חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

אהבה אסורה ומותרת.

אהבה אסורה ומותרת.


קטגוריה: כללי


אהבה אסורה ומותרת.

כל חיי יצאתי עם כמה וכמה בנים ולצערי לא נמצא האחד.
חלק רצו, חלק גמגמו וחלק סרבו. ככה אתם יודעים כמו אצל כולם.
ואני למרות שלא חסר לי שום פרט בביטחון האישי שלי. ואני נוהגת לטפח אותו בקפידה. עדיין לא חושבת ובטח לא שואפת, שיעמוד לצידי נסיך יפהפה, חכם מצחיק רגיש סימפטי ואוהב.

אולם ברור לי שיהיה לידי בחופתי אדם טוב שייסב לי, ובעקר לאמא שלי אושר גדול.

ובינתיים, אני יוצאת עם כמעט כל מה שיש. מי טוב ומי פחות.
ובמסגרת עבודתי שכמובן לא אשתף אתכם בה. הובלתי לקשרים עסקיים עם אדם מאד מיוחד.
בהתחלה עשה רושם שרלטני שכזה. אבל עם הזמן והטלפונים (העסקיים כמובן) גיליתי כמה נעים הוא, וכמה מיטיב עם כולם.

לאחר זמן מה נקבעה פגישה (עסקית כמובן) בין כל הנוגעים בדבר בין בתי העסק.
ואני לתדהמתי גיליתי כי הוא גם יפהפה, גם הגיע במדי מילואים המעידים כי הוא קצין נחשב. וגם פרט שולי, כי יש טבעת על אחת מאצבעותיו. המעידה בעוז כי : "לבחור הנהדר הזה יש כבר אישה מוצלחת מאד, כמעט כמוהו".

וכדרכו של כל מתח מיני, מרגע שהבנתי כי האדם נשוי. השתחררתי מכל פחד וחשש. התנהגתי כאילו אני זו אני.
נתתי לדעות, לרצונות, לצחוקים ולכל מה שיש בי לצאת החוצה.
וכך עברה שנה ועוד שנה והבנתי פתאום שאני מאוהבת לחלוטין באיש הזה. הוא נמצא בחלומותיי, בשאיפותיי, במחשבותיי ובעקר בשיחות הנכנסות של הטלפון שלי.

אל תבינו לא נכון. כמעט הכול היה כשר ותמים.
למרות היותו משתייך לחברה החילונית. הוא ואני נהגנו כצדיקים גמורים.

הייתי נוטה לחשוב שהבעיה היא אצלי, או אצלו.
אם לא הייתי מכירה עוד 3 חברות עם אותה בעיה בדיוק.
כולן אבל כולן מאוהבות עד עמקי נשמתן באיש שהכירו היטב במקום העבודה.

לא אשתף אתכם בסופו של הסיפור (שארך שנתיים וחצי) הוא לא נגמר כמו סרט הוליוודי ממוצע. (למרות שתסריט כזה הפך לאפשרי).
אבל מסקנה אחת ברורה יש לי.

התאהבות היא דבר נולד. היא דבר נבנה.
בסוף מערכת היחסים העסקית. אמרנו זה לזו כמה דברים של גילוי לב אמיתי: בהם הוא התוודה כי אני אחת הנשים המדהימות ביותר שפגש. וכי הוא מרגיש שהוא אוהב אותי ושאני יקרה לו.
וכמובן שהכל היה הדדי.

היום אחרי שנה כבר גמרתי לכאוב ולבכות . אני רק מתפללת שבעולם הזה שכרוך בדייטים שכמעט ולא מאפשרים בכלל לבדוק בנייה איכותית של קשר.
שגורמים לנו להסתכל ולהתרכז במעטפות חיצוניות.
יימצא לו האדם שארגיש לידו הכי חופשייה והכי נעים שיש. לפחות כמו שהרגשתי עם שותפי לעבודה.

לו אני פוגשת את שותפי העסקי בדייט . אין לי כל ספק כי לא היינו מוצאים דבר זה בזו.
המדדים לפיהם לימדו אותנו , ואנחנו לימדנו את עצמנו לשפוט על פיהם ולקבל החלטות.
הם כ"כ חיצוניים ורדודים.
ולא מאפשרים בשום צורה ודרך בדיקה איכותית של קשר.
והנה במקרה הזה, הזמן הוכיח אחרת. החופש להיות אתה- הוביל לאהבה גדולה.

הגיעו לדייטים עם טבעת וירטואלית ונסו לתת תחושה כאילו השותף/ה לדייט לא עומד למבחן.
אלא התנהגו כאילו יש כבר אישה או בעל בביתכם. ואתם רק עומדים על טיב הבחור/ה באופן כללי. שלא על מנת להתחתן.
אני מבטיחה לכם כי תיהנו הרבה יותר.
ואולי יצמחו קצת יותר זוגות מבינינו.

בהצלחה לכולנו.
19/04/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • אלי05/05/2005 בשעה 16:55
    12

    להילה את גדולה מהחיים!! ותפסיקו לשפוט אנשים
    כולנו בני אדם וזו רק עוד הוכחה...
    אז דיי לשפיטה היו עניניים
    כולנו טועים וקשורים גם לדברים שאולי לטווח רחוק באמת לא מתאימים חשוב רק לפקוח עיניים וזה אפשרי כשיש תמיכה כשיש אהבה אז שום דבר לא חסר, ואהבה זה הדבר היחיד ששוה לחיות בשבילו.
    ושכולנו נזכה באהבה שלא נתביש בה ולא נהיה מוגבלים איתה. בעצם כולנו נשמות וברמה של הנשמה כולנו מושלמים יפים וטובים כולנו באנו ממקום של אחדות ואהבה ומשתוקקים לחזור למצב הזה אבל מה לעשות שאנחנו כאן בעולם מפוזר ומפורד מלא חילוקי דיעות וסטיגמות. טוב שיש אינטרנט שבו אפשר להתאהב בלי מגבלות של מרחק זמן ומקום כי אהבה מעל לכל והיא הדבר היחיד ששוה לחיות בשבילו. אז אני שולח לכולכם חיבוק ורטואלי מכל הלב ושיהיה לכם רק טוב
    |פפר|

    הוסף תגובה
  • הילה05/05/2005 בשעה 15:50
    11

    למספר 10
    אני חושבת שהדגש בכתבה הוא על כך שניתן לפתח קשרים במשך זמן, אם יוצאים מהלחץ ולא מודדים את הכל בתוויות. העובדה היא, לפי הכתבה שנשים רבות מתאהבות בגברים ממקום עבודתם. מה זה מלמד? תשובות רבות לכך, אולם הבולטת ביותר היא שכאשר אין בוחנים ומבקרים ונותים לרגש לעשות את שלו, ניתן להתאהב.
    עצם המעשה- להתאהב בבחור נשוי- אינו זה הנושא שעומד כאן על הפרק.

    הוסף תגובה
  • פלונית04/05/2005 בשעה 12:28
    10

    להילה!
    אני ספציפית חושבת שלא ביקרתי אותה אבל אני גם לא משבחת את המעשה שלה. אני לא שופטת אף אחד אבל הבחורה שכתבה פה בעצם מנסה ללמדנו איזשהו ערך אם שמת לב הלקח שלה הוא להתייחס אל בחורים כנשואים גם אם לא נשואים כדי שהקשר יזרום טוב ויוכל להבנות בצורה טובה כפי שהיא בנתה את הקשר עם הבחור הנשוי... וכאן בעצם באה השאלה: האם צריך לנהל קשר עם בחור נשוי במשך שנתיים וחצי על מנת ללמוד את זה?
    אז לפי דעתי לא. אם את חושבת שאפשר ללמוד מזה ולהבנות מהידע שלה אז בבקשה... וחוץ מזה אם מישהי כותבת כאן יש אופציה שאנשים יבקרו אותה ויביעו את דעתם על מה שהיא כתבה.
    זה לא בא מכיוון של רוע אלא מכיוון שהרבה אנשים קוראים את זה אז ראוי להראות כמה צדדים לכל מטבע.

    הוסף תגובה
  • הילה04/05/2005 בשעה 07:39
    9

    לכל המבקרים- פספסתם את הנקודה
    מי אתם שתעבירו עליה ביקורת, תוציאו את המסקנות מתוך הסיפור שלה ותשליכו על חייכם.
    אתם לא הקה"ב ולא העוזרים שלו.
    ולך- אני מאחלת קשרים בריאים, אורכים ומאירים

    הוסף תגובה
  • רקפת02/05/2005 בשעה 21:10
    8

    תגובה למס` 6
    מהומה רבה על לא דבר. אל תעשה רוח...

    כל הסיפור מתחילתו נמשך שנתיים וחצי. אני הבנתי שבהתחלה היא לא שמה עליו בכלל, ורק אח"כ זה התפתח. מכאן ועד האמירה שהיא איתו ואשתו בבית נבגדת שנתיים וחצי, נו ....

    כמו כן לא שמת לב שהגברת מדגישה שלמעשה לא היה ביניהם הרבה מן האסור, כמעט הכל היה כשר. הקשר לא היה מסוג הקשרים הבוגדניים שאתה מדמיין בראשך ומגדיל אותו פי כמה כמו בזכוכית מגדלת. רוב הקשר להבנתי הסתכם בהרבה טלפונים ותחושות חזקות משני הצדדים, ובמקביל עם הידיעה שהקשר בלתי אפשרי.

    כן, היא גדולה בעיני. רוב הבחורות שנופלות לפרשיה כזו מסתבכות ומסבכות את הגבר. היא לעומתן השכילה מאוד מאוד כשנתקה את עצמה ממנו.

    וחוץ מזה, אל תאשים רק אותה. צריך שניים לטנגו. אם הנ"ל היה כזה צדיק גדול, הוא לא היה נותן לקשר כזה להתפתח. אבל הוא התקשר, הוא התקשר שוב, שוב ושוב. להזכירך הוא האדם הנשוי, והמחוייבות כלפי אשתו היא בראש ובראשונה שלו.

    אז למה אתה מתנפל עלי?????????

    הוסף תגובה
  • רקפת02/05/2005 בשעה 21:00
    7

    תגובה למס` 6

    הוסף תגובה
  • אחד02/05/2005 בשעה 18:14
    6

    תגובה לרקפת - "חסידת אומות העולם הבחורה".
    אהבתי בעיקר את ה"את השכלת להפסיק את הקשר בעוד מועד". שנתיים וחצי של רומן חשיב מבחינתך לבעוד מועד - אשרייך .
    שנתיים וחצי בהן בחורה בוגדת ומנהלת רומן עם גבר נשוי בעוד משפחתו ספונה בבית, זה מבחינתך בחורה "גדולה" ...
    והיא נשמעת לך כבחורה "עם ראש על הכתפיים" - כל הכבוד רקפת .

    הוסף תגובה
  • שלומית02/05/2005 בשעה 15:33
    5

    תגובה לרקפת
    היי רקפת,
    חמודה- שכחת פרט "שולי" הבחור נשוי והבחורה האמיצה לפי דברייך לא שיתפה אותנו בכל הדיטיילס, כך שאת לא בדיוק יכולה לדעת מה היה שם בדיוק ( לא שזה ממש מעניין) אבל יתכן שהיו דברים " אסורים" בכל הסיפור הזה כך כשאני קראתי את הדברים הרגשתי מאד מוזר ולא חשבתי שהבחורה אמיצה אלא להפך.
    שנתיים וחצי להיות בקשר רומנטי עם בחור נשוי זה לא נראה לי כאומץ- תחשבי על אשתו והמשפחה שלו.

    הוסף תגובה
  • רקפת02/05/2005 בשעה 13:12
    4

    את גדולה
    ראשית אני מוכרחה לציין לשבח את אומץ ליבך. לא כל אחת מוכנה לשתף את כולם עם סיפור אהבה שהיה לה עם חבר לעבודה.

    שנית, אני רוצה להצדיע לך על הכח הפנימי שיש לך, כיון שקשרים כאלו נוטים בדר"כ להסתבך. את השכלת להפסיק את הקשר בעוד מועד.

    שלישית, אני מאוד מזדהה ותומכת בדבריך על הדייטים. צריך לתת לקשר לזרום בלי להעמיד את בן הזוג ל"מבחן". גם קשה להסתכל בן זוג בפגישות ראשונות כמתאים או לא מתאים להיות בעלי. הייתי מוסיפה לדבריך את מימד הזמן. שמת לב שהקשר הכל כך מיוחד עם החבר לעבודה נבנה על פני תקופה בה הכרת אותו יותר לעומק. לדעתי כל קשר דורש את הזמן שלו. השיטה הנהוגה כיום בה מחליטים אחרי פגישה בודדת או שתיים נוספות ש"זה לא זה" אינה רצינית ומפספסת הרבה זוגות בפוטנציאל.

    את נשמעת לי כבחורה עם ראש על הכתפיים. מאחלת לך רק טוב ושתמצאי את האחד הראוי לך.|כלנית||כלנית||כלנית|

    הוסף תגובה
  • נאור02/05/2005 בשעה 00:25
    3

    ברצוני לחזק את דבריו של אורן ,
    אני סבור שאל לנו "להאשים" בכל דבר את האהבה .
    בגמרא כתוב שאדם אשר בכוונה הולך במקום סכנה ,נקרא רשע ואין מסייעים בידו .
    להבדיל אלף אלפי הבדלות ישנם דברים שאמורים להיות טאבו מבחינתינו - אדם נשוי הינו מחוץ לתחום!
    כאשר אדם יודע זאת ,מפנים ומטמיע בתוכו את עובדות אלו - הוא פשוט לא ייתאהב באדם נשוי .
    מחילה מכבודך , אך בעברי לא אחת יצא לי לצ`וטט בצ`טים למיניהם אשר גם נשים נשואות גולשות בהם - כאשר שאלתי מהו הסטאטוס ונאמר לי "נשואה" מבחינתי בו ברגע תמה השיחה !
    ורק דעי לך דבר אחד קטנטן , שלושת החברות שציינת ,הינן בחורות בעלות ביטחון עצמי כה ירוד וזניח ,שלצערן סבורות כי ראוי להן רק קמצוץ מזוגיות איכותיות , והיכולות למכור עצמן בעבור מילה טובה ( שממש לא באה מהלב ) או נכון יותר - בעבור נזיד עדשים .
    חבל , היחידות שמפסידות אלו הן עצמן שבסופו של דבר יפסידו את מיטב השנים בעבור חלומות באספמיה ( ולא הזכרתי את "מוסריותן" ) .

    נאור


    הוסף תגובה
  • אנונימית01/05/2005 בשעה 21:32
    2

    טאבו
    לפי דעתי, התשובה היא פשוט כפי שאת הסקת- להיות משוחררים ולהשתדל לא לבוא לדייט בציפיות גדולות מדי וכך לזרום ולהשתדל להיות הכי אנחנו. אבל זה קשה ולא פשוט.
    נכון שבמקום עבודה, לימודים יש אפשרות הכי גדולה להכיר בן זוג עתידי, אבל אם הבחור כבר נשוי זה צריך להיות ברור לך ולחברותייך שזה מחוץ לתחום. גם בחברה שהיא אינה דתית יש כללים ויש טאבו- לא צריכים להיות דתיים כדי לדעת שאם הבחור נשוי אז אין סיכוי. זה יכול להיות מושך, הוא יכול להיות מקסים והוא יכול להגיד לך שאת האשה הכי מדהימה בעולם- אבל הוא כבר נשוי לאשה אפילו יותר מדהימה.
    יכול להיות שהוא האידיאל של הבחור שמתאים לך- אבל לנהל איתו סוג של רומן מסויים זה פשוט יכול לגרום לך לבעיה רצינית.
    שיהיה לך ולכולנו בהצלחה.

    הוסף תגובה
  • אורן01/05/2005 בשעה 20:53
    1

    הערה
    סליחה שאני מעיר לך אבל למרות שאני מסכים עם העיקרון העולה מהמאמר שלך {שצריך לזרום בצורה חופשית ואמיתית}המקרה שאת מתארת ממש לא ניטרלי חלבי כזה זה ממש לא בסדר וראוי ונכון להתאהב לעומק ולאורך זמן בבחור נשוי "תחמוד אשת רעיך" הוא לאו מפורש ואם כי שם הלאו זה על הגבר בכל אופן זה ודאי לא מוסרי ולא חושב שיש שום מקום ללמוד דברים חיוביים ממצב כזה

    הוסף תגובה