חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

זה לא קל

זה לא קל


קטגוריה: כללי


אני מתה על היהודים, פתאום שמתי לב לשיר המקסים הזה,
והעצוב הזה, שכל מילה שלו חקוקה בסלע -
ממרום הנשיקה לגיל 28. אומנם מישהו פעם אמר:
קשה יש רק ב - ltIMG SRC=images/icons/Bread12.gif border=0gt.
אבל להנאתכם המילים של השיר (אגב הלחן רק מעצים את העצב).

זה לא קל

היהודים

לחן: תום פטרובר
מילים: תום פטרובר

את כל הזמן בוכה שאין לך ילד
והפרחים אצלך בגן
הם רק נובלים
והזמן שלך הוא רץ ממש כמו ילד
ויש לו כוח
הוא מושך
אבל בגילך

זה לא קל
מישהו קם וחותך הוא הולך
לא קל, תודי את פוחדת
כמה רצית להמשיך ואמרת חבל
זה לא קל

את פותחת את הראש עם איזה ספר
ומחברת את המילים לדמיונות
הפסיכולוג שלך אומר
שאין לך בעיות עם קשר,
אבל גם ככה הוא הולך
זה לא בשבילך

יש משהו באוויר ואת משערת
שזהו חלק
מהיופי של הסוף
והחלום שלך
לקראת אמצע הדרך
אז את יוצאת להפסקה
ואת מחכה

זה לא קל
מישהו קם וחותך הוא הולך
לא קל, תודי את פוחדת
כמה רצית להמשיך ואמרת חבל
זה לא קל

27/09/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • אני03/11/2005 בשעה 17:49
    4

    מתאים לחברה לשעבר....

    הוסף תגובה
  • נורית02/10/2005 בשעה 13:14
    3

    סליחה,טעות.
    בטח לא הבנת מה הקשר בין התגובה הקודמת למה שכתבת .אז סליחה ,אבל רק היום שמתי לב שכנראה בטעות הכניסו את התגובה שלי לכתבה זו והיא בעצם שייכת לכתבה אחרת. אני לא יודעת אם הטעות חלה אצלי או במערכת ,בכל אופן שוב סליחה. ולחברי המערכת אשמח אם הטעות תתוקן. התגובה שייכת לכתבה "משהו בפנים עייף וריק".תודה.

    הוסף תגובה
  • נורית30/09/2005 בשעה 13:31
    2

    הזדהות עמוקה
    הזדהתי עם דברייך הזדהות עמוקה.
    תקופת הרווקות מביאה עימה עליות ומורדות מבחינה דתית. בעיקר מורדות.כפי שאני רואה את הדברים, זה נובע בדיוק בגלל מה שאת מכנה "החור הגדול מבפנים שצורח למלא אותו בתוכן". לצערי אני מבינה בדיוק לאיזה חור את מתכוונת,גם אצלי הוא קיים וגדל עם הזמן. החור הזה זקוק למילוי של בן זוג,להשלמת הנשמה שלך שרוצה לעבוד את ה` בשלמות וזה קורה,כך אני מאמינה מתוך חיים זוגיים, חיי משפחה שנותנים עומק ומשמעות שלמה לעבודת ה` שלנו.
    על כן את מרגישה שאת עושה דברים כי צריך ולא מבפנים,כי הבפנים שלך חסר. "עייף וריק" כמו שהגדרת. לכן גם יש לך את הצורך בחבר שיאהב ויחבק ובעצם ימלא את החסר.
    הצעתי לך-אל תתייסרי יותר מדי,אלו הרגשות נורמליות ,לכי עם עצמך,והרצון שלך לחזור לעבודת ה` שהיתה לך קודם,באמת יוביל אותך לשם בסופו של דבר.(מקווה בשבילך כמה שיותר מהר).אני דוקא לא חושבת כמו קודמי לגבי שיעורי התורה. אני בעצמי לא מסוגלת להכיל שיעורי תורה כבר תקופה ארוכה.אם זה לא מה שמדבר אלייך עכשיו-אל תלכי. תעשי דברים שטובים לך וגורמים לך שמחה,והמילוי השלם בוא יבוא.

    הוסף תגובה
  • אלי30/09/2005 בשעה 12:48
    1

    זה באמת לא קל אבל יש עוד תקווה!
    אני מזדהה מאוד עם הכאב שלך.
    הוא גדל והולך בזמן החגים ומשנה לשנה.
    נשאר לי לנסות לעודד אותך את עצמי ואת כל מי שקורא בשיר הבא:
    שיר תקווה

    ביצוע: מירי מסיקה
    מילים: מיכאל וקנין
    לחן: שמעון בוסקילה



    היום הזה הוא התחלה
    בדף חדש אתה נוגע
    ביום הזה תישא תפילה
    תדע שיש מי ששומע
    אל תוותר מיד
    ויש לך מרחק ללכת
    אל תוותר מיד
    אם לא עכשיו אולי עוד שנה

    היום הזה הוא התחלה
    תחשוב אתה יכול אחרת
    והתשובה לשאלה
    בתוכך היא מסתתרת
    אל תפחד עכשיו
    כי לא אבדה לך הדרך
    אל תפחד עכשיו
    אם לא היום אולי עוד שנה

    עולם מוזר
    כולו שלך
    כשהתקווה בלב בוערת
    יש בדידות
    יש כאב
    והתקווה איתך נשארת
    אל תאבד אותה
    תשמור עליה
    מה יהיה מחר
    אין איש יודע

    היום הזה אתה ראשון
    לעצמך אתה בחרת
    ביום הזה הניצחון
    ועצם זה שלא נשברת
    אל תתייאש עכשיו
    האמונה אותך שומרת
    אל תתייאש עכשיו
    גם חלפה עברה עוד שנה

    עולם מוזר...

    הוסף תגובה