סליחה מתה.
קטגוריה: כללי
בין סתיו לחורף, עכשיו שעת ערביים.
בין אדישות שהיתה, עכשיו אושר קיבל נחלה.
בין ערב אחד, עכשיו זואת תקופה שאהבה מצויה.
ועכשיו בשבילי כבר אין "בין" ואין "עכשיו".
העכשיו מת, ובמקומו התנחל הדיכאון.
ועכשיו אני צפה בים הדמעות השחורות.
הבוקר התמוסס, הציפורים גוועו, השמש כבתה והאור נדם.
ועכשיו הדברים היפים והקטנים הסבו פניהם לקודרים בים הדמעות השחורות.
ועכשיו אני זועקת לאבא שלי שנמצא מעל לעננים איך בשעת ערביים החליט בן הזוג שבית נאמן לך רצינו לבנות, אותי הנסיכה שלו לנטוש ללא רחם חודש וקצת לפני מועד החתונה.
אבא שלי, עצב, ייאוש, דמעות, כעס ונטישה הם רכסי הייאוש בים שבו אני צפה.
בין חורף לקור, עכשיו הושמעה סליחה.
ועכשיו אני שטה בים שבו הסליחה מתה.