חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

שתבוא כבר..אהבה שתבוא..

שתבוא כבר..אהבה שתבוא..


קטגוריה: כללי


בס"ד
פעם הכול היה ברור וקל, פוגשים מישהו מחליפים מבטים...מחליפים מילים...ואז מתחילים לצאת.
אני מעולם לא חשבתי שזה קשה להתאהב, מעולם לא חשבתי שזה כ"כ קשה למצוא מישהו, להיות איתו.
לפעמים אני כ"כ מתגעגעת לזה .. לפשטות.. לשותפות ...אני לא הייתי עם בן זוג כ"כ הרבה זמן שאני מפחדת ששכחתי איך לאהוב..אני יודעת שזה נמשע טיפשי אבל זה המשפט הכי כנה שאני יכולה לומר,אני מפחדת להיכנס למערכת יחסים כי אני מפחדת שלא אדע מה עושים ...
אני יודעת, שכול אחד יאמר שזה כמו אופניים שאף פעם לא שוכחים..אני יודעת שיהיו כאלה שיאמרו לי ללכת אחרי הלב ואז אני אדע ואמצא הכול אבל אני מפחדת שאולי הוא יבגוד בי..אולי גם הוא מפחד,הלב.
לא הייתה לי מעולם בעיה למצוא מישהו,מישהו שיאהב אותי או יעריץ אותי..אז איך אני לא מוצאת מישהו חדש?או כול מערכת יחסים מסתיימת לה אחרי חודש?או איך זה שאנשים כבר לא נופלים מהר ברשתי אחרי החיוך או המבטים שכול החברים לשעבר אמרו שנפלו בהם?
אני לפעמים מרגשיה שאני אשאר לבד לנצח...אני שונאת להיות כאן..לתור אחרי האהבה ,לרדוף אחריה..אני יודעת שאחרי שאני ארגע היא תהיה שם.. היא תגיע אני יודעת שזה נובע רק בגלל היותי הבחורה היחידה שלבד מכול חבריה,כי כולם, כן כולם,כול חבריי הטובים והפחות טובים הקרובים והפחות קרובים ,בגילי המופלג 23, עם בן זוג,נשואים,מאורסים,חברים יוצאים, כול הגדרה כולשהי שייכת לחברים שלי ורק לא לי..אוף שיבוא כבר, שאהבה תבוא כבר ,שתסיר את כול הספקות שתחזיר את האור ללב שלי,שתעיר אותו כבר,שנת החורף הסתיימה ועכשיו אביב.
אני רק רוצה שני דברים שיפסיקו להלחיץ אותי כדי שאני לא אעשה טעויות או אתפשר או אעשה דברים נואשים של אנשים נואשים ושאני אמצא אותו.
אני יודעת שרשמתי מבולבל כי ככה אני מרגישה
תודה..
11/04/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • ד15/05/2005 בשעה 20:36
    13

    23? מופלג?
    ממתי גיל 23 הוא גיל מופלג?
    זה רק מראה את ההדרדרות של החברה הדתית... כל הלחץ הזה... זה לא מוביל לכלום חוץ מאשר לתסכול!

    הוסף תגובה
  • שניר18/04/2004 בשעה 01:40
    12

    מציע לך חברים
    בהמשך להודעה אני מאחל לך כל טוב הצלחה בריאות רפואהממי ונשמה ביי

    הוסף תגובה
  • שניר18/04/2004 בשעה 01:39
    11

    אתן לך בעידוד רק בעידוד שתרגישי טוב
    בס"ד

    לפעמים הים שקט ואין גלים גם אתה לפעמים ומחר תזרח השמש מבעד לעננים ותרגישי יותר טוב תרגישי נעים ...
    ילדה אני אקרא לך תשתדלי לא להתאכזב משום שהאכזבה שאת מצויה בה היא אכזבה שולית פעוטה זה יגיע לך גם אני מחכה ואני בן 27 אז מה סוף העולם אם יהיה י

    הוסף תגובה
  • נאור17/04/2004 בשעה 22:01
    10

    בגילך המופלג - 23 :-)
    כותבת יקרה , אין בכוונתי להלאותך במסר ארוך,אומר לך רק שאני בחור בגיל 32 ועדיין לא רואה עצמי מופלג!
    כל אחד יכול להתחתן ולהביא ילדים (אני כותב לך ומביט על חתולתי שבשניות התיחמה והמליטה) זו לא חוכמה !
    החוכמה היא להתחתן עם המתאים,המכבד האוהב!
    בהצלחה |רקפת|

    הוסף תגובה
  • יוסי16/04/2004 בשעה 09:50
    9

    ממש לא
    נראה לי שאת טועה בגישה שלך כי אנו חושבים שיודעים מה טוב או לא טוב בשבילנו אבל האמת שצריך רק להרבות בתפילה לבורא שימציא לי זווג הגון ולא להיות עם דמיונות ולצאת להפגש מתאים ברוך ה` לא לא זהו זה |גיטרה|

    הוסף תגובה
  • אנונימית14/04/2004 בשעה 13:21
    8

    תגובה לכולם
    אני ממש מודה לכולםשקראו,הגיבו וניסו לחזק את ידיי,אני יודעת שזה נראה מתוכן הכתיבה כאילו אני חיה ונושמת את הבדידות,אבל זה לא נכון,אני יודעת שבעה כשזה יהיה הזמן הנכון זה יקרה,ובנתיים יש לי קשרים חברתיים ומשפחתיים מדהימים שאני יודעת שבורכתי עליהם,תודה לכ

    הוסף תגובה
  • נתי14/04/2004 בשעה 01:26
    7

    המשך תגובה ...
    אנונימית ,
    ככל שתהיי "פנוייה יותר"(תרתי משמע) כך מחשבות טורדניות שכאלה יציקו לך יותר ...

    לא להתייאש ,

    כולי תקווה שתקבלי זיווג הגון וראוי לך .

    הוסף תגובה
  • נתי14/04/2004 בשעה 01:22
    6

    אני מבין לליבך וכואב אני את כאבך
    זכרי שאין לאבד תקווה .
    הסתכלי תמיד על חצי הכוס המלאה שבחייך והעריכי את הטוב שבהם (א. את בריאה ב. יש לך משפחה ... וכו`)
    הלחץ החברתי קשה מאוד ולכן כדאי להתרחק מהגורם המלחיץ .. או להעיר לגורם המלחיץ במידה וההתרחקות לא ראלית.
    --->

    הוסף תגובה
  • יהודה13/04/2004 בשעה 21:32
    5

    זהירות: "תוחלת ממשוכה מחלה לב"
    כשאדם מתאוה לדבר שאין לו-זה מאד לא בריא.
    הפתרון הוא לשמוח במה שכן יש (לתגבר קשר עם חברות, לימודים, עבודה) לנצל את תקופת הרווקות על יתרונותיה (ויש הרבה הרבה יתרונות...)
    [אני כותב דברים אלו מתוך ניסיון אישי שעלה יפה ב"ה! גם אני חשתי כך בעבר...]

    הוסף תגובה
  • מעדיף להיות חסוי13/04/2004 בשעה 19:06
    4

    הרבה יותר פשוט....
    בס"ד
    לזרום...
    אל תתכנני כל צעד שלך..
    תני לדברים להתקדם בצורה טבעית.
    את תדעי לבד מה לעשות...

    הוסף תגובה
  • דוד13/04/2004 בשעה 10:12
    3

    לכותבת האנונימית|שמש|
    דוגמא קטנה: תארי למשל שהיה מתגלה אליך מלאך ומגלה לך כי לפני גיל 30 לא תתחתני.. אני לא אדם רע, אני רק רוצה לומר שפשוט מדהים מה לחץ חברתי (הורים וחברים) עושה לאנשים. גיל 23 הוא גיל צעיר מאוד! לגבי הפחד - קחי את זה כאתגר. את צריכה קודם כל לסמוך על עצמך

    הוסף תגובה
  • ישי13/04/2004 בשעה 01:11
    2

    לא להתייאש..
    אנונימית...
    אני מאמין שלכל אחד יש את החששות הללו..אבל פשוט אין ברירה חייבים לקפוץ למים אם רוצים ללמוד לשחות אז ברור שיש מלא חששות ודאגות..אבל צריכים להתעלם מהם וללכת קדימה להסתכל אל העתיד ולא לערב דברים שקרו בעבר..בהצלחה.
    גיל 23 הוא ממש לא מופלג...

    הוסף תגובה
  • יניב13/04/2004 בשעה 01:03
    1

    גם אני התבלבלתי

    הוסף תגובה