חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

99 רווקים על העץ

ישי_12271 ישי_12271

99 רווקים על העץ


קטגוריה: כללי


`הלו ישי, לא תאמין, משה ויוני מתחתנים`
ככה התחילה השיחה. ורק לאחר כמה דקות של שכנוע מסיבי הבנתי שלא מדובר במתיחה, ועוד שניים מחברי אבדו להם למחוזות הנישואין.
כמובן שאני שמח בשבילם. וודאי שאבוא לחתונה וארקוד עם כולם, ואביע את שמחתי מכל הלב. ואין ספק שבאיזשהוא מקום אני אקנא שהם מצאו אותה, את האחת.
אבל תמיד כשזה קורה אני בסוג של משבר. והפעם זה כבר ממש מערער אותי.
ברשימת החברים שיתחתנו בגיל מאוחר יותר מכולם, משה ויוני היו ללא ספק במקומות הראשונים. קצת ילדותיים, ממש ממש לא סגורים על עצמם, לא מבחינת לימודים ולא מבחינות אישיות אחרות. רק לפני חצי שנה דיברתי עם משה על נישואין והוא אמר לי שיש לו עוד כל כך הרבה לשפר בעצמו, וכל כך הרבה בעיות ותסביכים לא סגורים, שהוא ממש לוקח לעצמו את החודשים הקרובים לצרכי `התאפסות` ובירור הכיוון בחיים. כל כך הזדהתי אותו באותו הרגע, ועכשיו הוא מתחתן. דיברתי איתו, הוא לא השתנה הרבה.
מה זה אומר להיות מוכן לחתונה? כל אחד מגדיר את זה אחרת. לדעתי, שנעשית פחות ופחות החלטית ויותר מהוססת, אני צריך להיות שלם עם עצמי.
מה זה אומר? לדוגמא: כשאני חושב על אדם נשוי, אני לא רואה אותו לא קם בבוקר לתפילה במניין (מה שאני, בעוונותי, חוטא בו כבר זמן רב), כמובן שהוא תמיד נותן צדקה, הוא מתנדב ועוזר באיזה ארגון, יש לו אינטרנט אבל לצרכי עבודה בלבד, ולא, הוא לא מוריד סרטים באימיול.
יש לי מן אב טיפוס של הנשוי בראש - והוא לא כמוני.
הוא בטוח בדת, כמעט ואין לו ספקות והתלבטויות עמוקים ובסיסיים (יותר דברים בכיוון של: האם מותר לי להשתמש בסכין הזו לבשר אחרי שחתכתי בצל לסלט חלבי?), הוא רציני, אין לו מצבי רוח, וכולי`
הוא לא אדם `פשוט` (אם כי יש כאלה נשואים, ואני מקנא גם בהם), אלא שלם. הוא כבר בנה את עצמו, את היסודות ואת הקומה הראשונה. ובמהלך הנישואים הוא מוסיף עוד קומות.
אבל אני כבר לא בטוח. משה אמר לי שהוא התלבט רבות בדיוק בגלל הנושא הזה, ולבסוף החליט, שהוא לעולם יהיה כזה, לעולם ימשיך להשתנות, בתקווה להשתפר, ושדרך הנישואים, יש לו עזר כנגדו שיעזור לו.
הייתי בהלם. ומה אם תשתנה כך שהיא כבר לא תכיר אותך? שאלתי.
תמיד יש סיכונים, ענה לי בקלילות מפחידה. אבל כל עוד היא תהיה לידי כשזה יקרה, נעבור את זה ביחד, סיים באופטימיות לא אופיינית.
אני מפחד ממחויבות? ודאי שכן. זה בריא לפחד מזה. אבל יש כאן יותר מזה. אני לא יודע אם אי פעם אהיה `מוכן לחתונה`. איך מגיעים לאותה פסגה לא מושגת?
אני רואה אנשים שאומרים לי דברים כמו `תפסיק להרהר בזה כל כך הרבה ופשוט תפעל` ואני לא מבין אותם. הלו? אתם מדברים על אחת ההחלטות החשובות בחיים שלי, מה זה פשוט לפעול? אני רוצה להיות שלם עם החלטה כזו.
אבל אולי, אולי לעולם לא אהיה. אולי תמיד אתלבט. זה הפחד הגדול שלי. שהפסגה גבוהה לי מדי.


08/09/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • דדה20/09/2005 בשעה 20:43
    11

    הזדהות
    לכותבת מס` 5 ולכל אלה שתולים את גורלם בחסדי שמיים: אולי כרגע אתם שמחים שזהזו שיצאתם איתו לא היה המיועד עבורכם וכביכול בעזרת השם נמנעה חתונה מיותרת, אבל קורים בעולם גם דברים רעים ורעים מאד וגם הם כביכול בחסדי שמיים שאינני מתיימרת להבין. אשריכם שאמונתכם בכך שבגדול נעשה כאן צדק ושיום אחד ייעשה גם הצדק עמכם ותימצאו את הזיווג ההגון עבורכם.
    ולך ישי, מזדהה עם הקושי של היעלמות החברים מהמפה. בגילי המתקדם (29) החלפתי כמה וכמה פעמים מעגלים חברתיים בשל העניין הזה. לא נעים אבל לא נורא.
    בנוגע לבשלות להתחתן- נראה לי שברגע שמוצאים את המיועד המיועדת אז יודעים ולא קיימת ההתלבטות הזאת. כך מספרים...
    חוץ מזה, להתלבט זה בסדר. לדעתי זה גם עניין של אופי. אני מניחה שאתה גם אוהב את עצמך כזה, חושב ומהסס ולא הולך עם העדר.
    בהצלחה איש יקר.

    הוסף תגובה
  • ירמיהו20/09/2005 בשעה 12:12
    10

    מוכנות לחתונה|לה-ולי||כפיים||בטריה|
    להיות מוכן לנישואין פירושו לדעתי היא ההבנה שכעת אתם פותחים במסע אין סופי בו לא מפסיקים לבנות את המשותף. לדעת להתחשב ולהכיר בשונה בשניכם אשר הופך אתכם לכל כך מיוחדים. החתונה היא לא המטרה אלא האמצעי.
    להכיר ביתרונות ובחסרונות האחד של השנייה ולרתום אותם לבנייה משותפת .
    ברגע שתמצא את השותפה תדע שאתה מוכן לנישואין. חשוב מאוד לא לקבל האחד את השנייה כמובנים מאליהם, אלא להמשיך לפרגן, לתת באופן הדדי.
    |לב||נרקיס||מתנה||טיולית|

    הוסף תגובה
  • ענבל16/09/2005 בשעה 13:52
    9

    וואלה
    בדיוק אתמול היתה לי שוב שיחה עם עצמי ושאלתי- האם איי פעם אהיה מתאימה לחתונה? מה עושים כדי להביא את עצמי למצב שכזה? האם אני עלולה לפגוש את האדם הנכון בזמן הלא נכון?
    אני רואה אנשים סביבי שלגבי חלקם שאלתי מי ירצה להתחתן איתם?, הרי הם___... והנה, זה לא עובד כמו שנראה לנו שזה צריך לעבוד.
    אז רק שתדע ישי שאתה לא לבד...
    כל טוב.

    הוסף תגובה
  • יהודה16/09/2005 בשעה 00:08
    8

    אין לך חברים נשואים?
    שטויות. הם בדיוק כמוך בהבדל אחד: המחויבות. ועל זה נאמר `ההכרח לא יגונה`.
    עכשיו לך תתחתן.

    הוסף תגובה
  • גבר15/09/2005 בשעה 10:47
    7

    תקפוץ למים
    לדעתי אם יש לך בחורה שאתה אוהב אז ילה תקפוץ למים וחוץ מזה בדורנו יש כל כך הרבה גירושים שאפילו אנשים שיצאו שנים לפני וחשבו שזה זה מתגרשים אז מקסימום .

    הוסף תגובה
  • נעמוש14/09/2005 בשעה 18:59
    6

    99 רווקים על העץ - 1 נפל והתפוצץ
    99 רווקים על העץ (אחד נפל והתפוצץ!!)
    ורווקה אחת לא מוצאת אף אחד מהם...

    די, ועכשיו ברצינות:
    הרווקיידה רק הולכת וגדלה - מה יהיה?!

    הוסף תגובה
  • ציון14/09/2005 בשעה 18:45
    5

    לפעמים זה לא רק אנחנו...
    אם היו שואלים אותי איך אני מתמודדת
    עם הפחד "מהחצי" מחוסר השלמות שיש לכאורה לנשואים. החשש הזה שאף פעם באמת לא נהיה מוכנים.
    הוא שיש מישהו שם למעלה שמסדר את הדברים טוב יותר משנדמה לנו.
    אני חושבת על הסרט דלתות מסתבבות ויודעת בתוך תוכי שאם ההחלטה עם מי להתחתן היתה תלויה רק בי ולא בבורא עולם. בטוח הייתי טועה.
    יש כמה אנשים שבכיתי בכי מר כשהם לא היו שלי. והיום במבט לאחור אני כל כך שמחה שהם לא.
    אף פעם לא נהיה באמת בטוחים כל כך בהחלטה, ברצון עז כלפי מישהו אחד.
    מהסיבה הפשוטה שזו לא רק החלטה שלנו.

    וחוץ מזה מה אכפת לך להעביר חלק מאשמת הבדידות ליושב במרומים.

    תיהנה בחתונה!
    ציוני.

    הוסף תגובה
  • יסמין14/09/2005 בשעה 13:11
    4

    חוט שדרה
    ישי,

    לדעתי אתה טועה, ובגדול.

    איך לא פחדת לבחור את מקצוע הפסיכולוגיה? הרי אתה לומד ומשקיע, וזה הולך להיות המקצוע שלך כל החיים. ומה יהיה אם הבחירה לא היתה מוצלחת ולא תאהב את המקצוע/לא תמצא עבודה/יתברר שהבחירה לא רווחית מספיק???

    אדם בוגר צריך להיות בעל חוט שדרה. עליו להיות אמיץ מספיק בכדי לקחת על עצמו מחוייבויות והחלטות על חייו כמו בעניין עבודה, מגורים, נישואין. צדקו כל אלה שאמרו לך לא להרהר ולטחון את הנושא במוחך. חבל מאוד שאינך נותן ללב לזרום, ולחיים שלך להגיע לשקט ולנחלה. אם בסופו של דבר כולם מתחתנים, כנראה שזה עובד גם אם אנחנו לא לגמרי מושלמים ומשופרים.

    אם נראה לך שתמיד תמשיך להתלבט ולפחד ממחוייבות הקיימת בנישואין, אולי כדאי לך לחפש איזה פסיכולוג טוב, חבר למקצוע. הוא בודאי יידע איך להוציא אותך מזה.

    הוסף תגובה
  • נטע לי14/09/2005 בשעה 12:21
    3

    אין יאוש בעולם כלל
    כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל. לעולם לא נהיה מושלמים וגם מי שהתחתן הוא לא מושלם. כל אחד צריך לעשות את העבודה שלו בעולם ולקוות שהוא עושה אותה לטובה. בחיים צריך לקחת סיכונים ולקפוץ אל המים אחרת לעולם לא נתקדם. בהצלחה

    הוסף תגובה
  • שלומית14/09/2005 בשעה 10:17
    2

    נקודה למחשבה
    באמת שקטונתי, אבל נשמע שיש לך דימוי די... אממ... איך לומר זאת...? מעוות? של אדם נשוי (הכבר"ט). תתפלא, אבל אני מכירה כמה וכמה אנשים נשואים שלא קמים בבוקר להתפלל במיניין. והם ממשיכים לגלוש שלא לצורכי עבודה. ולפעמים מכלים את זמנם בשטויות.
    לכל אדם (שפוי, לדעתי) יש שאלות, תהיות, דברים לא פתורים עם העולם.

    לגבי מוכנות- אני יכולה לדבר רק על מחצית הדרך (שהרי אני עדיין כאן)- זה משהו שנבנה בך.
    צריך שיהיה רצון (או לפחות זה מה שאני הצלחתי להבין מהעולם) והרצון הזה או שמגיע כי פשוט נמאס מהלבד, כי תחומים אחרים בחיים כבר זורמים (או שלא...) וכו` או בגלל שפשוט מגיע/ה האחד/ת ופתאום מבינים איזה חתיכה היתה חסרה כל הזמן הזה, בלי שבכלל הרגשת.

    סבלנות, אח`שלי, סבלנות :)

    הוסף תגובה
  • אושרית14/09/2005 בשעה 01:03
    1

    להיות מוכן....
    כל אחד מוכן לנישואים בדרכו שלו ובאופן כללי להיות מוכן זה, כמו שכתבת, להיות שלם עם עצמך ומכאן גם עם ההחלטה שלך.
    אין מה לחשוש מהעניין של "אולי אני לא מוכן/נה לנישואים"... אומרים שזה קורה דווקא כשלא מוכנים לזה, דווקא כשלא מצפים, אומרים הרבה דברים... אבל בעצם, בסופו של דבר "כל דבר בעיתו"... לא סתם לא פגשת את המתאימה עד עכשיו, כנראה שהזמן הנכון צריך להגיע בכדי שהכל יהיה שלם.

    בהצלחה!!!

    הוסף תגובה