חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

"הוי דן את כל האדם לכף זכות"

"הוי דן את כל האדם לכף זכות"


קטגוריה: כללי



|תהדגש| העוגייה של מישהו אחר|סהדגש|

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם
היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.
בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח
ובמעדניה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.
חפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה
מצאה פינה והתישבה והכרטיס בכיסה.

היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה
כשבזוית עינה הבחינה, בגבר שהתיישב לידה,
היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל,
בחוצפתו העיז המקולל,
לשלוח יד אל שקית העוגיות שבינהם הייתה מונחת,
וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת.

היא החלטה להתעלם מהחוצפה והגסות.
לא לעשות סקנדל, אולי תיפסק העזות.
וכך היא נשנשה, בעודה מביטה בשעון שעל הקיר
וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר.

על כל עוגיה שהוא לקח, היא גם לקחה אחת לפה
חושבת לעצמה, בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה.
כשנשארה רק עוגיה אחת, היא תהתה מה יעשה עכשיו.
והוא ביד רועדת חיוך מבוייש על פניו,
לקח את העוגיה האחרונה וחלק אותה לשניים,
חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני כבר היה לו בין השיניים.

בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגיה בידה
חשבה לעצמה,
הוא גם גנב וגם חצוף,
אפילו לא אמר תודה.

כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה, חשה הקלה,
אספה את חפציה ולעבר שער היציאה התנהלה.
בלי להסתכל אחורה על גנב העוגיות וגסותו המעצבנת,
הלכה במהירות, קדימה מתבוננת.

היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה,
והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה.
בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר בידייה
הייתה שם שקית עוגיות מלאה, מול עינייה

המומה ומופתעת היא הבינה איך לא,
העוגיות האחרות היו לא אחרות מאשר - שלו,
הוא חלק אותן עימה ולא אמר לה די,
ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי.
בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה ,
היא הגנב , ואת העוגיות שלו בעצם היא - אכלה.

אמרו גדולים וחכמים ממני - |תהדגש| "הוי דן את כל האדם לכף זכות"|סהדגש| , האם אנו מיישמים זאת ?
כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בודאות מלאה,
ואז מגלים מאוחר יותר ( או מאוחר מדי ) שמה שהאמנו בו , שמה שחשבנו שהוא האמת הצרופה, בעצם איננו כך.
כאשר אנו מרשיעים או פוסלים אדם אחר באופן נחרץ , זהו סימן בעבורנו שדווקא |תהדגש| ל- נ- ו|סהדגש| ישנם הכלים "להגיע למקומו" , כמאמר חז"ל: |תהדגש| "כל הפוסל – במומו פוסל" |סהדגש| ( על דרך זו מובאת האמרה: כאשר הנך שולח אצבע מאשימה לעברו של אדם אחר , שלוש מאצבעותיך האחרות מצביעות חזרה לכיוונך . ).
עלינו לבדוק בעצמנו את הקיבעונות שלנו ולוודא שאיננו מכים אחרים (או את עצמנו), או מתחפרים בהנחות היסוד שלנו בלי לנסות לבדוק את מקורן או לנער אותן מהאבק.
אלברט איינשטיין , הגורו שלי לעינייני כימיה ( תחום עיסוקי ), אמר בהקשר לכך : |תהדגש| "הרבה יותר קל לפרק אטום, מאשר לפרק דעה קדומה"|סהדגש| ( ואני מגלה זאת חדשות לבקרים בתחום הקרוב אלי מאוד – "חזרה בתשובה " ) .
נאמר לנו לדון "את |תהדגש| כל |סהדגש| האדם " לכף זכות . זאת אומרת , שללא התמונה השלמה אנו |תהדגש|בהכרח|סהדגש| טועים בשיפוטינו . לכן , עלינו לדון לכף זכות בהתבסס על אותה הבנה : לו יכולים היינו לראות את המכלול , אותה התנהגות מטרידה הייתה נראית חיובית יותר .

לדידי- אנשים גדולים נמדדים במצבים קטנים , לא הכל בחיים זה שחור או לבן, ישנם גם גוונים של אפור.
כדאי לשמור על לב פתוח ותמיד לשאול את עצמנו אם אנחנו, בהתנהלותינו, לא אוכלים את העוגיות של מישהו אחר.

מי ייתן ובע"ה כל אחד מאיתנו , על מיכלול הסיטואציות שחווה ( בדייטים , עם חברים והסובבים בכלל ) , בחלקת ד` הקטנה שלו , ישכיל להפנים ולקיים , הלכה למעשה, את הביטוי שהינו בבחינת לחם חוק לכל חברה מתוקנת ומוסרית - |תהדגש| "הוי דן את כל האדם לכף זכות"|סהדגש| .
התכוונתי לכתוב כמה רשמים מנבכי ליבי ויצא לי חצי מאמר ( אני אומר חצי, כי אולי ההמשך יבוא....)....
תודה על תשומת הלב ,


נאור
16/04/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • נאור04/05/2005 בשעה 16:17
    6

    הדר ,
    תודה רבה לך :-).
    גם אני דוגל באופן של לתת מילה טובה כשצריך , אין כמו כוחה של מילה.

    לאישיו השני שהזכרת , להזדהות ?
    אומר לך בכנות , הכתבה הנ"ל הופיעה עם לינק לכרטיסי ולבסוף ביקשתי מהנהלת האתר לבטלו.
    אינני חסיד גדול של אתרי היכרויות, אני מאמין כי לאנשים בעלי אופי מסויים היא יכולה להיות דרך היכרות נהדרת , אך עבורי מסתבר זה קצת אחרת .
    כמה כבר ניתן להכיר אדם לאחר דייט אחד בו לרב מתקבלות ההחלטות "הגורליות" ? איך ניתן להיות ניטרליים כאשר בתת מודע את/ה יודע/ת שאולי האחר הממתין יהיה טוב יותר ?
    "מרב עצים לא רואים את היער".

    לכן , למרות שאני רשום בכמה מהם ,אני הרבה יותר נהנה להכנס לכאן, לקרוא את הכתבות הנשלחות ע"י החברים ולעיתים להגיב ....

    בכל אופן שוב תודה על המילה הטובה|רקפת| ..

    נאור

    הוסף תגובה
  • הדר03/05/2005 בשעה 23:13
    5

    אשריך
    בתחילה ברצוני לציין שאני נהנת מאוד לקרוא את הדברים שאתה כותב באתר.
    מהמאמר שכתבת ומתגובותיך למאמרים שכתבו אחרים התרשמתי שהנך אדם נאור, ושיש הרבה מה ללמוד מימך.
    לדעתי, חבל שאינך מזדהה. אם בנות היו יודעות מה גילך ומהי השקפתך הדתית, אולי הן היו פונות אליך. ומי יודע... אולי הפעם זה יהיה זווג.
    תחשוב על זה... (מאיר).
    בשורות טובות.
    מי יתן ויקויים בנו השנה "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל". -)

    הוסף תגובה
  • אנונימית02/05/2005 בשעה 17:50
    4

    למחבר ולכל באי האתר.
    היום, אחרי החג קראתי את המאמר שלך.
    כולנו בני אדם ושוגים בהסתכלות.
    "הזכות לדעת לוותר ואת הטעם לשמר"
    לפעמים משפט שכזה צורם לחלקנו...
    הרי רוב בני האדם נוטים לשפוט מהר
    בלי לחשוב / לחשב פעמיים.
    צריך לעבוד קשה, כל אחד בדרכו ובמדרגתו, על נוח לרצות וקשה לכעוס.

    תודה

    הוסף תגובה
  • משה02/05/2005 בשעה 17:31
    3

    אהבתי

    הוסף תגובה
  • נאור01/05/2005 בשעה 22:54
    2

    תודה לך מוריה ,
    היכולת לדון אדם לכף זכות ,מופיעה במשנה תוקף השכם והערב בסיטואציה המוכרת לכולנו -
    היכרות !
    אני עדיין לא זכיתי להפנים ולהטמיע בהתנהלותי את תכונה מבורכת זו , ולא אחת אני חוטא בכך שאני דן לכף חובה. כולי תקווה שהתשובה שאני בעיצומה - תשזור אליה גם את השינוי בנושא חשוב זה .
    חן חן על המחמאה מוריה |רקפת|

    נאור

    הוסף תגובה
  • מוריה01/05/2005 בשעה 20:48
    1

    נאור,
    אתה כותב מקסים...
    ומה שכתבת,כ"כ נכון...פעם מישהו אמר לי,שאדם מזהה אצל האחר,תכונות שנמצאות בו... אני חושבת שאדם שדן את זולתו לכף זכות,הוא אדם בעל לב טוב ורגיש...
    הלוואי ונזכה כולנו...

    הוסף תגובה