חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

הוא לא אהב

הוא לא אהב


קטגוריה: כללי


אני צריכה להחליט האם אני בוחרת בחיים או לא
המצב לא יכול להמשך כך
אני עגונה
נכה נפשית
כמו נוצה ברוח
אני עפה לכל כיוון שהרוח נושבת
שבויה בכבלי האהבה הנכזבת
שנעלמה, התמוגגה
נמסה לי
ברחה לי מבין האצבעות
וכואב לי
אני סובלת
מי יציל אותי מהסבל הנורא הזה שנמשך ולא רוצה להפסק
רק ביקשתי לנוח
לאהוב
להיות נאהבת
הוא לא ידע
הוא לא אהב
הוא לא חיבק בחום
הבכי, הדמעות החנוקות באים מתוך געגועים נכספים ,ישנים...
הוא לא ליטף
לא הרעיף מילות אהבה
לא אהב
תמיד לרצות
לספק את הרצונות
למלא את כל הסיפוקים
שלא תהיה סיבה שיעזוב חלילה
הנשימות, החמצן, הפכו לכל כך לא חיוניים
לא משתחררת
זה לא מרפה ממני
למה?
לקנות, להביא, לטפל, לדאוג, לסדר הכל תמיד על הצד הטוב ביותר
שתמיד אבל תמיד יהיה מרוצה
ותמיד הוא הראשון
קודם לכל דבר בעולם
כלום לא חשוב
גם לא אני
רק הוא
אני מבוטלת לעומתו
עלבונות, העלבות, בכי, שליטה
חוסר שליטה
הד הרצון לחיות יחד מהדהד בי עד היום
כל שניה ושניה מחיי
לפעמים הוא חבוי
אך תמיד הוא קיים
צץ לו מתי שבא לו
ומרסק אותי לחתיכות
שובר אותי
ואני בכלל לא רוצה להיות כאן
לא רוצה את הסכין הזו
שנעוצה לי בלב
כל כך הרבה זמן
בכי
המון בכי
המון דמעות
שנופלות
ונוצרות חדשות לנסות להקל על הסבל
אין לי יציבות
מחפשת את החום בכל מקום שאפשר לקבל אותו
לא אוהבת את עצמי
שונאת הכל
מי אני בכלל?
חיה בשקר
הוא לא אהב
לא רצה לאהוב
היה לו טוב
נוח
מה יכול להיות רע כשמקבלים הכל בכפית של זהב ישר לפה?!
כבולה אליו
שבויה
הוא אפילו לא יודע עד כמה
אהבתי ועודני
לא חיה
הדאגה
כל הזמן לדאוג
זכרון הפרידה
הנשימות של הבכי
החיבוק האחרון
הנשיקה האחרונה
המבט האחרון
ואז הלך
נסע לעולם שלו
השאיר אותי כאן
מאחור
בוכה, שבורה, מרוסקת
מסתכלת לצדדים
מבעד למסך הדמעות
מחפשת אנשים
לשאול אותם
למה?
לפני שחיי נקטעו באחת
שונו ב 360 מעלות
לעולם לא יחזרו להיות כמו לפני שהכרנו
והבכי
אף פעם לא מפסיק
אולי אף פעם לא יפסק
שבויה, כבולה
הכבלים שכובלים אותי
הדוקים מדי
כואבים
חותכים בבשר החי
לא נחשפת
נסגרת, נאטמת
לא נפתחת
שומרת הכל בפנים, בבטן
לא רוצה לשחרר
אולי לא רוצה להשתחרר?
לא יכול להיות שזה נמשך כל כך הרבה זמן
לא רוצה לסלוח
לא יכולה
והנשימות של הבכי
הן קטועות
מהלך החיים נעצר
כשהזכרונות צפים ועולים
הזכרונות מכים
בלי לרחם
אין רחמים במשחק הזה
לא יכולה לחיות כבולה
שבויה באשליה שאולי...
היו רגעים של סף, של כמעט פרידה מכולם
מה עצר אותי?
מה עוצר אותי?
שארית קטנה של הגיון
פיסה קטנה שעוד שולטת על הרצון
מריצה את הסליל כל הזמן אחורה
מה היה לפני שהכרנו
מה קרה כשהכרנו
מה קרה כשהכל נגמר
לא! זה לא נגמר
שבר
אין תרופה שתקל
רק הבכי מקל
אבל הוא לא תרופה
הוא לא מרפה
הוא לא מרפא
לא מאחה את השברים
הזמן שעובר
לא מביא הקלה
בניגוד למה שמקובל לחשוב
אצלי הכל הפוך
פשוט הכל
כל סדר החיים שלי
לא רוצה להיות פה בכלל
לעולם
לא רוצה!
תעזבו אותי
כולם
עזבו אותי
הניחו לי לנפשי
תנו לי להתייסר עם הכאב הפרטי שלי
לא רוצה להשלים
לא רוצה לסלוח
לא רוצה לשכוח
לא רוצה להבריא
כבולה
כל כך כבולה
רוצה להתאבל על האובדן האישי שלי
לא מחפשת אשמים
אני האשמה היחידה
נסחפתי, התאהבתי
ראיתי איתותי אזהרה
והתעלמתי
יהיה טוב חשבתי
נאיבית
כל כך נאיבית
האהבה תנצח חשבתי
לא מצליחה להרדם
ממשיכה לחלום עליו
עדיין
אולי יחזור?
האם זוכר אותי עדיין
את האהבה המטורפת שלי
את כל מה שנתתי בשבילו
ורק בשבילו
את כל חיי
התמסרתי
חייתי בשבילו
כלום לא עניין
רק הוא
והוא והוא והוא
לא יכולה לנשום
לא יכולה לחיות
חיים ניתנו לי ללא שאלה
אין לי בחירה
קיבלת-תקחי
אל תשאלי שאלות
תהיי נורמלית
כמו כולם
והוא
הוא לא אהב
משלה את עצמי ששכחתי
שהתגברתי
שאני לא אוהבת אותו יותר
אבל אשליות מתנפצות
והמציאות מכה ללא רחם
אני כבולה, שבויה באהבה הלא פתורה הזו
והוא לא אהב
לסבול את ההתפרצויות
לפחד
לחיות לפי מצבי הרוח
לטפל בו
שיהיה לו טוב
שיהיה שלם עם עצמו וגופו
להתמסר
לתת את כל כולי
עד הסוף
לא לוותר
זה בסוף יגמר
האם אזכה אי פעם לאהוב שוב?
עם עוצמה?
להיות נאהבת
באמת
בשביל מי אני חיה?
בשביל מה?
האם יש מטרה?
האם יש סוף למסלול הארוך והמייגע?
מה מחכה לי
לא רוצה לפתח צפיות
לא רוצה להשבר שוב
אין לי כח
אני עייפה מהחיים
רוצה לעצור הכל
ולנוח
והוא?
הוא לא אהב
05/08/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • ליאת12/09/2005 בשעה 02:47
    9

    תודה אישית- ממני - הכותבת:-)
    המון תודה על התמיכה!
    היא עזרה והקלה על מה שאני עוברת.
    היום הרבה יותר קל אבל ממשיכה לעבוד ומתחילה לראות את האור בקצה המנהרה.
    ושוב- תודה!

    הוסף תגובה
  • מרדכי01/09/2005 בשעה 22:59
    8

    סערת נפש
    ממליץ לך לקרוא את הספר סערת נפש... אולי זה יכול לעזור...

    הוסף תגובה
  • צביקה יהונתן31/08/2005 בשעה 15:39
    7

    עצבות יש כי יש אנשים שמתיחסים אל אחרים כאל חיות
    שלום לך
    אנשים התלויים האחרים כדי לחיות הם נכים.
    תביני אני דומה לך באופן חד משמעי כי גם אני הייתי קורבן לאכזריות בלתי נסבלת של אחרים.
    אנשים שאוהבים אחרים שעוזרים שעושים הכול למענם מקבלים חזרה אותו דבר.
    כשלא, אז סכנה לא להתעסק.
    איני מכיר אותך אישית אבל את בדיוק כמוני.
    את סובלת מבעלך, או מחברך, ואת לא יודעת את הסוף אני סבלתי ממורה מקוללת ומפלצתית שהרסה את חיי.
    אך על תשברי אחרת את פשוט נכנעת
    אין אפשרות אחרת.
    יש דברים בחיים שנשארים חלק מגופינו ומחיינו
    עד יום מותינו.
    אפשר אבל להמשיך לחיות כשמפסיקים לסמוך על אחרים סמוכים רק על עצמינו.
    אפשר להמשיך לחיות כאשר מחליטים החלטות
    מצילות החיים.
    שמי צביקה קחי את דברי לתשומת לבך
    ואולי תוכלי להמשיך לחיות בערך.

    הוסף תגובה
  • אחת31/08/2005 בשעה 12:15
    6

    תגובה
    תקשיבי. אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז שנפרדתם, אבל בהתחלה זה ממש כואב. רובנו יודעים מה זה. מותר לך להתאבל על הקשר הזה כמה זמן שהנפש שלך צריכה כי בסה"כ איבדת אדם קרוב ואהוב, רק תזכרי שיבוא יום ואת תהיי אחרי. בוקר אחד תקומי (או ערב, או אחה"צ) ותדעי שאת אחרי - שאת ממשיכה הלאה. לא שתשכחי, או שתפסיקי להתגעגע, או שזה יפסיק לכאוב, אלא תפסיקי להתאבל. תרגיזי חזקה להמשיך הלאה. רק תזכרי בסופו של דבר לקחת איתך הלאה את המסקנות - לחיים - ותראי שתצאי הרבה יותר חזקה ומוכנה לקשר הבא.
    ודבר אחרון - ברור שתמצאי מישהו אחר שיאהב אותך! (לא יודעת אם הקודם באמת אהב אותך...) כי לך, כמו לכולנו, מגיעה להיות נאהבת. ואין סיבה שלא.
    בהצלחה.

    הוסף תגובה
  • אמ31/08/2005 בשעה 07:55
    5

    מוכר
    לא הגעתי עד מצב כזה, לא נראה לי שהייתי עומדת בזה.
    אבל בגדול , אם הצד השני לא אוהב אותך, ואפילו מצהיר על זה, את צריכה לקום וללכת,
    כי צריך ששני הצדדים ירצו להיות במקום הזה.
    בהצלחה בהמשך וזה יעבור כמו דברים קשים אחרים .
    את חייבת לעצמך יותר ביטחון בעצמך, אל תחזרי על הטעות הזו, תשכחי מימנו ותדמייני שהוא כבר התחתן עם מישהי אחרת או מת.

    הוסף תגובה
  • יסמין28/08/2005 בשעה 00:46
    4

    לא לאבד תקווה
    שלום רב לך,

    כואב לקרוא את דבריך. עצוב ומפחיד לדעת שיש גברים כאלה.
    אני מבינה שאת עגונה. אותו גבר אכזרי שהשאיר אותך כך, גם כובל את עצמו. כן, אני בטוחה שזה לא איכפת לו. בודאי הוא מאוד מרוצה מזה שהוא פשוט הורס לך את החיים.

    ובכל זאת ולמרות הכל, כבר שמענו על מקרים כאלה שנפתרו עם הזמן. למרות המצב הנורא בו את נמצאת, אל תשברי, אל תאבדי תקווה. אני מאחלת לך שהוא יפקח את עיניו, בכל מקום בו הוא נמצא, ויבין שגם הוא לא יגיע רחוק במצב הקיים, ושלטובת כל הנוגעים בעניין כדאי לסיים את הקשר ולהמשיך הלאה כל אחד בדרכו שלו.

    מאחלת לך ימים טובים יותר, ושיימצא הפתרון המיוחל.

    הוסף תגובה
  • ????27/08/2005 בשעה 22:25
    3

    מזדהה בגדול|לב|
    שלום לך:)

    אני רוצה רק להגיד שאחרי שקראתי את מה שכתבת נורא היזדהתי איתך.
    בעודי יושבת וקוראת את הודעתך הרגשתי כאילו
    מישהי כותבת בשמי.
    אני רוצה להגיד לך שכמו שבטח הבנת ממה שכתבתי בהתחלה,גם אני הייתי באותה הסיטואציה בעבר שלי וזה כואב מאוד אני יודעת... במיוחד בגלל העובדה שאת נותנת את נשמתך ואת ליבך למען אהבה ובסוף הכול מתפוצץ ומתמוגג לך בפנים,ואת נישארת עם מיליון ואחת שאלות.
    מניסיוני שלי,אני יכולה להגיד לך שאולי אף פעם לא שוכחים אבל זה ניגמר וממשיכים הלאה,
    והזמן אכן מרפא את כול הפצעים...למה לתת לו
    להוריד לך את הביטחון העצמי שלך בעצמך??
    לא מגיע לו!!!מי הוא בכלל!!!איזה מטומטם ואפס שלא יודע להעריך כשנופל לו משהו טוב בין הידיים...חכי הגלגל יסתובב עוד והמכה תינחת אצלו הוא כבר ייקבל את המגיע לו.
    אז עם כול הכאב והשאלות שאני יודעת הן מציקות אנא ממך המשיכי בחייך,ואל תדאגי הבחור שלך יגיע ואת תקבלי פי כמה וכמה וכמה יותר טוב מאותו טיפוס אני לא יודעת איך לקרוא לו מבלי להכפיש את שמו נתן לך.
    ותזכרי כמה שאוהבים לעולם אל תתני את כול כולך כי אנשים לא יודעים לקבל ופה מתחיל הזלזול.
    כוונתי היא תתני מהלב שלך אבל תשאירי
    את המעגל הפנימי שלך לעצמך אל תחשפי לגמרי.
    אני יודעת קל להגיד מאשר לעשות זה בטוח, אבל תאמיני לי זה ייקרה והכול יהיה בסדר..עוד תאהבי את הבן אדם הנכון שיעריך אותך על מי שאת.
    ומשהו ממה שאני למדתי מאותו קשר: לא רק שאל תתני את כול כולך אלא גם אל תשני שום דבר מהותי בעצמך ובמיוחד משהו שלך אישית נוח איתו לגמרי...מי שיאהב אותך ייקבל אותך כמו שאת ולא ייחפש איך לשנות אותך ולעצב אותך כפי שיירצה וכפי שיתאים לו.
    תמיד תהיי מי שאת כמו שאת בלבד!!!
    מי שיירצה אותך ייקבל את זה ואם מישהו מתחיל
    לשגע אותך כדי לשנות בך משהו,פשוט תדעי
    זה לא הבן אדם המתאים לך.
    הבן אדם המתאים צריך לדעת להכיל אותך ומי שרוצה לשנות את בן זוגו בתכונותיו הוא אדם שפשוט לא יודע להכיל אותך וכניראה את לא זיווגו.
    אני בקשר שלי דיברנו על חתונה, ואני שמחה
    שזה התפוצץ עוד לפני ,עד כמה שזה כאב..חלילה לי להיות אישתו, בורא עולם הציל אותי מסבל של לחיות לצידו ובעיקר לשבט אותו.
    תני לעצמך זמן להירגע אין לאן למהר,הצלקות עדיין גדולות....אבל יום אחד את תביטי ותגידי
    "פה הייתה צלקת?!"...זה יבוא זה יבוא.

    הוסף תגובה
  • מלי27/08/2005 בשעה 20:55
    2

    סיפור דומה שהיה לי
    זה מה שאני עברתי.. רק הוא גם בחר בדרך של משטרה ובתי משפט נגדי.
    כמוך כך גם אני הרגשתי ועדיין.זה לא פוחת.זה רק מתעצם עם הזמן

    הוסף תגובה
  • ה26/08/2005 בשעה 17:20
    1

    מצטערת לשמוע שיש כאלה בעלים רעים, שיהיה לך המון בה

    הוסף תגובה