חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

אני באמת מצטערת

אני באמת מצטערת


קטגוריה: כללי



כן, אליך אני מתכוונת, אני באמת מצטערת על כל מה שאמרתי לך אותו לילה,
על הצעקות, על הבכי, על הכל.
אני מצטערת על זה שאמרתי לך שאני מקווה שהקב"ה לא יפגיש אותך עם משהי לעולם ושלעולם לא תתאהב במישהי אחרת.
כי אני באמת יודעת שמגיע לך אושר כמו שלי מגיע אושר,
ואז מה אם הצעת לי כבר נישואין ואפילו דברנו על הכל, אתה לא היית אשם על זה שמשפחתך לא קבלה אותי אליהם, אני יודעת שעשינו את כל מה שיכולנו ונלחמנו נגד כל העולם, אפילו אמרת שתלך נגדם ובאמת ראיתי אותך הולך נגדם, אבל אני לא יכולתי לסבול לראות איך בן אדם שהיה בריא נפשית וגופנית נופל ככה, נראה פשוט מת.
אני לא יכולתי לחשוב שהאושר שלי יהיה על חשבון אושרם של משפחתך אז נפרדנו...
וכשנפרדנו כעסתי, כן כעסתי מאוד, הרבה יותר כעסתי עלי מאשר עלייך כי ראיתי את כל הסימנים של ה"לא" הנחרץ של משפחתך אבל התעלמתי וזה היה רק בגלל שאהבתי אותך, אהבתי אותך באמת ולא היה איכפת לי שהוריך לא יאהבו אותי אלא העיקר שאתה אוהב אותי זה הכל היה בשבילי, מסתבר שאהבה פה לא הספיקה כי עכשיו אחרי כמה זמן שאנחנו לא יחד, עדיין כואב לי כמו אתמול שלשום...
ולך תמיד יהיה מקום בליבי...
שלך לעד אהובתך
31/01/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • יעל28/02/2005 בשעה 17:11
    8

    התערבות משפחה
    גם לי זה קרה לפני כ-11 שנה בערך היום אני לא מאושרת וגם לא הוא ואני יודעת את זה כשהוא רואה אותי הוא משפיל את העינים שלו ורואים שזה קשה לו...מה לעשות ? שהורים מתערבים...לא נורא אם זה הגורל תחזרו...

    הוסף תגובה
  • נועם23/02/2005 בשעה 21:42
    7

    מוזר
    איזה מוזר, זה קרה גם לי,
    אני הייתי הצד שמואשם בזה.
    אוף זה כואב.

    מעניין אם הכותבת או מישהי שהגיבה הייתה זו....

    הוסף תגובה
  • פלונית23/02/2005 בשעה 19:34
    6

    ולי זה בדיוק הפוך :) איך פותרים...
    איך פותרים בעיה שלא נפתרת.?!?
    יש איזה בחור שכל הזמן רודף אחרי, אני אומרת לו- לא והוא בשלו.... מושך ומושך.
    אני לא יודעת להגיד לא, איך מודיעים חד וחלק למישהו שלא מעוניינים בו.
    אוף, זה פשוט משגע, הוא כל הזמן מציג
    אבל באלגנטיות, מושך בחוטים ומנגן במתרי ליבי.
    וליבי הוא לב רך. קשה לרצות וקשה לא לרצות
    אני יודעת טוב מאוד את הכיוון והוא לא הכי מתאים מבחינת דרישות
    למרות שנקשרנו ולמרות שיצאנו תקופה של מס` חודשים. זה כמו יו יו בא והולך
    כמעט כמו עו"ש = עובר ושב....
    אלוקים , תן בליבי , שלא אעצבן אף אחד.
    קשה לסיים קשר שכזה. כי יש בוא טוב לב
    אבל גם מרתיע אותי..... לא שאני מושלמת
    אפילו לא מתקרבת. איך פועלים? בלי לפגוע בו???
    תעזרו לי.
    אני לא בת 18 , מזמן עברתי את הגיל.
    והזמן דוחק...והשעון מתקתק... ואיפה המתאים לי.... מבקשת עזרה. ולפחות... מילולית.
    אם לא נקשרים, אי אפשר בכוח? למרות שהוא אוהב ואוהב מאוד מאוד.... הלוואי וכבר הכל היה מאחור והיתי מוצאת את המיועד לי. נמאס לצאת לפגישות עיוורות. נמאס! קצת עצובה...

    הוסף תגובה
  • יניב23/02/2005 בשעה 14:41
    5

    מי יוצא לדייט ראשון בלי הורים ?

    הוסף תגובה
  • א...........23/02/2005 בשעה 00:24
    4

    תגובה לכתב ה לגבי ההתערבות ההורים שמישהי אנונימית
    מסכימה איתך בכל מילהז!צריך להבין שמשפחה שמתערבת זה בעייה וקשה לחיות עם זה.. זה כואב להיפרד ,אבל מה עוד אפשר לעשות אם החבר מושפע מהם זה עוד יותר קשה.. אין מה לעשות לצערי נתקלתי בזה המון כמה שהורים הורסים... אם ההורים שהרסו לי היו רואים את זה.... אין להם מושג כמה צער הם גרמו....

    הוסף תגובה
  • ד22/02/2005 בשעה 21:27
    3

    כולי איתך....
    הסיפור שלך מאוד נגע לליבי... אפילו גרם לי להזיל דמעה.
    גם בגלל שאני מכירה סיפור דומה וגם בגלל שאני ,כמוך,אחרי פרידה ממישהו שהיו לי הרבה קשיים איתו אבל נשארתי איתו כי אהבתי אותו ומסתבר שזה באמת לא מספיק לאהוב גם כשהאהבה חזקה עד מאוד...
    מקווה ששתינו נהיה חזקות!
    :)

    הוסף תגובה
  • מיכל18/02/2005 בשעה 08:16
    2

    בהצלחה ילדה..
    מניסיון.. הזמן מרפא הכל...
    הזמן והחיוך(:

    הוסף תגובה
  • סמדר17/02/2005 בשעה 09:21
    1

    כמה שזה עצוב...וכואב...

    יכול להיות שהזמן יעשה את שלו ויכול להיות שהגעגועים יעשו את שלהם... שיהיה בהצלחה בכל מקרה...

    הוסף תגובה