמיהה את שנינו מאוד, השיחה זרמה לכיוונים עמוקים אל תוך הנפש, דיברנו באותה שפה בדיוק, באותם קודים, הקול שלו עטף אותי בחמימות כאילו מוכרת. קבענו להיפגש ואפילו שכחנו לשאול איך כל אחד נראה, אולי כי הפרט הזה נראה היה לנו שולי (למרות שהקריטריונים שלי מחמירים).

קבענו להיפגש במקום מרכזי, הגעתי באיחור לא דרמטי וחיפשתי אותו, פניתי בהיסוס אל הגבר הכי יפה שהיה בסביבות נקודת המפגש וזה היה הוא...

כבר בפגישה הראשונה נדהמנו לגלות עד כמה אנחנו דומים, פיזית ונפשית, כל מי שהיה רואה אותנו יחד חשב שאנחנו אחים, היינו מחייכים לגלות שאפילו לפגישות אנחנו מגיעים לבושים באותם צבעים, והנפש – כאילו לקחו מהות אחת וניפצו אותה באמצע לשנינו, אותם כישרונות, אותם פחדים, אותם מכשולים, אותן חולשות, אותן אהבות, אותה מרדנות, אותו יצר הרס עצמי, אותה עוצמה – בשנינו.

היינו מוקסמים מהפלא הזה, שנראה טוב מדי בשביל להיות אמיתי, היינו מבוהלים מהמחשבה שזה יתפוגג כשם שזה הופיע... הוא כתב לי על פתק: "מנסה לאחוז בך וזה כמו לאחוז מים בכף היד..."

לא יודעת מה בדיוק ניפץ אותנו זה מזו, האם היתה זו חרדת הנטישה, או שהמצולות היו מוחשיות מדי, אולי כמו מראה ראינו זה בזו את השבירות שלנו, אולי קנאתו של היקום לא יכלה לעמוד באהבתנו...

חודש ותשעה ימים אחרי... אני סופרת את הימים שלא עוברים והזמן שחולף לא משכיח לי אותו, רק חותך אותי בגעגועים אליו, בכמיהה להישטף שוב בעיניו הירקרקות העמוקות שסוחפות אותי כמו מגנט לתוכו ולתוכי, מערפלות בי כל תחושה של הגיון, קוראות לי לזרוק את כל אחיזותי במציאות שאילצתי את עצמי לאסוף לי כדי להינצל - ולנסוק איתו לשמים או לשאול.

17/05/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • אורית08/12/2004 בשעה 11:59
    10

    לא לוותר!!
    יקרתי-
    אל תתיאשי!!
    אבל למה לוותר...?, תתעקשי על מה שחשוב לך,
    אם היה לכם טוב ביחד ולדעתך זה זה, אל תוותרי לו, תלחמי עליו!!! שתדעי שאת עשית הכל, אבל בכל בשביל שהוא יהיה שלך!!! בהצלחה!!!

    הוסף תגובה
  • יוסי23/05/2004 בשעה 14:32
    9

    אוי וייי
    ראיתי את הגבר הכי יפה ו................פשוט נדבקים כמו מגנט........
    איזה דמיונות אוי איזה דמיונות וגם אם זה קרה במציאות אז את חייה בדמיונות כי קשר כזה שבנוי על משיכה כזו נגמר מהר כמו חפיסת שוקולד............:~|

    הוסף תגובה
  • אני23/05/2004 בשעה 10:08
    8

    קרה לי אותו הדבר
    מדהים כמה שזה דומה.
    בכל מקרה,יקירתי,שימי מבטחך בהשם.רצונו הוא שיהיה ומאחר שהוא כה טוב,כולי אמונה שירצה רק בטובתך ואם יחליט כי גורלכם באחדותכם-יפגיש ביניכם שוב.
    למרות שקשה,הכריחי עצמך לצאת עם אחרים.קרוב לוודאי שזה מה שהוא עושה.אולי אז,כשיראה אחרות,שום דבר בהן לא ישווה לדבר האמיתי-את וכל דבר לא מוכר בהן יזכיר לו אותך ואז יבין כי את האחת ו..יחזור.רק אל תפסיקי להתפלל כל יום תפילה אמיתית מהלב ש"אם זה הוא,ואם זה הכי טוב בשבילך-נא עשה שזה יקרה".בהצלחה מכל הלב,אחותך.

    הוסף תגובה
  • אביבה23/05/2004 בשעה 00:00
    7

    יוזמה
    אני מציעה לשאול אותו תוך שתיית קפה/תה מחוץ לבית- מה קרה? האם זה מצב בלתי הפיך?
    זו עובדה או דעה?
    לדעתי מה שהוא כתב זו רק דעה ולא סוף פסוק , אז קדימה אין מה להפסיד...

    הוסף תגובה
  • לימור21/05/2004 בשעה 15:15
    6

    בחיי...איזה סיפור מהמם..
    אני התרגשתי...לא יודעת מה עם כל השאר..
    רק לא הבנתי מה הפריד ביניכם...
    זה נראה סיפור מאיזה סרט...

    הוסף תגובה
  • סער21/05/2004 בשעה 14:31
    5

    סיפור יפה ועצוב
    מבלי לשפוט , מדהים עד כמה אנו יכולים להרוס בעצמנו את הדברים שבנינו...

    הוסף תגובה
  • אביגיל21/05/2004 בשעה 01:45
    4

    אנונימית יקרה
    עוד יבואוימים של אושר, על אף שזה נראה לך מופרך עכשיו...

    שימי מבטחת בגדול ממך וישועת ה`-כהרף עין!

    היי חזקה...

    הוסף תגובה
  • דבורה.א20/05/2004 בשעה 23:43
    3

    בפרח היפה ביותר,יש את הקוץ הכי דוקר
    הסיפור שלך מקסים ונוגע ללב.
    אבל לא בדיוק הבנתי למה נפרדתם?
    מה קרה בדיוק?
    אשמח להתעדכן.

    הוסף תגובה
  • שמרית20/05/2004 בשעה 17:53
    2

    אחותי, אני איתך
    תמיד כשהכי לא מצפים לזה, משהו אפל מגיע והורס את הכל, ודווקא בזמן שנראה שדברים מתחילים להסתדר סוף סוף ואת יכולה לנשום קצת לרווחה.
    אני איתך, כאחת שעברה את זה לא מזמן אבל איך אומרים "הזמן הוא לא רופא הוא רק מביא הקלה" התסכול יישאר אבל לפחות עם הזמן יוקל לך יותר !!
    אבל אל תאמרי נואש .....
    תרגישי טוב
    שמרית

    הוסף תגובה
  • לימור20/05/2004 בשעה 17:41
    1

    עצוב ונוגע ללב.

    הוסף תגובה