חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

משהו בפנים עייף וריק

משהו בפנים עייף וריק


קטגוריה: כללי


אני נמצאת בתקופה קצת לא ברורה של הזהות העצמית והדתית שלי.
בעקרון, אני מחשיבה את עצמי למאוד דתיה, מברכת, נוטלת ידיים, מאמינה באמונה שלמה בקב"ה, שומרת מצוות, שומרת נגיעה, וכו` וכו`...
אני יודעת שאני מחפשת בחור דתי חזק, עדיפות להסדר, שנשמור נגיעה עד לחתונה, בחור טוב כזה, צדיק.
אני מתלבשת צנוע, חצאיות ארוכות ושרוולים עד למרפק...
אני לא הולכת למועדונים או פאבים למיניהם...
א-ב-ל...
אני מרגישה שאני עושה את הכל כי צריך, ולא כי זה בא לי מבפנים.
העניין הוא שהתחזקתי מאוד בדת לפני 3 שנים בערך , ועשיתי הכל באהבה ומתוך אמונה שלמה שזו הדרך, וזה החזיק מעמד כ"כ טוב...

אבל בזמן האחרון... אני מרגישה ריקה מבפנים. משהו חסר לי.
אני מרגישה שאני עושה דברים כי צריך, ולא כי אני מתחברת אליהם.
ואולי זה לא רק בדת, גם בכל מה שכרוך בחיי היום יום.
כמו חלל גדול מבפנים, שצועק לי: "תמלאי אותי !! "

פתאום בא לי חבר, שיאהב אותי ויחבק אותי. אבל אני יודעת שזה לא טוב. שזה לא בריא וזה לא נכון.
אבל נורא בא לי, פרפרים בבטן וכל קסמי האהבה..
אבל אני יודעת שזה לא זה. אני יודעת שזאת לא הדרך הנכונה.

ושוב, החור הגדול מבפנים צורח לי למלא אותו בתוכן. כי משהו ריק שם. אפשר לומר רקוב.
ואני מנסה. אני נוסעת לכותל להתפלל. אבל זה לא מה שהיה לי פעם, זה לא התפילה שהתלוותה בדמעות של ממש. תפילה אמיתית מהנשמה.

אני כל כך רוצה שוב לחזור לזה. לחזור לחיבור הזה שהיה לי. לצינור הזה שהיה ישיר לקב"ה.
לאמונה הכ"כ חזקה שהיתה לי. להסתכלות על החיים בצורה הרוחנית, ולא הגשמית הזאת שנקלעתי אליה.

לקום בבוקר ולראות את הטוב, ולדעת שהכל מלמעלה. להתסכל אל הנפש שלי ולא על החיצוניות.
להשקיע בנפש, בפנימיות ולא בבגדים או במראה.

אני כל כך רוצה לחזור לזה, וניסיתי כל כך הרבה פעמים. אבל אני לא מוצאת את הדרך.
משהו בפנים עייף וריק.
25/09/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • איציק05/10/2005 בשעה 21:30
    9

    עוד.... מוקדש לאחת ויחידה שלי, שעדיין לא מצאתי:-)
    עוד...
    עוד יום יומיים בטח נשב על קצה של מים,
    עוד יום יומיים בטח נעכל שאנחנו מעכשיו לעד שניים.
    עוד שנה שנתיים בטח נדע איך זה להיות עם קטנצ`יק או שניים.
    עוד תשע עשר שנים בטח נפסיד לקטנצ`יק בדוקים והוא... יצחק לנו בפנים.
    עוד 13 שנה בטח נעלה איתו לתורה.
    עוד 15 שנה היא תחזור מטיול שנתי בטח קצת יותר בשלה.
    עוד 18 שה נחזור את ואני מהבקו"ם נזיל דמעה.
    עוד 20 שנה נלווה אותה לשדה התעופה לטיול הזה... של אחרי הצבא.
    עוד 25 שנה בטח הוא יביא לנו עוד בלונדינית ויאמר - בדיוק כמו העץ- הפעם זו חתונה!
    עוד 30 שנה היא תעמוד פה ותנאם את , אני, והחמות החדשה , בטח נתרגש וננגב דמעה.
    עוד כל כך הרבה שנים, שרק המחשבה עושה לי צמרמורת כייפית של התרגשות שרק שלשום מתחת לחופה הבנתי את עוצמותיה בקהות.
    אז אני רוצה לומר לך ביום מקודש זה , שאני כ"כ אוהב אותך בדיוק כמו שאת :
    אינטליגנטית, מבריקה, טובה, מוכשרת, שלמה, מיוחדת, יפה, רגועה וטובה.
    כל כך אוהב את עצמי כשאני איתך, בדיוק כך, כן , עוד 30 שנה , איתך , איתך ורק איתך האחת שלי!
    שנה טובה!
    מוקדש לאחת שלי שעדיין לא מצאתי:-)

    הוסף תגובה
  • מאמין שיהיה טוב02/10/2005 בשעה 21:08
    8

    אמונה זה הבסיס

    בלי אמונה מה אנחנו. כלום. כל החיים שלנו אנחנו מאמינים. מאמינים שיהיה טוב. שבחרנו נכון. שאנחנו רוצים טוב. מאמינים שמחר יהיה יותר טוב מאתמול. מאמינים שכל הנעשה עימנו גם אם לא רואים זאת כעת הוא טוב. והקשיים מרובים. גדלים ככל שמתבגרים. ככל שלומדים ורואים ושומעים שיש כל מיני דברים אחרים בעולם הזה. וצריכים להתמודד עם הרצונות והמאוויים הכמוסים והתשוקות. ולנצחן. למה?כי אנחנו מאמינים. אנחנו מאמינים שאורח חיינו הוא הנכון ואמונתנו וערכינו הם הראויים , ומאמינים ורוצים, כל כך רוצים , לבנות באמצועתם את עולמנו הקטן , התם, המאושר, השלם , האוהב, המעניק והמקבל יחד עם בן/בת זוג נפלאים.
    ומחכים כל כך שזה כבר יקרה. והזמן חולף , ותחושות התסכול, העצב והבדידות מתגברים ומעלים בנו מחשבות ותהיות זרות. כל כך לא מתאימות למה שאנחנו. אנושיות אבל לא טובות.
    אבל..אנחנו מאמינים כאמור. ואמונתנו היא שתנצח. אנחנו חייבים לנצח בהתמודדות הזו. כי זו האמת . וזה הדבר הנכון. מי שדבק באמת יכונן לבסוף קשר של אמת. בית של אמת. שמבוסס על אהבה אמיתית וערים אמיתיים שיהיו גרעין יציב ופורה למה שכמהים לו כל כך. לא לדבר חולף, שקרי, יצרי, זמני, נטול ערך ותוכן של ממש. לכן אנחנו איפה שאנחנו. ומאמינים, וכך ראוי , שיהיה טוב, בע"ה.
    מאחל לך שבשנה הקרובה תקימי בית אוהב ואמיתי עם זיווגך משורש נשמתך.
    קחי את העצות של הבחור ותיישמי לפחות חלק. הן טובות. ובעיקר, תכיני את עצמך לקראת נישואין. נווו התחלת?...

    הוסף תגובה
  • אבישי02/10/2005 בשעה 19:33
    7

    לכותבת שלום!
    אני כ" מבין אותך ויש הרבה בחורים ובחורות שמרגישים כמוך!
    גם אני כמו מיני רבים לא הולך לפאבים וכו(מסיבות סטייל בר אילן..ואני כול להגיד לך שזה ממש קשה ...במיוחד שאנחנו לבד ורווקים:)
    אל יאוש ,צריך להתחזק ואמת, הישועה תגיע במהרה! הקב"ה לא שכח אותנו....אנחנו צריכים ליהיות ביקורתיים כלפי עצמנו וכאשר אנחנו מקבלים הצעה אזי לשקול אותה ולא לנפנף בטענה שלא חסר באתר:)
    אני מאחל לך שנה טובה ומבורכת ושבע"ה כל משאלותייך יתגשמו לטובה!!

    הוסף תגובה
  • חיים02/10/2005 בשעה 17:54
    6

    לכותבת
    תמיד יש עליות וירידות זה דבר טבעי.
    ידוע כי קריאת מזמורי תהילים "מנקה" את הנשמה, אני יכול לומר לך שהייתה לי תקופה שקראתי תהילים והלכתי לכותל להתפלל והרגשתי עוצמות שלא הרגשתי קודם.
    לכן עצתי לך, תקראי מזמורי תהילים כל יום,
    לא חשוב כמה. תקראי רק כמה שאת יכולה (אם זה מזמור 1 או כמה) העיקר לא בלחץ.
    תקראי ותראי שעוד כמה זמן תרגישי אחרת.

    מאחל לך המון בהצלחה ושנה טובה...

    הוסף תגובה
  • אילן02/10/2005 בשעה 14:13
    5

    יש עליות וירידות
    צודקת כזה זה יש עליות וירידות כמו בכל דבר בחיים לא ציינת בת כמה את אבל אני מתאר לעצמי שאת בגיל מתקדם וזה הולך ונעשה קשה כשלא מתחתנים ומגיעים לגיל שכתוצאה ממנו נחלשים גם באמונה אני מאחל לך שתתגברי ותעברי את התקופה הזו , ואני לא רוצה להמליץ לך מה שרובם המליצו לך כאן שיעורים וכ"ו כי אני יודע שזה קשה ושמגיעים ליאוש אז לא תמיד יש חשק לשבת בשיעורים ולשמוע מוסר או כל לימוד אחר מה שאני כן רוצה להמליץ לך זה לשקיע יותר מאמצים בתחום הזוגי ובעזרת השם שתגיעי לחתונה ותתחתני אז הרוחניות תחזור אלייך .

    הוסף תגובה
  • אורית01/10/2005 בשעה 23:52
    4

    מבינה לליבך
    מרגישה בדיוק כמוך!!!!!!!!
    הרעיונות של הבחור הקודם הם בדיוק מה שרציתי להציע,מנסיון-זה עוזר..
    אל יאוש!
    חזקי ואמצי,ובעזרת הקב"ה שתמצאי את האחד בקרוב...שנה טובה.

    הוסף תגובה
  • בחור .01/10/2005 בשעה 20:20
    3

    כמה רעיונות

    לעלמה החמודה שכתבה דברים היוצאים מן הלב:
    אני ממש מבין מה שאת כותבת.
    גם אני חויתי דבר כזה, הרגשה כזו, ובעצם מנסה להתמודד איתם ביום יום.
    מה שמצאתי עוזר לכך הוא הדברים הבאים:
    1. שיעורים בסגנון ובתוכן שאת אוהבת - לכי לשעורי תורה , תלמדי, תפגשי בנות גילך , תירצי לך חברות חדשות חזקות באמונתן, זה מאד עוזר ומחזק, וזה גם נותן הרגשה טובה ענין וכיף. דרכן ואיתן תלמדי הרבה על עצמך ועל שאיפותיך.
    זה יכול להיות בשיעורים בודדים - קבועים בבית כנסת פלוני (יש למשל בגבעת שמואל מדי יום חמישי שעור של הרב אלון בבר אילן ואחרים), או ללמוד יום בשבוע במדרשת אביב בתל אביב או ברובע. פגשתי כמה בנות שלמדו במקומות אלה וזה גרם להן לטענתן שינוי , מלוי מצברים רוחניים ובמידה גדולה אושר. חלקן מצאו חתן דרך בנות שלמדו איתן שם.

    2. חברות חדשות: על ידי הכרות של חברות חדשות, יכירו לך בחורים תורניים איכותיים, ברמה דתית גבוהה.

    3. תעשי מאמץ אינטנסיבי כדי למצוא את בחיר ליבך. אהבה אמיתית תשנה הכל. אבל אל תתפשרי. לכי על מישהו ברמה דתית גבוהה.


    4. תהי כמה שפחות לבד. עם חברות או העסיקי עצמך. כשלבד עצוב וישנן מחשבות לא חיוביות.

    5. אם את טיפוס יוזם או מארגן, תארגני איזה גמ"ח קטן יחד עם חברה/ות. זה יכל להיות משהו ממש קטן אבל זו פעילות נחמדה של חסד שתורמת המון לכלל ולעצמך. גמח יכול להיות בהמון תחומים. אפילו שעה שעתיים בשבוע השקעה. הכרתי מישהי שעשתה גמח לכלות כל מיני קישוטים ואביזרים שמשמחים חתן וכלה בחתונה, גמח שעורי בית לתלמידים נזקקים,
    גמח שיעורי תורה לנערות ובחורות - לארגן שיעורים שתעבירי את או בחורות שמכירה או אפילו להזמין רבניות שיעבירו, ואפילו גמח הכרויות של בחורים ובחורות תורניים.

    אלה מקצת מהרעיונות. ישנן עוד.
    העיקר זה לקחת יוזמה ולפעול כדי לעשות טוב ולחשוב טוב, כדי קדם את חייך ליעדים שעליהם את חולמת.
    בשורות טובות ושנה טובה.
    מאחל לך שבשנה הבאה עלינו לטובה תמצאי את בחיר ליבך ותקימי איתו בית כשר ונאמן.
    א`.

    הוסף תגובה
  • ג`פטו30/09/2005 בשעה 00:22
    2

    עלי והצליחי
    שלום לכותבת... לא אגזים שכמעט ובכיתי כשקראתי את מה שכתבת כמו רבים וטויבם חויתי גם אני תקופות גבוהות ונמוכות וכנמאים בנמוכות לא מאמינים שנוכל "להתרומם" והאמת היא שאני מאוד רוצה לרשום לך איזה "שיקוי פלאים" או איזו עצה מופלאה שתעזור ל אבל האמת שאין לי... זו תקופה בחיים שצריך לעבור אותה בצורה הכי פחות רעה ובס"ד אחרי כל לילה למחרת שוב זורחת השמש [או כדברי העלי שור "תקופת האהבה השנאה והייאוש" זה חלקו של כל אדם תקופות שונות להתגבר לא יודע אם אפשר בינתיים תסתכלי על זה בתור דבר זמני. ועוד עצה קטנה ממני תלכי לשיעורי תורה שאת יודעת שמעוררים אותך ומלהיבים אותך תלכי לבתי כנסת שמתפללים בהתלהבות [חסידיים] קצת תקראי ספרי מוסר וחסידות ובס"ד תצאי מאפילה לאורה.... משתתף בהרגשתך ומייחל לישועתך שפע ברכה והצלחה

    הוסף תגובה
  • אפריים , אפי29/09/2005 בשעה 23:57
    1

    למבולבלת מהמבולבל לשעבר שלום
    למבולבלת שלום
    ידוע שכשאדם חוזר בתשובה או מתחזק (כולנו חוזרים בתשובה כל יום )אז הוא מקבל כוחות עצומים והוא מרגיש שהוא מסוגל להוזיז הרים
    זה מוכר
    ידוע גם שאחריי שתקופת "השכרון חושים" מסתיימת מתחילים "החיים האמיתים" שבהם לא קורים לנו ניסים (לפחות לא גלויים) ושום ים לא נבקע בשבילנו בגלל שחזרנו בתשובה או התחזקנו
    ופה למעשה מבחן האמונה האמיתית של כל אחד ואחד
    פתאום ישנה ירידה חוומרית ובעקבותה גם רוחנית ואנחנו רואים יותר את הצרות שלנו ואת מה שחסר לנו (בד"כ מבחינה חומרית)
    כל אחד לפי חסרונו אם זה כסף ,בית ,יופי ,זיווג וכו`.
    כל הרעיון בלהיות אדם מאמין זה לדעת ברגעים כאלה שזו הירידה שיש לעבור ושאחריה תבוא העלייה החומרית אבל חשוב יותר הרוחנית ,וככל שהירידה תלולה וקשה יותר
    כך המבחן שלנו יותר קשה אבל אם נעבור אותו גם נגיע להישגים גבוהים יותר
    עצה אחת שיש לי לתת לך היא ללכת לשיעורי תורה ולקרא ספרי מוסר כי בלי שני אלה זה באמת קשה
    ממני מבולבל לשעבר

    הוסף תגובה