חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

גם סבתא שלי הייתה מיוחדת!

גם סבתא שלי הייתה מיוחדת!


קטגוריה: כללי


באמת?! בת 30? היינו בטוחים שהרבה פחות... אז איך זה שאת עדיין לבד?
באמת איך זה? אין לי שמץ של מושג איך `זה` קרה. מה שאני כן יודעת, זה שהמצב של "אפס הצעות בקנה" ממש לא זר לי, לא עכשיו ולא לפני שנה, שנתיים, שלוש, חמש - טוב, הבנתם ת`קטע.
זה לא נתקע במראה החיצוני: 1.70 מטר, רזה, אסתטית ובאופן כללי נראית טוב ומעלה.
זו גם לא ההשכלה - בכל זאת שקדתי על תואר ראשון...
גם מבחינה דתית אני לא יוצאת דופן - תפילה אחת ביום, חובה! (שחרית) , נטילת ידיים, ברכת המזון... אתם יודעים - הדת כדרך חיים.
כשאני פוגשת מכרים מהעבר הם אומרים שהיו רוצים להכיר לי אבל פשוט אין להם את מי, כי אני מיוחדת. סליחה! וסבתא שלי לא היתה מיוחדת? והשכנה ממול? והגננת שלי? והקופאית בסופר?והחברה הטובה שלי? כ ו ל ם מיוחדים! כל אחד והשריטה שלו!
היי! יש עוד מלא בנות כמוני, אני רגילה, נורמלית ובכל זאת - יש עליי תוית של `בלתי מדוייטת`. אני חסרת פניות לחלוטין ואם פעם בשנה מישהו נזכר להכיר לי (כי זרקתי לו רמז) אז או שזה ממש לא בכיוון או שלא טורחים לברר אם הבחור המיועד פנוי - והוא אף פעם לא פנוי...
לקראת החלפת הקידומת, עשיתי מעשה ופניתי לחבריי הקרובים - אלה שליויתי לחופה כבר לפני שנים ולא קיבלתי מהם אפילו קמצוץ של הצעה. אמרתי לעצמי שאם הגעתי למצב של חשיפה באתרי שידוכים למיניהם, לא יזיק לנער קצת את אלה המכירים אותי באמת שעסוקים ב``איפה נקנה לנו בית (ונשלם יחד משכנתא), מי ייקח את הילדים לגן ואיפה נעשה את החג הקרוב - אצל ההורים שלי או שלך" כשאני כבר שנים תוהה כל שנה מחדש אם יאריכו לי את השכ"ד, מי יהיו השותפות שלי ואיך לעזאזל אני מוצאת את עצמי שנה אחרי שנה חוגגת עם אבא ואמא את כל עונת החגים הבאה עלינו ל...
וכמו תמיד - גם זה לא ממש עזר. הצעה וחצי, זה כל מה שקיבלתי מיקיריי.
גם מהאינטרנט אני לא שובעת נחת, אני צריכה לברור בין המבוגרים (40+, +ילדים) לבין אלה שלא ממש טורחים לקרוא את הכרטיס... טוב, אני מודה, פה ושם יש מישהו שמתקרב לדרישות (מבטיחה שהן לא גבוהות ותמוהות) אבל זה תמיד נופל בדרך...

בשורות טובות לכל המיוחדים, וזיכרו - לכל שריטה יש מישחה...


25/08/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • אפרת14/09/2005 בשעה 00:05
    15

    מזדהה עם כל מילה
    אני מרגישה ממש כמוך.. אין מה לעשות - גם לי אין הרבה הצעות. ממש לא. אבל אנחנו חייבות להמשיך ולא להתייאש.אני יורה לכל הכיוונים - אינטרנט, חברות, דודות... אני משתדלת לחייך לכל חברה של אמא שלי ולדבר איתה קצת לפעמים זה גורם להן לחשוב עלייך ולהכיר לך מישהו. בנוסף, אני התחלתי ללכת לבית כנסת כל שבת בבוקר ובערב. ככה רואים אותך יותר ויש הצעות חדשות. אני לא יודעת איפה את גרה, אבל אם את לא גרה במרכז או בירושלים אז חבל, כי שם יש הכי הרבה מבחר.. כל טוב והצלחה לכולנו

    הוסף תגובה
  • אילנית12/09/2005 בשעה 22:00
    14

    תגובה
    אני לא יודעת אבל למה גברים מסתכלים על בחורה שהיא בת 30+ ולא התחתנה כאילו שיש לה קרניים או משהו כזה..

    זה לא סוף העולם

    הוסף תגובה
  • גיא12/09/2005 בשעה 15:30
    13

    אני מבין אותך
    תראי האמת שאני מבין אותך כי גם אני בערך כזה אבל אני גם מבין את אלה שרוצים להכיר לך אני לא יודע עד כמה את בררנית אבל לפעמים צריך לתת איזהו צאנס ולהגיע לפחות לפגישה השניה שיש לי תחושה שאצלך זה מסתים בראשונה אז תני טיפה צאנס במקרה שזה פרווה ותשאירי רושם שניסית אבל זה לא זה

    הוסף תגובה
  • שבלולה12/09/2005 בשעה 00:39
    12

    פשוט איתך.
    לפחות נתעודד ביחד.
    ונתפלל ש"שכל שנבקש לו יהי"!!!

    הוסף תגובה
  • נעה11/09/2005 בשעה 20:50
    11

    עם חברים כאלה...
    הי, אני גם מצאתי את עצמי לפני שנתיים במצב דומה, של חוסר עזרה מצד חבריי דווקא הקרובים ביותר. אז עשיתי מעשה ועברתי לאינטרנט,פה אני לא תלוייה בחסדי אחרים, אבל האכזבה נותרה ועודנה...
    יצא לי לדבר עם מישהי שעוסקת בשידוכים מתוך הרגשת שליחות והיא אמרה לי שיש תופעה מפתיעה אבל מבוססת- שחרדים וחילונים מכירים ועוזרים זל"ז די טוב, אבל דווקא בציבור הדתי-לאומי החברים לא עוזרים.
    נשמע מוזר? עובדה. ברור שיש שעוזרים, אבל לא מספיק ולא תמיד. אולי הדאגות המשפחתיות והמשכנתאיות של זוגות דתיים קשות יותר? יותר נראה לי שהחברויות מתרוקנות מתוכן כשכבר אין משותף, ואצל דתיים אם אינך נשוי- אינך קיים, בקהילה.
    משהו דפוק מאוד בבסיס. אבל קשה להצביע על זה בדיוק...
    לפחות אנחנו שכאן צריכים לשנס מותניים ולעזור זה לזה כמה שיותר.

    הוסף תגובה
  • אינשטיין11/09/2005 בשעה 13:50
    10

    תגובה לדדה
    בס"ד

    דדה יקירתי יש לי עבורך חידוש.
    גם אחרי שמתחתנים צריך לבלוע לא מעט
    צפרדעים.
    ומי שלא הבין את זה,ואין זה משנה אם
    זה הוא או היא,נמצא לדעתי בבעיה.
    וזהו אולי שורש הבעיה של כל מי שעדיין לא נשוי.
    מפני שמי שכבר נשוי פשוט כבר הבין את זה.

    צריך להיות וותרן,גמיש,סובלני,מבין,תומך,ואוהב
    גם לפני החתונה וגם לאחר החתונה.
    כמובן שהכל בגבולות הטעם הטוב.

    הוסף תגובה
  • בחורה ירושלמית11/09/2005 בשעה 10:09
    9

    פניה אישית לכותבת המאמר - את מוזמנת לקרוא
    היי לך,

    אני לא מתיימרת להיות שדכנית... אני גם רווקה
    וגם אוטוטו מתקרבת לגיל 30, למרות שאני ב"ה
    עובדת בעבודה מצויינת, עצמאית במידה לא מבוטלת, וניראת טוב [בלי להשוויץ] לא הכל הולך בקלות~

    אבל, אל יאוש! ממשיכים לחפש בחור מתאים.
    לכל אחד יש את הזמן שלו, אנחנו רק עושים את
    מה שביוכלתנו ומתפללים רק לטוב בעז"ה.

    אבל לאחר עיון במה שרשמת, נראה לי שאולי יש מישהו להכיר לך, אעשה את ההשתדלות, ואם אתה מספיק רצינית את מוזמנת להיות בקשר.

    אשמח שתיצרי איתי קשר
    לאימל [email protected]

    בנתיים כל טוב ובהצלחה לכולם.

    את מוזמנת להיות בקשר.

    הוסף תגובה
  • אילנית11/09/2005 בשעה 10:01
    8

    תגובה לכמה תגובות פה..
    אני לא מבינה למה לכולם יש הערה איך הגעת לגיל הזה?

    כאילו מה? אז היא בת 30 זה לא סוף העולם...
    ומפליא שדוקא בחורים בני 30+ ורווקים שואלים את השאלה הזאת אז למה לא תשאלו את עצמכם את השאלה הזאת..

    הוסף תגובה
  • יעל09/09/2005 בשעה 15:03
    7

    אהבתי את
    לכ שריטה יש משחה -
    אחותי, זה גאוני.
    יעל.

    הוסף תגובה
  • דדה09/09/2005 בשעה 01:40
    6

    צפרדעים
    בת 30 יקרה,
    אינך לבד בתחושות האלה...זה באמת מרגיז להיות במצב הבייניים הזה כשאין אור בקצה המנהרה. כשהכל הולך לקראת חיי המשפחה וקשה לחיות את הרגע.
    אני משתדלת להנות מהחיים כשאין ספק שגם עבורי תקופות החגים קשות במיוחד לצליחה.
    וגם, כמוך, לאחר שהבנתי שתשועה לא תגיע משידוכים אני מנסה את מזלי באינטרנט.
    בינתיים- אני פוגשת אנשים ברמה. לא מתאימים לי אבל לפחות יש אפשרות בחירה.
    אני אומרת לעצמי: את מחפשת אחד. ובשביל לפגוש את הנסיך האמיתי צריך לנשק הרבה צפרדעים.
    מאחלת לך לצאת מהביצה.

    הוסף תגובה
  • אוראל08/09/2005 בשעה 23:49
    5

    אל ייאוש
    בכל אופן אני איני מכיר אותך אך בכתיבתך את נשמעת אדם מיוחד , כי לא כל יום מוצאים מישהו שמדבר כל כך פתוח מהלב .

    בכל אופן , הצעתי היא זו ( אל תחכי במידה וחיכית ) תתפסי יוזמה יש מישהו שנראה לך תתחילי איתו את בימינו אנו זה יותר מקובל ....
    ובקשר לאינטרנט , לברור זה טוב אך תנסי לבחון טוב שאת לא באמת "זורקת" סחורה טובה בגלל גיל או "שריטה" קלה אחרת כי בסך הכל זה כמו שאמרת לכל שריטה יש משחה

    מהחובש אוראל

    הוסף תגובה
  • חיים08/09/2005 בשעה 23:42
    4

    אם אין אני לי מי לי
    לדעתי אין לך שום סיבה לסמוך על אחרים שיכירו לך, אלא תנסי בעצמך להכיר בדרכים שונות כולל דרך כאן.
    אינני יודע מדוע הגעת לגיל כזה, וכמובן שקטונתי מלשפוט אותך, כי את נשמעת בחורה רצינית.

    כדאי שתדעי שגם הצד השני רוצה להכיר ולכן אין בושה לפנות לצד השני, אף אחד לא כתב שרק הבחור צריך לפנות. (אני גם מקבל פניות מבנות והם קטנות בהרבה ממך בגיל )
    ולכן לדעתי אם את במצב של "אפס פניות" כדאי שאת תתחילי לפנות לבחורים בגילך ולא לחכות לאחרים "שיעשו לך את העבודה" כי המצב הזה יכול להימשך הלאה אם לא תעשי כלום וחבל...
    מה גם, למה שתחכי לפניות של אנשים גדולים ממך בעשור? כשאת יכולה להכיר בחורים בערך בני גילך ובמצבך.
    מאחל לך שבקרוב תמצאי את הבן זוג המתאים לך ביותר...

    הוסף תגובה
  • בן08/09/2005 בשעה 22:55
    3

    מקסים 34
    דווקא אני מוכן לצאת איתך...

    הוסף תגובה
  • אריאל08/09/2005 בשעה 19:12
    2

    תגובה
    קשה לי להבין למה הגעת למצב הזה בגיל שלך,אם כל מה שאת מספרת על עצמך נכון.
    אולי חיכית יותר מידי שאנשים יציעו לך וזאת הבעיה,אל תחכי לאף אחד שיציע לך.תצאי למקומות שאפשר להכיר אנשים.
    יותר מיזה אין לי מה להגיד.

    הוסף תגובה
  • אלמונית08/09/2005 בשעה 16:36
    1

    הזדהות - אין מילים
    כתבת יפה מאוד.. אני בדיוק במצבך (כולל הכל:הגיל,הדירות השכורות,שותפות,חגים,חברים...)
    כל מילה נוספת - רק תגרע.
    אז אני רק יכולה לאחל לך (ולי) בהצלחה ולקוות ליותר עזרה מלמעלה.

    הוסף תגובה