חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

בנבכי הבדידות בגיל 28

בנבכי הבדידות בגיל 28


קטגוריה: כללי


עוד יום ועוד יום, והזמן זז לאיטו. לילה רודף לילה, והבדידות כל כך מעיקה בלבי.
עוד פגישה ועוד פגישה ושוב מערכת יחסים שחולפת ונמוגה לה לאיטה, משאירה את ליבי העייף פצוע, עייף, בוכה, ללא תקווה, ללא עתיד של נישואין, ילדים, סתם בגלל דברים כה פעוטים.
כל כך הרבה מנסה, משקיעה, נותנת, ולא נשאר לי מאומה, וליבי מנסה לאסוף את עצמו לבד, בלילה, מחפש עם עצמו נחמה, ליטוף, מחפש הקלה אך אין.
מנסה להיות חזקה, להתמודד לבד, לא רוצה להכאיב להוריי, אך הבכי בלילה נצמד לכרית, והכאב שיוצא ממנו הוא כה עמוק, ואין מי שינחם, אין מי שיבין, אין למי לספר, רק את והזכרונות שלך, רק את וכאבך.

אם תזכור ילד, שיש בי עצבות של בדידות וכאב,
אם תזכור לתת כמו לקחת
אם תזכור שלכל אחת יש לב, רגש,
אם תדע לוותר ותהיה זה שסולח,
אז התבגרת ילד, ותבין שאותך רציתי
16/01/2005
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • יואב17/02/2005 בשעה 01:42
    15

    אני רוצה להבין אותך...
    גם אני כמוך בן 28 ועוד לא מצאתי,אבל על עצמי אני מוכן להעיד שהשתדלתי,,,לי נשמע ממה שכתבת שאת מאוהבת במישהו[ממה שכתבת בשיר בסוף]ואולי את בררנית או משווה בין אביר חלומותייך לבין בני זוגך לפגישה, תשמעי עצה מבן גילך,,,תרדי טיפה בדרישות ופתאום תראי שיש עוד מגוון רחב של בחורים

    הוסף תגובה
  • רם16/02/2005 בשעה 09:10
    14

    היי חזקה
    שלום לאנונימית!
    את לא צריכה להיתיאש אלא להמשיך לנסות, למרות שזה מתסכל.
    אני מכיר את התחושה מקרוב כי גם אני כמוך בידיוק ביו 28 שמחפש מי שיבין לליבי.
    ואני מוכן לנסות להיות איתך בקשר.
    אז את מוזמנת לכתוב לי.
    שיהיה לך יום קסום,והיי חזקה.
    ביי
    רם

    הוסף תגובה
  • אסי14/02/2005 בשעה 13:00
    13

    מספר 13=אהבה
    אני מבין אותך באמת,ואין לי כונה לניחומים אלא לומר לך את האמת,אני ממש בוכה עכשיו מתוך הבנה אחרת לגמרי!
    תדעי לך שבן זוגך מחכה לך גם ועובר עליו כל מה שעובר עליך!!!
    וההיכרות שלכם היא עוד מליפני בריאת העולם
    רק חכי לו והיי חזקה!!!!!
    אסי

    הוסף תגובה
  • רוני13/02/2005 בשעה 23:18
    12

    בהצלחה
    הכי חשוב שתדעי שכולם מרגישים כמוך.
    אל תדאגי תתפללי לקב"ה, באמת, מכל הלב
    תדברי איתו, זה לא דבילי, זה אמיתי.
    בסוף בטוח שתפילותייך יענו. בע"ה תתחתני
    בקרוב

    הוסף תגובה
  • ד13/02/2005 בשעה 19:58
    11

    הזדהות
    גם אני בת 28... והשנה אפילו לא התחשק לי לחגוג יום הלדת..
    התחלתי להתייאש מכל העסק של ה"דייטים"..
    רק פעם אחת הייתי מעוניינת להפגש פגישה נוספת עם אותו בחור ודווקא אז הוא זה שסירב.
    אני פסימית ולא רואה את האור.
    נראה לי שכולם מסביבי "מסתדרים" ורק לי קשה למצוא.
    הנושא של ההורים כואב פני עצמו ובטח שלא תורם להרגשתי.. גם אני לפעמים בוכה על הכר ושלא לדבר על כך שאני מרגישה בודדה.
    אין לי כמעט בכלל קשר ולו רק טלפוני עם חברות מן העבר שכן הן נשואות ועסוקות ואני מרגישה "מפריעה" אם אתקשר וקל וחומר אם אציע שניפגש..
    אשמח להיות בקשר:)

    הוסף תגובה
  • אלי13/02/2005 בשעה 14:17
    10

    איחולים|לב|
    אני מאחל לך שהקב"ה יאיר את ליבך. ובמקום צער שם תהיה שמחה. ואת דמעותיהם של כאב יחליפו דמעות של אושר.

    עלי והצליחי ואל תאבדי תקווה...

    הוסף תגובה
  • :-)13/02/2005 בשעה 13:33
    9

    מה הייאוש?!
    בת 28 זה אולי מעל הממוצע אבל רחוק מיייאוש.
    יש לך עוד כל כך הרבה שנים להיות יפה וצעירה , אני מכיר נשים בגילאים הרבה יותר מבוגרים שהתחתנו.

    אז כן דייטים זה בעסה ולפעמים ממש בזבוז זמן.
    אבל מצד שני ככל שרוצים יותר ככה גם מוכנים יותר לקבל את האחר , ככה שגם שמחים יותר כשמוצאים אותו!

    בהצלחה

    (הייתי מציע לך לצאת אבל אני צעיר מידי....)

    הוסף תגובה
  • נאור13/02/2005 בשעה 09:20
    8

    שלום לך אנונימית .
    אני כל כך מזדהה עם מה שאת כותבת , עד כי נדמה לי שהדברים נכתבו על ידי.
    אני בן 32 , והדבר היחיד אשר נותר לי ע"מ להשלים את הפאזל, הינו חלק אחד בלבד - בת זוג.
    אומרים שגברים לא בוכים - שטות גמורה !
    את יכולה להיות בטוחה שגם הכר שלי לפעמים מקבל מגע רטוב מאותה לחלוחית של דמעה .
    וההורים , זה כבר סיפור בפני עצמו ...
    ובכל זאת אנונימית , נסי להיות חזקה , לשדר אופטימיות ושמחה ( למרות הקושי הכרוך בכך ) ונקווה כולנו שבע"ה נמצא כולנו את הזיווג הראוי לנו .
    |רקפת|
    נאור

    הוסף תגובה
  • א12/02/2005 בשעה 23:39
    7

    ניסיון
    מזדהה (לצערי...) לחלוטין עם דברייך,
    מה שאותי מחזק הוא ההבנה שיש בעולם אנשים עשירים ועניים. כמו בכסף כן הדבר גם בהצעות.וגם העשיר וגם העני מטרתם לעבוד את ה`, כשכל אחד ונסיונו הוא.
    כמו"כ אני משתדל להשתדל, ולדעת שאני עושה את המקסימום בתפילה ובמעשה בלי לחכות לחֵברה. וגם אם זה "לא הולך" זה לפחות נותן את התחושה שמתקדמים ומנסים במקום לשבת ולהמתין בחיבוק ידיים לטובות מסביב.

    בע"ה אני מאחל שלפום צערא אגרך, ושתזכי לזיווג הגון בקרוב שיהיה שווה את כל הזמן והצער...

    הוסף תגובה
  • neshama12/02/2005 בשעה 22:55
    6

    תגובה לבת 28
    שלום לך,
    "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב"
    בפרק ו` בתהילים כתוב"..אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה.." - אני ממש מזדהה, אבל - בואי ולא נהיה דיכאוניים - זה לא יעזור!! הייאוש הוא האוייב הכי גדול לשמחה!
    אז בואי ונשתדל להיות בשמחה (בעיקר ליד ההורים..) ולהקרין חיוך דרך העיניים - לא לכבות את האור ששם - (זהו אור מאוד עדין שקולטים אם אין אותו...),
    אז בע"ה - ישועה בקרוב... וחוצמזה - "המתפלל על חברו נענה תחילה.." - תאמצו זאת,
    בהצלחה ויישר כח על גילוי הלב...|לבשבור|

    הוסף תגובה
  • יוסי12/02/2005 בשעה 21:18
    5

    בסוף תראי אושר
    לכל סיר יש מכסה , ואני משוכנע שאפילו בגיל 28 את תמצאי את הגבר שלך.

    אין שום סיבה להיתייאש ולאבד תקווה, אני מכיר בחורות שמצאו את אהבתן גם בגיל 35 ואפילו יותר מאוחר מזה.
    אני משוכנע שאת תמצאי את האחד.
    תקימי בית נאמן בישראל,ותביאי ילדים מקסימים לעולם. תזכרי את זה!!!! בכבוד רב,יוסי מרמת גן

    הוסף תגובה
  • בחור .12/02/2005 בשעה 21:14
    4

    למה את מחכה?

    למה את מחכה?
    אם זה רציני, אז תתקשרי כבר להוא
    דברי איתו
    ואל תתני לו לרדת מהקו לפני שתסכמו על פגישת הבהרה, שבמהלכה תנסי לשכנע אותו שאתם מתאימים.
    בקיצור, במקום לקטר פה ילדה, קחי יוזמה ותתקשרי לילד.
    בהצלחה.
    נ.ב. ואם זה לא יעזור - צריך להתקדם הלאה.

    הוסף תגובה
  • יוסי12/02/2005 בשעה 21:10
    3

    זה לא סוף העולם

    הוסף תגובה
  • ר12/02/2005 בשעה 16:52
    2

    כואב ועצוב
    שלום לך
    גם אני מרגישה כמוך יוצאת לפגישות שמסתיימות עוד באותו יום או לכל היותר מקסימום אחרי יומיים ואני לא רואה אפילו את האור בקגצה המנהרה .המנהרה הזאת כל כך ארוכה וחשוכה ואני לא רואה בכלל את הסוף שלה מתקרב לצערי שנים של דייטים כושלים שלא הביאו לי כל נחת ושלווה רק מתח וחרדה מעוד פגישה שבטח תסתתיים באכזבה .
    לפעמים אני מבקשת בחלום רק רמז איפה אני אמורה לפגוש את הבחור המיועד לי רק שאני אדע איפה אני אמורה לחפש אותו איפה אני צריכה להיות כדי לפגוש אותו...... אך לצערי הרב הזה לא קורה והזמן זה הדבר הכי אכזר שיש הוא עובר מהר הוא טס ומשאיר אותי רחוק מאחור.
    כואב לי שאני כל הזמן לבד ואני שומעת את הורי מודאגים עצובים ובוכים בגללי , למה זה מגיע לי מה עשיתי כ"כ רע בחיי שכולם מסבבי נשואות עם ילדים ונוסעים לחופשות ולנופשים ואני מסכנה לבד בבית אף אחד לא איכפת לו מה קורה איתי כמה זה עצוב להיות לבד ,הלוואי ואמצא כבר את מה שליבי מחפש ואפסיק לדאוג כל כך מה יקרה איתי בעתיד.

    הוסף תגובה
  • מוריה11/02/2005 בשעה 15:04
    1

    |לב|
    נוגע ללב.
    שתזכי לשמוח בקרוב! אמן.

    הוסף תגובה