חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

פעם תורי, ושוב פעם תורי לאהוב.

פעם תורי, ושוב פעם תורי לאהוב.


קטגוריה: כללי


האם תמיד אנחנו לא מרוצים ממה שאנחנו מקבלים?
או שזו שאלה של מה יש לנו ביד.
אם הייתם שואלים אותי הייתי אומרת לכם שמה שאני מחפשת פשוט עוד לא נולד.
ואם הוא נולד, אז הוא נשוי או שהוא חובב גברים ולא נשים.
הייתי משוכנעת שאני פשוט אצטרך להתפשר.
רק השאלה כמה להתפשר.

בחצי שנה האחרונה הכרתי שלושה בחורים שלושתם היו בגדר פשרה .
ופשרה חזקה מדיי, אז זה נגמר.
ואז בכיתי הכי חזק בכל התפילות ובכל הבקשות שיבוא זה שיהיה לי הכי מעניין.
שאני כבר בסוף הפגישה אחכה לבאה...
שיכניס קצת פלפל ומלח לחיים האלה .
שלא אצטרך רק לבחור איתו את צבע הסלון וסוג הטיטולים.

שאוכל באמת להסתכל עליו בהערצה ויסלחו לי כל הפמיניסטיות
(שאני לרוב ממש בצד שלהם).
אבל כן, כן רציתי להסתכל עליו מלמטה ולשמוח.

רצייתי איש חכם, מעניין, שנון, מצחיק.
איש שאני אתגאה מאד להביא הביתה להורים שלי.

ואז יום אחד הוא מגיע!!!
שנון, מצחיק וחמוד ומה לא?!
ו... הוא אפילו מתלהב ממני ואומר דברים שחשבתי שהמשיח יגיע לפני שאשמע אותם.
הייתי כ"כ מאושרת הייתי בטוחה שזהו זה
אני את שלי מצאתי.

אבל מה?
למה שזה ייגמר "בהפי אנד" ?!
חיפשתי עניין- קיבלתי עניין.
חיפשתי משהו קצת יותר מורכב -
וקיבלתי את הדבר הכי מורכב בעולם.
להתקשר אליו- זה טוב.
ולהתקשר אליו- זה רע.
לרצות אותו- זה טוב.
אבל זה חונק לו מדיי את החופש.

פעם הוא הכי אוהב ומתחשב שבעולם, שבא לי...
ופעם הוא בלתי נסבל שבא לי לנתק ולא לדבר איתו יותר לעולם .

ובכן, אנחנו מסובכות גברים יקרים .
מי שלא מעניין אותנו, אנחנו לא רוצות אותו.
אבל המסקנה המתבקשת היא שאתם מסובכים יותר.
אנחנו רק רוצות קצת עניין להתחלה .
אבל אחר כך אנחנו באמת רוצות לבחור ספה לסלון ביחד איתכם.

ואתם לעומת זאת ממשיכים עם הסיבוכים שלכם.

ממשיכים להגיד שאתם רוצים!
שאתם ממש מתלהבים!
אבל נעלמים לשלושה ימים.

מה לא ברור פה? שאנחנו צריכות את הטלפון הזה לפני השינה.
מה לא ברור? שאנחנו זקוקות מדי פעם ואפילו קצת יותר לחיוך הזה שאתם מחייכים כשאתם מביטים מרוצים לכיוון שלנו.

ולמה לעזאזל הוא כל כך נדיר החיוך הזה???

למה שנינו מחכים לפגישה ?
אבל אני זו שלא אישן בלילה בגללה?

לכל הסקרנים עוד לא עזבתי אותו.
אבל אני ממש על סף שבירה.

תגידו לו...

08/08/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • גדי28/08/2005 בשעה 23:59
    6

    עצה - פשוט לדבר
    שלום, כל מה שכתבת במכתבך תוכלי לנסח בצורה נעימה נוחה וכמובן לא קיצונית ולהעלות בסיטואציה לא מלחיצה בפני הצד השני,
    אם תדברו על זה קודם כל יוסר הספק, תפרקי מעליך את המטען שרובץ עליך ותוכלו לנסות יחד לשפר את המצב. כמובן הכל בנועם ובשיתוף פעולה. בסה"כ קשר זה משהו שבונים יחד ומטפחים בהדדיות.

    הוסף תגובה
  • יגאל28/08/2005 בשעה 21:05
    5

    לכותבת , את במקרה מזל תאומים
    אז אולי זה קשור לזה ,
    שיש לך הרבה ניגודים !

    הוסף תגובה
  • אני28/08/2005 בשעה 20:06
    4

    תורו לאהוב
    אנונימית חביבה,
    אם את עך סף שבירה,
    הפרדי את ממנו
    והאמיני לי שתצאי מחוזקת.
    קשרים בין המינים הם אכן מורכבים
    אבל אני מאמינה שעם האדם הנכון
    מגיעים גם השלווה והשקט,
    ומחליפים את מקומה של הבהלת.

    הפשרה היא עניין של בגרת בעיניי.
    הכרה בחסרונות של עצמינו
    והבנה שחוסר שלימות הוא גם היופי
    בחיים.
    ולכן נדמה לי שלא תצטרכי לעשות פשרה,
    אלא תרצי לעשות אותה.
    כשהאדם הנכון ידפוק על דלתך.
    הוא יגיע.
    ואל תפסיקי להתפלל.

    הוסף תגובה
  • אלי27/08/2005 בשעה 21:55
    3

    מה שנשאר לי הוא לחייך :)
    ולהבין עד תום את כאבך. נדמה לי שאני מבין.

    ואני? אני הפסקתי כבר בכלל לצאת בגלל ההתנגדות הבלתי מתפשרת לפשרות.

    הוסף תגובה
  • צביקה יהונתן27/08/2005 בשעה 21:50
    2

    אהבה חיתולים והחלטה חיובית לקשר הדדי, ומשבינהם,
    טוב אז ככה
    שלום לך זה המצב, אני לא יודע למה את איתו
    עדין כי מסתבר שהוא עושה בלאגן,
    אם את על סף שבירה.
    אני יכול להגיד לך שאם רק היית מוצאת דרך ליצור קשר איתי, לא היית צריכה להשקיע מאמצים היינו מכירים והכול טוב ויפה, ובסוף היינו
    מתחנים ובמקביל כבר היינו בוחרים את החיתולים המתאימים, ומחליטים איך להקים את הבית.
    אבל ככה זה אתן לא נותנות צ`אנס מספיק,
    והעניין של שמירת נגיעה מקצין עוד יותר
    על הצלחת וחיפוש המתאימה והניסון.
    שמי צביקה אני בן 25 מגבעת שמואל
    תוכלי לפנות אלי לאתר, ותראי שאף אחד לא מגיע לרמה שלי.
    ודרך אגב אם כבר דברנו על חיתולים, אז אני צריך טובה, פרטים אם תהיי מוכנה ליצור קשר.
    עד כאן שבוע טוב.

    הוסף תגובה
  • אלמונית26/08/2005 בשעה 17:11
    1

    בעיה משותפת לנשים...
    אח יקירתי.... הבעיה שלך היא הבעיה של רובנו. ואני אתייחס יותר לרוב הנשי. אנחונ הנשים ידועות בכך שאנחנו החלק הרגיש של הקשר. אנחנו אלה שלא נישן בלילה שלפני הפגישה, אנחנו אלה שנבכה אם הוא לא התקשר, אנחנו אלה שנפגע אם הוא יגיד לנו שלא בא לא להפגש היום. הכי כואב זה שלפעמים את מנסה לעשות מה שנוח לו ועדיין זה לא נוח לו. אז אנחנו מבינות שלפעמים את עסוקים ואין לכם זמן. אבל לא יקרה כלום אם תרימו טלפון קטן או אפילו תשלחו הודה שאנחנו נדע שאתם זוכרים שאנחנו קיימות. כל אחת רוצה להביא מישהו לבית שההורים שלה יראו אותו היא תוכל להתגאות.כולנו רוצות מישהו שיפנק אותו וילחש לנו דברים שתמיד רצינו לשמוע.
    אז לך, כותבת המכתב ,אני אציע לך הצעה בתור אחת שעברה משהו דומה לשלך: גם אני הכרתי מישהו ועשיתי הכל כדי שלא ללחוץ עליו היו ימים שהוא היה אוהב ומפנק והיו ימים שכשהתקשרתי אליו הרגשתי שאני מפריעה לו וזה לא היה נעים. לא היה לי את האומץ לחתוך כי כבר הרגשתי אליו משהו ובסוף הוא זה שחתך. זה כאב וזה עדיין כואב אבל אולי טוב שזה קרה כי אני חושבתץ שמגיע לי מישהו שיתיחס אלי וכן גם לך. אז אולי תתעשתי ותגיעי להחלטה הנכונה כדי שלא תיפגעי.
    שיהיה לך בהצלחה ואני מקווה שתמצאי את האחד שגם הוא יאהב אותך...

    הוסף תגובה