חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

"מסכת החיים כמנגנון הגנה" האמנם?

"מסכת החיים כמנגנון הגנה" האמנם?


קטגוריה: כללי


בגירושין, פטירת אדם קרוב, התעללות ועוד.. נדרש מהאדם כוחות נפש.
כל אדם מתמודד עם חוויות חייו באופן אחר ושונה מרעהו.
ההתמודדות עם חוויות החיים שלא תמיד צפויים תלויה במשאבים הפנימיים ובמשאבים החיצוניים שיש לאדם ולפעמים תלויה גם בתרבותו.
לא לכולם יש את המשאבים הפנימיים והחיצוניים להתמודד עם המצבים הנ"ל,ולפיכך מציבים לעצמם מסכה בחייהם. מאפשרת להם להתנתק מהסיטואציה העגומה שאותה חוו, מתוך מטרה להמשיך הלאה את חייהם.

המסכה שהאדם מנסיך על חייו,נובעת כתוצאה מקושיו להתמודד עם חוויות טראומטיות המעוררות בו רגשות שליליים המאיימים על יציבות חייו.

היתרון של מסכה זו היא מנגנון הגנה שמסיעת לו להמשיך עם דרכו ומנתקת אותו מהסיטואציה שמעוררת בו רגשות המקשים עליו לנהל את תפקודו היום יומי באופן נפשי ובריא. האדם ממשיך את דרכו ופעמים רבות מצליח להגיע להישגים גבוהים.

השאלה המתעוררת היא האם זו הדרך הנכונה להתמודד עם קשיים בחיים?
התשובה מורכבת ובכל זאת אנסה להשיב...
על פני השטח נראה שבשלב הראשון מנגנון ההגנה מסייע לו עם ההתמודדות שבפועל ובמציאות קשה לו להתמודד עמה.
עלינו כבני אדם וגם כאנשי מקצוע טיפוליים להבין שאם האדם בחר לשים מסכה על חייו, בכדי להתמודד עם בעייתו. אז צריך לכבד את רצונו ולאפשר לעצמנו כבני אדם וכאנשי מקצוע להיות יחד עם החוויה של האדם על פי הנרטיב שבעיניו. זו בחירתו וזו הדרך שבשלב מסוים בתהליך עיבוד המשבר מסייעת לו להתמודד עם החוויה הקשה שעבר.

בניגוד לכך, טאטוא הקשיים המורכבים מתחת לשטיח דורש ממנו אנרגיות רבות שפעמים רבות מתישות את כוחותיו ולא נותנים לו מנוחה, ולפיכך נשאלת השאלה האם המסכה שהאדם שם על פניו אכן מאפשרת לו לאורך שנים התמודדות אפקטיבית?

בכדי להעמיק בתוכן, אשתף אותכם באחת החוויות האישיות שעברתי...
בגיל שבע עשרה אימי היקרה נפטרה. בשבילי זו הייתה חוויה טראומטית ולא הסכמתי בשום אופן שישוחחו איתי בשלב הראשון על הנושא. רציתי שירפו ממני. לא היה לי כוח לשמוע נאומים, לא היה לי כוח לחמלה של האחרים.

בשביל שהאדם יחווה את התהליך ויעבור תהליך עם המשבר צריך לכבד את רצונו. ידעתי שאני יתומה ובכל זאת לא יכולתי שבני אדם יסתכלו לעברי בעיניים חומלות. זה לא תרם ולא תורם לאיכות חיי. המשכתי ללמוד ולהתקדם. בתוך התהליך שעברתי אפשרו לי להיות עם עצמי ולהתכחש לחוויה. זה היה כחלק מהטיפול שאפשרתי לעצמי לעבור.

בשלב מסוים המון כוחות נפש נדרשו ממני. רציתי שמשהו יקשיב לי ויאזין.
לאחר שחשתי שאני מסוגלת לתת אימון בסביבה שבה אני חיה, מבלי שיתעוררו כלפי רחמים, החלטתי לדבר על פטירת אימי ולשתף את הבני האדם הקרובים אלי.

המשאבים הפנימיים, החיצוניים ותרבותי אפשרו לי בשלב מסוים להסיר את המסכה מחיי מתוך בחירתי החופשית מבלי הלחץ החברתי של הסביבה. בכך שכבדו את רצוני ואפשרו לי לעבור את התהליך הפנימי עם עצמי אפשרו לי להיכנס לחוסן נפשי איתן ולדבר בפתיחות על הדברים הכי כואבים שאני חווה, מבלי לפחד ולחשוש מה חושבים עלי. למדתי לקבל את עצמי כפי שאני. מתוך הצמיחה שבכאב אפשרתי לעצמי לעזור לעצמי וכיום אני מסוגלת מתוקף החוק לסייע לאחרים.

יקרים,
אל תנסו להסיר מסכות של אדם בעתות משבר. תאפשרו לאדם לחוות את החוויה שלו לפי הנרטיב שלו. אפשרו לו להפעיל את מערכת מנגנוני ההגנה שלו. מנגנוני הגנה אלו הם חלק מהתהליך הטבעי של המשבר שהאדם חוה. הם מסייעים לו בשלב הראשון להתמודד עם משברו ולהמשיך לחיות את חייו למרות המכאובים שבהם.
אנא אל תקטעו.
תגלו הבנה ואפשרו...

יהי רצון שנהיה מבין הבונים ולא מהמחריבים.

שבת שלום ומבורך,
misrad- עובדת סוציאלית מוסמכת מתוקף החוק
21/11/2014
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • ניני31/12/2014 בשעה 21:51
    5

    יישר כח על הדברים שרשמת .

    ממש בעל תוכן אמיתי .

    אשמח מאוד ליצירת קשר.

    הוסף תגובה
  • brenda10/12/2014 בשעה 17:21
    4

    שלום,
    אני שמח ליצור איתך קשר, השם שלי הוא ברנדה, אני מבקש לחבר כנה אני צפיתי בפרופיל שלך ולהיות להתעניין, זה יהיה תענוג להכיר אותך יותר להשיב להודעה שלי ([email protected]) ממתין האלקטרוני שלך כדי לספר לך על עצמי.
    ........................................................................

    Hello,
    I am pleased to contact you, My name is Brenda, i seek for honest friend i viewed your profile and be become interested, it would be a pleasure to know you more reply to my email ([email protected]) Awaiting your mail to tell you about myself.

    הוסף תגובה
  • misrad_123427/11/2014 בשעה 20:43
    3

    שווה עוגייה,
    ערב טוב לך,

    עדיף לתת לאדם את המרחב,
    לקבל אותו כפי שהוא,
    ללא נאומים.

    לצערי, בני אדם לפעמים נואמים נאומים במקומות הלא נכונים,
    ולא בגלל שהם רעם או שהם חפצים להציק,
    פשוט מתוך חוסר יידע ורגישות.

    תמיד אני אומרת לעצמי שאני צריכה לשנות את עצמי לפני שאשנה את העולם.
    לא בטוח בכלל שאצליח לשנות אותו.

    לעומת זו, במקום שאוכל לתרום קמעה ממה שאני יכולה אז לא יהסס לעשות זו.

    מאחלת לך סוף שבוע מקסים.
    המון הצלחה בהמשך הדרך.

    בברכה,
    misrad- עובדת סוציאלית.

    הוסף תגובה
  • שווה עוגיה25/11/2014 בשעה 12:17
    2

    חוצמזה, רציתי לומר לך שאת כותבת ממש יפה ומעמיק.

    הוסף תגובה
  • שווה עוגיה25/11/2014 בשעה 12:16
    1

    נ נח נחמ נחמד.

    קודם כל, אני משתתף בצערך על אימך. גם אני יתום.
    דבר שני, אני מרגיש את העוצמה במסקנה שאליה הגעת בסוף הכתבה. זאת מפני שעברת את החויה בעצמך. לא חסר "חכמים" שנואמים על ימין ועל שמאל, ומורים לאחרים כיצד ואיך. בייחוד אוהבים לחנך את בעלי התשובה. אבל אני, לעומתם, חושב שיפה השתיקה לחכמים. עד שאדם לא עבר בעצמו את המסלול לא יעזרו לו שום הסמכות ושום לימודים.

    אשרייך שזכית לעסוק במקצוע שמעשיר אותך מבחינה פנימית.

    שווה עוגיה - מטפל מוסמך במאותגרים ובתמנים.

    הוסף תגובה