חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

מי מפחד מחתונה???:-0

מי מפחד מחתונה???:-0


קטגוריה: כללי


אתם יודעים מה הכי קשה בסיטואציה שבעצם בגללה אנחנו כאן?
במקום לשבת בסלון עם בן/ת זוגנו ולצפות בסרט טוב או באיזו תוכנית ריאלטי טפשית?
(ותודו שריאלטי כמו שאנחנו עוברים כאן לא משתווה אפילו לריאלטי של ארי גולדמן ומחזרותיו...)
מה הכי קשה? מבאס? מעצבן ולפעמים אפילו די חונק?

אלו שמבקשים לדעת למה לא.
למה את לא רוצה לצאת איתם.
"למה החלטת שאין לנו צ`אנס יחד?"... שאל אחד
"תנסי, תבדקי, אולי בסוף תגלי שאנחנו כן מתאימים?" שאל השני
והגדיל השלישי לשאול: "מה? על סמך תמונה וכמה מילים טפשיות שכתבתי את מחליטה?"
חברים יקרים, אם לא אחליט לפי זה אז לפי איזה קריטריונים בדיוק אחליט???
אולי פשוט אצא עם כל הבחורים שנמצאים פה במאגר?
גם ככה לא קל לכולנו ותאמינו לי שאם אמרתי את הלא - הבאתי את כל השיקולים הרלוונטים
והאפשריים בחשבון.
כן. גם את העובדה שאני לא נהיית צעירה מיום ליום. וגם את הלחצים מהסביבה והמשפחה.
זה מתסכל, זה מעייף, וזה מוציא את החשק. לא שקיים יותר מדי חשק במשחקי ההכרויות האלו.
תרפו כשצריך. אתם רק תקלו עלי ועליכם להמשיך הלאה.
ושלא תבינו לא נכון- גם לי אומרים לא. גם לי אומרים שלא מתאים. וזהו. בזה זה נגמר.
אני לא ממשיכה לדוש לנבור ולחקור.
אבל לא רק בגלל זה אני כאן. יושבת לי סוגיה בתאים האפורים של מוחי. עוברת לה מאונה שמאלית
לאונה ימנית ולא מוצאת לה מנוח. לא מוצאת תשובה לשאלה: האם אתם הבחורים מפחדים מחתונה??
אני לא יודעת אם בן זוגי הפוטנציאלי קורא את הכתבה או שהוא בכלל לא נמצא באתרי שידוכים למיניהם
או שאולי הוא בכלל עוד לא נולד... מה שבטוח הוא שאני בחיים לא אבין ולא מתיימרת להבין אתכם הבחורים. מזמן הפסקתי לנסות. למעשה אם כבר פותחים את זה-אני ממש לא מבינה איך עלה הרעיון לחבר בין גבר לאשה. אנחנו כ"כ שונים, כ"כ לא חושבים דומה, לא מתנהגים דומה עם רצונות שונים לגמרי. כ"כ שונים שלפעמים אני פשוט תוהה - למה? למה שהחיבור בינינו יתקיים? הרי קיימים פערים ותהומות עצומים בינינו שלעיתים לא ניתנים לגישור. להלן מקרה שקרה לי:
יצאתי עם מישהו והקשר זרם. היתה תקשורת מצויינת וסה"כ כמעט הכל היה טוב. (שום דבר לא מושלם) לאחר כארבעה חודשים "העזתי" לעשות מעשה חמור. ממש בל יעשה! מצטערת ח`ברה- עברתי על הכלל הגדול מכולם....
כן כן, בעוונותי ניסיתי לדבר על רצינות הקשר, מהותו, לאן ממשיכים ועוד (מבטיחה שלא הזכרתי את
המילה חתונה!!!). הבחור, קיבל כנראה רגליים קרות והודיע לי לאחר מס` ימים כי לא נראה לו שהקשר שלנו יכול להימשך. הוא פשוט "לא מרגיש כמו שהוא היה רוצה להרגיש אחרי ארבעה חודשים"-ציטוט
אמיתי! לא שיניתי אף מילה.
יש רק פרט אחד קטן ממש קטנטון שמאוד מסקרן אותי-העובדה המדהימה שלפני השיחה שיזמתי
הוא הרגיש נפלא בחברתי ולא אמר מילה על כך שמשהו מפריע לו או שהוא לא מרגיש כמו שחשב...

נו. תגידו אתם. לא תפתחו אנצקלופדיה ותחפשו את הפירוש למונח "המח הגברי"?!
או תנסו לבצע מחקר: הגבר הפוטנציאלי...האם קיים או שמה וירטואלי?!
או אולי נכתוב מאמר: החשיבה הגברית-לאן?

פעם אחת אני רוצה להבין. מה מלחיץ אתכם? המחוייבות? הרעיון שזהו, חייבים להחליט סופית?
שאין דרך חזרה? ממתי המילה חתונה נהפכה להיות כ"כ מפחידה? איך תמיד אנחנו הבנות כל כך רוצות ואתם ברגע האמת תופסים רגליים קרות?
אולי בעצם חבל על כל הזמן של כולנו. בואו נקבע כאן בעוד עשר שנים בדיוק.
אותו המקום, אותה השעה. מוכנה להתערב אתכם יקיריי שכל מי שדומה בהתנהגותו לבחור שאיתו יצאתי יהיה כאן גם בעשר שנים הקרובות.

בהצלחה ענקית לכולם!!!

12/09/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • מוטי23/09/2005 בשעה 10:19
    18

    אולי נפגש
    כדי להוסיף דובדבן לכתבה מומךץ שנפגש

    הוסף תגובה
  • א` בארי23/09/2005 בשעה 08:18
    17

    מ-חתונה פוחדים? - מה פתאום!...
    בּ"ה.


    הערת פתיחה: כל הנאמר להלן - מזווית ההשקפה של הכותב, ועל דעתו בלבד.

    - לא מחתונה פוחדים המפחדים, כי אם מנטילת אחריות על עצמם, מלקיחת מחויבות. ניתן לראות זאת בכל תחומי החיים, למִקטון ועד גדול. (אגב - לפעמים, כאשר מתרחש איזה מקרה של "פאשלה" רחבת-היקף ואף בלתי-הפיכה, בִמדינה או בחברה גדולה, והעומד בראש הארגון הזה מכריז ש"הוא לוקח את האחריות עליו", אך נשאר בתפקידו עוד לימים רבים, "מתחשק" לי להפנות אליו את השאלה: "במה מתבטאת `אחריות` זו?"...).

    לדעתי, זה "שורש כל רע" ברבים מאד מתחומי חיינו, או: בהתנהגותם של בני-אדם בכלל. (צאו וחִשבו כמה טוב היה אילו כל נהג בדרכים היה נוטל אחריות של-אמת על נהיגתו?!)

    לשמחתי אך מהיבט מסוים גם להוותי, הייתי עֵד למסירות הטוטאלית של בני-משפחתי (ובתוכם אני), כאשר אבא שלי ז"ל היה חולה, והוצרך לשהות כחודש ימים בבית-חולים לצורך ניתוח. כש"השתחררנו" עמו, ביום האחרון לשהותו שם, פנו אלינו כמה אחיות שאליהן הצטרפה גם האחות הוותיקה, האחראית על המחלקה, ואמרו לנו שהם "עוד לא ראו במחלקה משפחה כל כך מסורה!".

    והעיקרון הזה של המסירות ללא-סייג וללא שום תנאי, הטוטאלית, נהג במשפחתנו מאז שאני זוכר את עצמי (גם קצת לתוך העבר - לדור הקודם). גם להרבה ימים טובים, זכינו תודה לאל, (בהשקט ובצנעה) - הודות לאותה מסירות/נטילת-אחריות וערבות-הדדית גם ב"משפחה הגרעינית" בת ימינו. מובן שהדבר אפשר לאבי ז"ל ולאמי שתחי`, לעשות רבות למען הקהילה - הכלל והפרט, אשר אותה מסירות "גלשה" גם אליהם.

    אבל יצא לי פעם לשוחח עם אשה בגיל העמידה, אשר בה פגשתי בסדנה מסוימת למוּדעוּת-עצמית. באותה תקופה חלתה, לצערי, ידידתי-דאז במחלה שממנה סבלה כשנתיים וחצי, וממנה לא קמה. ברוח הנ"ל, עזרתי רבות לסעוד את בת-זוגי ע"ה וז"ל. כשסיפרתי על כך לאשה הנ"ל, אמרה: "מה?! - לא ידעת שכשאשה מצוננת קצת - בעלה כבר נשאר במשרד עד 12 בלילה?!".

    יש הרוצים להתחתן, כדי שצאצאיהם יסעדו אותם ביום סגריר ולעת זקנה. מי שחושב שזה - "תעודת ביטוח", מלבד מה שיש להניח כי אינו מכיר מספיק את החיים, הוא גם מביע בכך את רצונו שייקחו אחריות עליו!

    ולאלה המדברים "גבוהה-גבוהה"-כביכול ( - בכנות), שהם מעונינים להביא ילדים לעולם "בגלל `קטע` שכולו אגואיסטי" -
    [כאן נגמר המקום לטקסט...]

    הוסף תגובה
  • מישהי23/09/2005 בשעה 01:19
    16

    ציטוט
    כבר אמר מישהו חכם:
    "אין גברים שמפחדים ממחוייבות. יש גברים שעדין לא פגשו את האחת לה ירצו להתחייב"

    הוסף תגובה
  • בבי22/09/2005 בשעה 14:53
    15

    צעד קטן שלך הוא צעד ענק בשביל....
    תשובתך בגוף שאלתך וסיפוריך.
    צעד קטן שלך הוא צעד גדול עבורו ולכן תצעדי יותר לאט ותגיעי יותר מהר

    הוסף תגובה
  • לילך22/09/2005 בשעה 14:37
    14

    ענקית!
    כ"כ איתך.אני תוהה למה "נטפלים" אליי כ"כ הרבה גרושים, וכל מיני תופעות.. זהו? נגמרו הבחורים הטובים? נגמר סוג א`?
    ברור שלא.
    ברוכה והצלוחה!

    הוסף תגובה
  • אוראל22/09/2005 בשעה 12:22
    13

    תשובות לשאלותייך על גברים
    לגבי החלק הראשון של "הלא" , לגיטימי לחלוטין על זה אני מצדיק אותך .
    לגבי הלחצים מהסביבה , משפחה או כל לחץ אחר כמו שכבר אמרתי לכותבת אחרת זה ממש לא בריא לטווח הארוך להתחתן מתוך לחץ ולא משנה איזה סוג של לחץ .
    חתונה צריכה לבוא מתוך אהבה אמיתי ויישוב הדעת .
    לגבי מה שאמרת שהגברים מפחדים מחתונה
    אכן ישנם כאלו המפחדים לאו דווקא מהחתונה כמו מהמשמעות שמעבר לחתונה שאומר אישה בית ילדים פרנסה ועוד...

    לגבי השוני בין המינים ...
    את צודקת אנו שונים בתכלית הבנים שכלתנים הבנות רגישות , אבל זה העיקרון שכל + רגש כך בתוך האדם עצמו אך בין בני זוג זה אף יותר כאשר את משלבת את הרגש עם השכל יוצא דבר מאוד קרוב לשלמות . לא סתם אומרים שאדם רק כאשר הוא נשוי הוא שלם .
    ועוד דבר ... תחשבי איזה הישג יש לגבר וגם לאישה אם הם לומדים את הצד השני ואיך להתיחס למין השני הם אף יוצאים בוגרים יותר , חכמים יותר ואף רגישים יותר עם הרבה יותר בינה על הכתפיים . לכן כשאת אומרת שאת לא מתיימרת להבין בחורים זה טעות כי רק כאשר תתחילי לנסות להבין את הצד השני אז תהיי אף את מובנת יותר , לכן המשיכי לנסות אל תתיאשי .

    לגבי המקרה שקרה לך 2 דברים :
    1. אל תכלילי על כלל המין הגברי בעקבות מקרה בודד או מקרים לצורך העיניין .
    2. כנראה שאותו בחור כאשר התחלת לדבר איתו על רצינות הקשר הבין כנראה את עומק העניין ואמר שהוא כרגע לא בנוי . או לחילופין הוא אכן פוחד מחתונה .

    אני בתור גבר מאוד רוצה אף אני להבין את הנשים מה הן רוצות איך אפשר לספק אותן ??
    בכל אופן התבוננתי מהצד ראיתי קצת סרטים כגון :"מה נשים רוצות " והבנתי שנשים מחפשות רגישות מצד הגבר , רגישות לצורכיהן לבעיותיהן , הם מחפשות ביטחון בגבר עליו יוכלו להישען בעת צרה ובעיקר המון תשומת לב , הבנה , הקשבה , והתחשבות , וכל זה עוד על רגל אחת .
    לעומת זאת אנו הגברים אני לעניות דעתי חושב שאנו הרבה פחות מסובכים מכן .
    אנו מחפשים אהבה הקשבה מישהי להיות איתה לדבר איתה שתדע להקשיב ולתת עצות כשצריך שתתמוך אולי עוד קצת דברים נוספים .
    לגבי הרגליים הקרות שוב אני חוזר על מה שאמרתי מקודם שכשאת אומרת חתונה לגבר או משהו שמשתמע ממו נושא זה הוא מתחיל להפעיל את השכל בסגנון של דיאגרמה , יתרונות מול חסרונות .
    לכן זה לא תמיד המחויבות שגורמת ל"רגליים קרות " אלא המשמעות של מעבר לכך
    אוראל

    הוסף תגובה
  • אריאל22/09/2005 בשעה 11:30
    12

    מסכים איתך דרדסי!

    הוסף תגובה
  • יעל22/09/2005 בשעה 10:40
    11

    כ"כ צודקת
    אתייחס לחלק שבו כתבת שכשאת כותבת שלא נראה לך מנסים לשכנע אותך,אני בת 30 וכתב לי גבר בן 46 גרוש עם 4 ילדים,נראה הגיוני?וכשהחזרתי מתוך נימוס את הלא מעוניינת,התחיל מסע שיכנועים,בפרט שכתבתי בדרישותיי מהבחור שאני מחפשת רווק בלבד עד גיל 37 ,מה לא ברור?אז את לא לבד במערכה,ונכון שזה מעצבן אבל אל תתיאשי,תמשיכי לחפש יש גם גברים טובים וחכמים,ושהקב"ה בקרוב ישלח לך את בן זוגך לך ולכולנו בשורות טובות.

    הוסף תגובה
  • גיא22/09/2005 בשעה 08:36
    10

    לדעתי הלחצת אותו
    לדעתי הלחצת אותו בשיחה האחרונה וכן אנחנו לא אוהבים לעשות דברים מתוך לחץ , וחוץ מזה גם לכם לא חסר וגם אותכם אנחנו אף פעם לא מבינים אני אתן דוגמא קטנה שגם קשורה לתחילת הכתבה שלך , לא מזמן היה לי דייט עם בחורה נחמדה השיחה זרמה בסדר בסך הכל היא עשתה רושם שהיא מעונינת בשיחה שלמחורת גם הכל היה בסדר ופתאום בשיחה השניה אחרי יומיים היא החליטה שלא מתאים לה כרגע קשר רציני ( כן ממש ) בכל מיני הרצאות על זוגיות שהייתי לאחרונה המרצים טענו שהבעיה הכי גדולה שבגללה אנחנו לא מתחתנים היא בגלל שאנחנו לא נותנים צאנס ולא בודקים לעומק מתיאשים מהר וקופצים לדייט הבא אז אני לא מאשים אותך נכון ברוב המקרים האינטואיציות שלנו צודקות אבל בכל זאת צריך לתת צאנס ולנסות לפחות עוד פגישה במקרה שזה פרווה , אני מאחל לך בהצלחה בהמשך ושתמצאי את הגבר המושלם בענייך וכתיבה וחתימה טובה .ושנה טובה .

    הוסף תגובה
  • דרדסי21/09/2005 בשעה 22:28
    9

    לא מסכימה איתך
    החיבור בין גבר לאיזה הוא המושלם ביותר.
    בייחוד בגלל הפערים הגדולים בין 2 המינים. פשוט כל אחד מהמינים צריך לתפוס את מקומו ולהבין שיש תפקיד לגבר ויש תפקיד לאישה. בזכות השוני הגדול מתאפשר חיבור כל כך מושלם.
    לגבי הנושא השני שעליו דברת: ייתכן מאוד, וזה לגיטימי, שאחרי 4 חודשים של היכרות הבחור מבין שאומנם טוב לו איתך והקשר זורם אך הוא לא רואה בך את אשתו לעתיד. אני לא חושבת שזה הפחד מהחתונה עצמה כמו שזה הפחד להנשא לאישה כשהרגשות לא ברורים במאה אחוזים. נכון, זה לא נעים לגלות את זה אחרי 4 חודשי היכרות, אבל זה עדיף מאשר לגלות זאת אחרי 4 שנות נישואין.
    אני גם חושבת שזה לא קשור לעצם היותו גבר ושזה יכול לקרות גם לאישה.
    ההתחייבות הנצחית, והביטחון הגמור בבן הזוג לפני החתונה צריכים להתבטא באותו האופן הן אצל הבחור והן אצל הבחורה.

    הוסף תגובה
  • שרון21/09/2005 בשעה 21:57
    8

    מלכה
    את מלכה יקירתי. פשוט מלכה.
    כל כך נכון. כל כך אמיתי שזה כואב.
    אבל אסור לומר נואש.
    אולי אנחנו מחפשות את הגברים הלא נכונים.
    אולי זה גם משהו בנו.
    חשבת על זה שאולי אנחנו נמשכות לאלה שהמחוייבות קשה להם?
    אני לא יודעת אבל אני מאמינה שכשמגיע הנכון, הכל מסתדר וגם לא צריך הרבה לדבר.
    מרגישים באוויר את הרצינות נרקמת.
    אני מאחלת לך, אחותי, שהוא יגיע בקרוב.
    יש לי הרגשה שהוא יזכה במשהו טוב!!!

    הוסף תגובה
  • אלמונית21/09/2005 בשעה 14:22
    7

    צודקת
    את צודקת במה שאת אומרת.. אבל, ישנם גברים
    יחידי סגולה אמנם,שלא נרתעים מהמילה חתונה
    אבל כנראה שלא ממש קל למצוא אותם..

    הוסף תגובה
  • קודקוד21/09/2005 בשעה 11:23
    6

    לכותבת...
    שלום לכותבת היקרה:)
    יש גם בנות שמקבלות רגליים קרות...ויש מספיק בנות בגילאים 25 וצפונה שלא נותנות הזדמנות לפעם שניה....הבעיה באתר (ככה לפחות נראה) שתמיד בנים/בנות שואפים לקבל משהו יותר טוב מדייט לדייט.....תאמינינ לי אם כולם היו מתמקדים בדבר אחד היה סיכוי יותר טוב לקשרי חתונה...
    המון הצלחה,ושמחה אמיתית בקרוב!

    הוסף תגובה
  • אחד לעם21/09/2005 בשעה 10:45
    5

    כותבת יקרה - את סותרת את עצמך!
    התחלת את הכתבה בכך שאין לך דרך / כוח להסביר לגברים שאיתם יצאת כי זה לא זה. אך סיימת את דברייך במקרה שקרה לך - לפיו הבחור לא היה בטוח בקשר.
    הרי אם "המוח הגברי" כלשונך - נגד מחוייבות, כיצד הדבר מסתדר עם דברייך שאותם הבחורים דווקא רצו בך כשאת דחית אותם?
    אולי במקום להעצים את השוני בין המינים - תנסי לראות את החלק המשלים הקיים אצל הצד השני?

    אני מאמין שאמנם ישנם גברים המפחדים ממחוייבות בדיוק כשם שיש כאלו נשים. אין כאן שום "מוח גברי" בעל חשיבה ייחודית. אדרבה, רבות מהבנות - בניגוד לגברים, מודעות לכך שנשים אינן ראציונליות כשם שמרבית מהגברים הינם.

    לגבי המקרה המתואר - או שמדובר באמת בבחור המפחד ממחוייבות (ובכך אינו שונה מנשים דומות) או - ולכך סיכוי ניכר, שהוא לא היה בטוח בקשר - מסיבות אובייקטיביות או מטעמים שברגש. גם מי שמפחד ממחוייבות (וניפגשתי עם בחורה כזו) לא יוותר על קשר כ"כ מהר - כאשר הוא ב א מ ת מעוניין בו.

    הוסף תגובה
  • אביחי21/09/2005 בשעה 09:48
    4

    אתיחס לחלק הראשון.את מערבבת כאן שתי טענות שונות
    לגמרי.
    ביחס לטענה הראשונה עם מי לצאת ?
    בני האדם הינם יצורים מורכבים ועלינו לתת קצת קרדיט ליצור הזה אשר נברא בצלם . אנו נוטים במדיה הזאת לעשות עוול לאחת הבריאות המדהימות ביותר ( ואני מכליל את עצמי בין החוטאים בכך ) על פי מספר מילים מצומצם כבר ניתחנו את הדמות מאחרי הכרטיס ועשינו ניתוח אופי מלא והאמת בחלק מהמקרים רק ניתוח פנים מספיק כדי להניע את העכבר לעבור הלאה.
    ברור ישנם דברים שברור לחלוטין כי אינם מתאימים.לאחר שסיננו אותם אני לא חושב שנשארנו עם מבחר כל כך גדול ואז לפי דעתי במידה ויש התאמה ראשונית צריך לתת צאנס ולדעת לסנן בטלפון. לא חייבים לצאת עם כל אחד.
    אבל מניסיון אישי שלי דווקא אחת האהבות הגדולות שלי לו הייתי מתעמק בכרטיס או לו בכרטיס היו מפורטים יותר פרטים אז הייתה נמנעת ממני החוויה של להיות במחיצתה.
    תפסיקו לדמיין את האהבה שלכם לפי מתכון אמריקאי ( ואני מכליל גם את עצמי בהטפת המוסר ) לעיתים האביר על הסוס הלבן שונה ממה שדמיינו ובכלל כיוון אחר.
    אז פשוט לתת צאנס לצעד אחד קדימה. החלפת הודעות או טלפון אבל לנסות פחות לשפוט על פי כרטיס.

    בהצלחה

    הוסף תגובה
  • אריאל21/09/2005 בשעה 07:41
    3

    יש לך חלק בזה

    הוסף תגובה
  • אביגיל בדרך האמת21/09/2005 בשעה 05:20
    2

    יש גם בנות שלא רוצות להתחתן ומסתייגות מכך.

    הוסף תגובה
  • פלונית20/09/2005 בשעה 23:25
    1

    ענק צודקת רק..
    אני חושבת שאם זה באמת זה אז אין רגלים קרות ומשחקים למניהם זה פשוט מאוד קורה ומהר.
    הרבה הצלחה לכולנו
    |נרקיס|

    הוסף תגובה