חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

אז מה הציון שלו?

אז מה הציון שלו?


קטגוריה: כללי




לגלות שאתה לא בשיא. ושיש פארבולת גאוס שכוללת בתוכה את כולם.והחברה מחליטה מי למעלה ומי בצדדים..

בהתחלה זה מתגלה לך כשאתה בבית ספר יסודי כשיש ילדים שמחליטים לך מה יפה ללבוש ומה לא.
כל אחד מתאמץ ומביא את הדברים החדשים שקנו לו. את הקלמר החדש והטושים המיוחדים. את האלבום מהילדות. את נעלי הספורט שסבא וסבתא קנו לו כשהיו בחו"ל.
ומי בכלל היה טס פעם לחו"ל??
ואז אתה מבין שלא כולם שווים.

אחר כך הגעת לגיל התיכון ונבחרו המגמות ונמדדה ההצלחה שלך בציונים וביחידות.
ונמדד הכישרון שלך בכל מסיבות הסיום.

ולא , זה לא נגמר פה. למעשה זה רק מתחיל.
ובשירות לאומי התלבטנו מי תלך לאן. מי תתקבל לשירות לאומי הכי מיוחד. ולזה שצריך בשבילו הכי הרבה קשרים והכי הכי קשה להתקבל אליו.

ואז שלב התואר הראשון, איפה ללמוד ומה?
כמה התואר יוקרתי וכמה בקלות הצלחת להיכנס אליו.

ואז העבודה עם הכי הרבה אתגר, סיפוק וכמובן כסף.

ועכשיו, מה עכשיו?
לבחור חתן...
אז מה שוב לבחור את האחד שאף אחת לא הצליחה להשיג.
ושוב לחפש את זה שמגזינים רודפים אחריו כדי שיצטלם.
שוב למצוא מישהו שנלחם כמו כולנו להוכיח שהתואר שלו מספיק טוב.
שהפרנסה מצויה בכיסו
ושיש לו רכב מצוין.
שההורים שלו ייתנו לנו בית.
שיהיה נחמד לילדים שיהיו לנו,
שהילדים ייצאו יפים וגבוהים כמוהו.

די די די ....
מתי כבר יפסיק הרצון הזה להשביע את רצונם של כולם. למה אנחנו נתפסים לדברים האלה.
או אולי רק אני חוטאת בזה וכולם שם בחוץ הם אנשי אמת שבוחנים באמת את המידות ואת יראת השמיים.
האם תם באמת עידן המעמדות בעולמנו?
או שהוא ממשיך בשקט בשקט.
מבעבע ועולה
ואנו מנמיכים אותו ומשוחחים עליו רק בחדרי חדרים או רק כשאף אחד לא מקשיב.

אולי כבר עדיף לקבל את הציון מהחברה עוד לפני שנולדת. לדעת מה המעמד שלך. ולאיזו כת אתה משתייך כמו בהודו. שלא תשאף להתקדם או נכון יותר לשדרג את עצמך בבחירת בן הזוג.

אני מצטערת באמת, לגלות כי עידן המעמדות עוד חי ונושם. ואפילו יש כבר אנשים שהודו בפניי שהם מרגישים זאת כבר זמן רב. ובבחירת בן הזוג הדברים צפים ועולים.

אני כותבת מתוך צער עמוק, כי אני יוצאת עם אדם, שיכול להיות שאם הייתי מנוטרלת משיקולים מגעילים כאלה ואחרים, הייתי כבר נשואה לו מאושרת.
אבל אני עדיין מתלבטת...
12/05/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • פינוקיו22/05/2005 בשעה 11:49
    5

    מוזר...
    שלום שלום לך אנונימת יקרה
    כתבה ראויה
    אך המסקנה מרירה
    מדוע מתלבטת את אם להינשא לבחור?
    האם אינך עומדת מאחורי זה החיבור
    כתבת בהסתייגות על אופי החברה
    ובסוף...את ספקנית בבחירה.
    אינני יודע מהם ה"שיקולים המגעילים" עליהם דיברת
    אולי שתפי אותנו במעט
    ולמה את עדיין חוששת ממה יאמרו
    עשי מה שטוב לך - ושהשאר יברברו
    אם נסיכך מתאים לך ואותו את רוצה
    חשבי מעט על עתידתך ועשי החלטה אמיצה
    הריי בסופו של דבר רק האהבה נשארת
    כל ה"מסביב" יכול להיעלם כך או אחרת
    כסף בא וכסף הולך
    והסנדלר הולך יחף
    דרשי מעצמך
    את מה שדרשת לנו כאן
    יישמי את חיבורך ותראי במשך הזמן
    שאשריי האיש שלא הלך בעיצת הנחש
    הוא השטן שאלינו ניגש
    יועץ מתוקות שקרים נעימים
    משלה את ליבנו כל הימים
    אז תני הזדמנות לאהבה הפשוטה
    ומהר תביני שחומריות זה אסון
    ומצטער להגיד- בינוניות זה יתרון
    לא מתחתנים עם תואר וצ`ק מזומן
    גם יופי נשחק במשך הזמן
    ותרי עליהם ותזכי לאושרך
    כי מה בעצם יהיה בהמשך?
    אהבה שתלויה בדבר...אינני צריך להוסיף.
    את יודעת היטב מה לך עדיף
    נסיים בברכה שתזכי להתחתן
    עם גבר טוב אמן ואמן
    peace

    הוסף תגובה
  • יובל19/05/2005 בשעה 16:02
    4

    אמונה
    אנונימית אני הייתי ככה קרוב לאושר אבל בגלל תחרות, מעמדות ועוד ... היום הן אוכות את הלב שבגלל דעות קדומות עשו עוול....אמונה !!! הכל אמונה !!! תאמיני שזה לטובה!

    הוסף תגובה
  • יסמין18/05/2005 בשעה 18:20
    3

    לאנונימית,
    מה לעשות, אנחנו חיים בתקופה תחרותית. אחת התוצאות החמורות של הריצה המטורפת אחר המעמד ראינו בשנים האחרונות כאשר עובדי הייטק רבים נזרקו מעבודתם וצנחו לקרקע. פתאום לא היה כסף להחזיק את הרכב היוקרתי, לשלם את המשכנתא הענקית שלקחו לחיות בהוצאות בלי כל פרופורציה למציאות. משפחות התפרקו, זוגות התגרשו.

    את יודעת, אנונימית, בסופו של יום מה שנשאר לנו זה האדם עצמו, התנהגותו ומידותיו. שום דבר אינו מהווה פיצוי אם את חיה עם אדם אלים או קמצן או עקשן. ולכן עלינו (עליך ועלי) לא להתחשב במה שאחרים אומרים. אל תנסי לרצות את כולם. היי את עצמך, וחיי את חייך. אף אחד לא יעזור לך אם תכשלי. העולם אכזר.

    לדבריך היית יכולה כבר להיות נשואה ומאושרת. אם לא תתפשרי עכשיו, תהיי מוכרחה לעשות זאת בעתיד. לא חבל לפספס?

    קחי עוד קצת זמן, לא מידי הרבה. החיים בורחים לנו. לכי איתו בקצב שלכם, ועשו לכם חיים טובים ומאושרים. אל תתני למישהו לקלקל לך. את אינך חייבת מאומה לאיש.

    ושיהיה בהצלחה.|שמש|

    הוסף תגובה
  • בחור .18/05/2005 בשעה 18:14
    2

    לאנונימית

    ישנן שתי שאלות שאת צריכה שיחנו אותך:
    1. האם הבחור שאת יוצאת איתו מתאים לך?
    2. האם הבחור מעניק לך את מה שאת זקוקה לו?
    3.האם את מאושרת כשאת איתו , ואת חושבת שיחד תהיו מאושרים?
    אם התשובה לשלושת השאלות האלה היא חיובית, אל תהססי לרגע, עזבי את כל השטויות שאחרים מסתכלים עליהם ו/או שמקובל להתחשב בהם,תהי אגואיסטית ותחשבי על אושרך. ואז ...תקבעו מועד אירוסין.
    חבל על הזמן ועל התהיות.
    נדמה לי, לפי מה שכתבת, שאת יודעת כבר מה טוב עבורך. שיהיה במזל טוב!!

    הוסף תגובה
  • נאור18/05/2005 בשעה 08:14
    1

    שלום לך אנונימית ,
    את אינך היחידה החוטאת בכך , דיעות קדומות קיימות עוד משחר ההיסטוריה .
    אותה ריצה מטורפת לרצות אחרים ( שכה היטבת לתאר בהודעתך ) רומסת בדרכה המון היזדמנויות פז שיכלו לעשותינו המאושרים באדם .
    גילו של אדם אינו מספר כרונולוגי ותו לא ( חלילה אם כך היו פני הדברים ) , גילו של אדם , החוויות אשר צבר , אמורים לעצב את אישיותו ולהקנות לו דבקות במטרה אליה הוא שואף.
    הסביבה בה את חיה ( היינו הורים , משפחה ,חברים ) יכולה להקנות לך דרכי הסתכלות על סיטואציות מסויימות , אך את ההחלטות החשובות , את , ורק את , אמורה לקבל .
    אני מאמין כי המירוץ אחר ריצוי האחר ילך ויעלם ככל שתתבגרי ( כולי תקווה שכך יהיו פני הדברים ) , או אז תביני שהדברים החשובים באמת הם אלו שיעשו א-ו-ת-ך מאושרת והאושר הזה יוקרן בעוצמה לסביבה וייסחוף גם את הסובבים אותך ( והם כלל לא ידעו במה דברים אמורים כאשר תעלי את ההשגות שגרסו טרום מיסוד הקשר ) ....

    בהצלחה לך אנונימית :-)


    הוסף תגובה