חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

אחותי ואני

אחותי ואני


קטגוריה: כללי


במקום ללכת לישון אני מוצאת את עצמי טרודה שעות רבות כועסת ובוכה על מילים שנאמרו לי מפי אחותי הגדולה. איך שהוא היא מצליחה להעלות מנבכי נפשי את כל הצער והכאב על כך שאני לא בזוגיות ולדוש ולאבחן את מצבי, קבל עם ועדה, רצוי בפני המשפחה וסביב שולחן שבת וחגים עדיף. הנושא מספיק כואב לי גם בלי שדנים בו בפומבי. כיוון שהיא מחזיקה מעצמה בן אדם רגיש, אני לא אתווכח איתה על העניין ורק אבקש ממנה בנימוס שלא להזכיר את העניין.
"כבר אי אפשר לדבר אתך מבלי לפגוע בך" היא תחזור ותגיד לי. נכון, בנושא הזה אי אפשר לדבר איתי ובפרט לא את.
משפט שמתחיל במילים: "הבעיה שלך היא..." זה משפט מקומם ומעליב ואפילו מתנשא. מי היא שתספר לי מהיכן נובעת הבעיה שלי? פסיכולוגית? יועצת לענייני זוגיות? או שמא חסרת טאקט בסיסי??
או, עניין ההשוואה שלי לח. שאני מכבדת מאד אבל לא רוצה להיות מושא להשוואה עימה. העניין המשותף ביני ובין הבחורה הוא שהיא עזבה את העולם החרדי לטובת עולם דתי מודרני בסגנון אמריקאי, ואני עזבתי את העולם הדתי-לאומי לטובת עולם חילוני המושתת על ערכי המסורת. לדעת אחותי ה"בעיה" היא ששתינו לא מוצאות את עצמינו בין העולמות.
אז קודם כל, אני לא מסכימה עם הקביעה ה"מקצועית" הזו כיוון שהסיבה שקשרים ביני ובין בני המין השני לא הצליחו לא הייתה טמונה בעמדתינו האידיאולוגית ביחס לדת, לאלוהים או לארץ ישראל השלמה. קשריי הרציניים ביותר היו עם אנשים שעולם נערכים שלנו היה שונה כמזרח ממערב (במלוא המשמעות של הביטוי) ואילו מערכת היחסים הייתה בנויה על כבוד הדדי ותקשורת טובה כך שלא היו לכך השלכות כלל על טיב מערכת היחסים.
ודבר שני, אני לא מוכנה לקבל את העובדה שהיא, שנישאה בגיל 21 ומוקפת בילדים לרוב ונשואה בעושר ואושר תגיד לי מה הבעיה שלי.
(לסיפור זה קדם ריב ממושך שארך למעלה משנה בו סירבתי לדבר איתה. במקביל לנישואי אחרונות חברותיי הטובות היא מצאה לנכון לקנות לי את הספר:"כל מה שצריך לדעת לפני ששמים טבעת" ולא הבינה מדוע זה לא מתאים...)
לאחר הריב הקודם לא היא בחרה לדבר איתי. אני נדרשתי להיות הבוגרת ולהרים טלפון להגיד שאין לי כוונה לריב איתה יותר ושאני פשוט מנמיכה ממנה ציפיות.
מאז אותה פרשייה יחסינו הצטננו באופן דראסטי אבל אני מרגישה שאני עדיין נפגעת ממנה באופן שאף אחד בעולם הזה לא מצליח לפגוע בי.
כאמור בכתבתי הקודמת:"להכיר באינטרנט"ואולי להוסיף על דברים שנאמרו שם, אני בחורה נאה מאד, משכילה, בעלת לב רחב ושמחת חיים. הסיבה שאינני בזוגיות כרגע איננה "בעייה" ואני לא מוכנה שיתייחסו אליה ככה.
אני זוכרת שפעם נפגעתי מאד במערכת יחסים עם בחור ואחותי אמרה לי: אני לא מסכימה שיפגעו בך ככה. אז הפעם אחותי, אני לא מסכימה שיפגעו בי ככה.

את הדברים כתבתי לפני שבוע ואמרתי בהזדמנות הראשונה לאחותי בנימה מאד רגועה. בתגובה קיבלתי חוסר הבנה, קול מלגלג וזלזול בכך שאני הולכת לפסיכולוגית. אחותי החליטה שלא לדבר איתי כי "כל דבר שהיא אומרת פוגע בי". אמרתי לה שזו בחירה שלה הפעם כי זאת לא הייתה הכוונה.
אני לא מבינה :למה היא לא יכולה לכבד את הבקשה שלי? למה במקום לקבל היא בוחרת להגיב בצעקות? אני די חסרת אונים בקשר איתה. בעקבות המריבות שלנו נפגע הקשר שלי עם הילדים שלה וזה מה שמפריע לי במיוחד.
עיצה? מישהו?
13/08/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • מבינה05/09/2005 בשעה 23:36
    5

    מבינה אותך
    קראתי את מה שכתבת וזה היה מוכר לי באופן אישי היחס הזה כולל גם במשפחה שאם את לבד,בלי חבר ובלי בעל אז יש לך בעייה ואז גם נואמים לך מה הבעייה שלך.. כולם הופכים לפסיכולוגים... דורכים על הפצעים שקיימים גם ככה.. איזה חוסר טאקט!!!!!
    אין לי אלא לומר לך את מה שיעצו לי בעיניין אנשים שבעינהם אני כן נורמאלית : שימי פס!
    ולבי היחסים עם אחותך-קרבת דם זה דבר שא"א להפרד ממנו.. לכן כדאי לך לשמור עימה על קשר..לא דביק מידיי אבל שלא יהיה נתק כי אם תרצי ואם לא -בתור אחיות תמיד תפגשו בארועים...

    תהיי חזקה! אין לך שום בעייה.. המזל יגיע.

    הוסף תגובה
  • הדודה טובה03/09/2005 בשעה 22:33
    4

    חבר`ה, צאו לה מהווריד
    מספיק יש לה את אחותה על הראש...
    (אוראל, המשפט הנ"ל לא התייחס אליך...).

    יקירתי, אין לי אלא להשתתף בצערך. כשמשהו כואב, אז הוא כואב! נקודה. אי אפשר להרגיש "טוב יותר" איתו. אפשר לנסות, אבל כאמור, כשזורים מלח על פצע זה לא בדיוק עוזר...

    לגבי "לחיות בין שני עולמות"- אני מאמינה באמונה שלמה שאין לזה שום קשר עם העובדה שאת רווקה. אין יותר חשוב מלהיות נאמנה לעצמך. פשוט אין! אל תוותרי על זה. (זה כמובן לא אומר שאי אפשר להגיע לפשרות וכו`, לכל מי שמנסה להבין דברים שלא התכוונתי להגיד... :))

    מקווה שהקשר עם אחותך ישתפר במהרה!

    הוסף תגובה
  • אריאל02/09/2005 בשעה 11:32
    3

    תגובה!
    תתבגרי ותפסיקי לקחת כל דבר ללב!
    אני בטוח שאחותך רוצה רק בטובתך,אם ממש לא נראה לך מה שהיא אומרת אז פשוט על דברו על הנושא.
    זה ממש שטותי שבגלל דבר כזה אתם בכסח והקשר שלך עם ילדיה נפגע!

    הוסף תגובה
  • אוראל02/09/2005 בשעה 10:22
    2

    עצה
    א כל אני כמוך אינני חושב שזו בעיה .
    אך יש מן הבעיה בינך לבין אחותך - הריב

    הצעתי היא זאת :

    קודם כל הפסיקי להרגיש רע בקשר לעצמך כי זה מקור הכאב שלך אחותך הינה רק הטריגר שמוציא את הכאב שמציף אותך .
    אין כל רע בזה שאת ללא זוגיות להיפך הוא הנכון
    כך ניתן לך הזמן להעריך נכונה מה ציפיותייך מעצמך ומהגבר המיועד לך ולא לקפוץ למים עמוקים וללמוד לשחות או לטבוע .
    ברגע שתפסיקי להרגיש רע עם עצמך אני מאמין שתבחיני כי אחותך אינה מנסה להרע לך אלא לזרז אותך להתחתן ולהרגיש טוב עם עצמך מכיוון שככל הנראה היא עצמה מרגישה טוב ביחס לחייה ורוצה שגם את תחווי חיים ללא צער .
    אני מסכים איתך כי הצורה בה היא עושה זאת מעידה על חוסר טאקט משווע אך זו אינה סיבה מספיק מוצדקת לניתוק היחסים בינך לבין אחותך וקל וחומר עם האחיינים שלך .
    ( בנוסף אני איני מאמין בנישואים בגיל צעיר כמו של אחותך )
    בנוסף גם בני זוג שדיי תואמים בדיעותיהם והאידיאולוגיה שלהם יש להם פערים לאחות , פערים שלפעמים כבוד הדדי ותקשורת טובה לא יוכלו לגשר עליהם וחבל להוסיף פערים לגישור על הפערים שכבר קיימים .
    עם זאת שאת עכשיו היית האחות הבוגרת אני מציע כי תמשיכי כך ותזמיני את אחותך לשיחה באיזה מקום נחמד ושקט המקובל על שתיכן כאשר שתיכן נינוחות ונסי להלבין את המצב בינך לבין אחותך איני מאמין שצעד זה לא יעזור.

    בכל אופן אם עשית צעד זה וזה לא עזר אנא פני שוב ונראה איך נוכל לשפר עניין זה שיהיה טוב לך קודם כל וגם לאחותך

    ממני התומך
    אוראל

    הוסף תגובה
  • נאור02/09/2005 בשעה 10:19
    1

    שלום לכותבת ,
    נראה כי אחותך לא בורכה בעודף טאקט , אין שום סיבה "לזרות מלח על פצעיו" של אדם אחר ( כל שכן כאשר הוא עושה השתדלות לצאת מסיטואציה זו , ולא רק ).
    אני אישית פשוט לא הייתי מתייחס אליה. במוקדם או במאוחר היא תשאל מדוע את מתעלמת ממנה ואז את יכולה לומר "כאשר תדברי אליי בכבוד ראוי , אז אתייחס אלייך ולדברייך ".....

    ולאישו השני בהודעתך , כאן אני מסכים בצורה גורפת עם אחותך .....
    אדם אשר מתעתד לחיות בין שני העולמות , הסיכויים כי יכיר בן זוג לחיים , נוטים לאפס ...
    חייבים להתחבר עם כיוון אחד ובו להתמיד ...
    למה הכוונה בדברייך שעזבת לטובת עולם חילוני המושתת על ערכי המסורת ?
    למה הכוונה "מסורתי" ? עושים קידוש ואח"כ רואים "מת להיות" בטלויזיה ?
    לא נוסעים בשבת אך מדברים בטלפון ?
    עולם השידוכים הוא גם כך לא קל כלל , כאשר מוסיפים לו אלמנטים נוספים שבהחלט יכולים לעמוד לרועץ , הוא הופך לכמעט בלתי אפשרי להגשמה ....

    בכל אופן בהצלחה לך

    הוסף תגובה