חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

לכל הבחורים שלא מצליחים להתאהב

לכל הבחורים שלא מצליחים להתאהב


קטגוריה: כללי


שוב, זה חוזר..
התחושה שהנה, " גם בבחורה הזאת אני לא מאוהב, למרות שברור שאני נמשך אליה, שהיא נאה מאוד,היא מיוחדת, מקסימה, מתוקה,אינטיליגנטית, חברה טובה ויש בה את כל מה שבעצם חיפשתי " חוזרת שוב ושוב...והזמן עובר ..עוד פגישה ועוד אחת ועוד....
אתה ודאי תתנגד ותגיד שכן, אך הרי לא יתכן שממרום שנותיך לא זכית עד היום למצוא מישהי שממש קרובה או שיכולה מאוד להתאים לקטגוריית "האחת". אולי פשוט צריך להגיד לך את האמת לאמיתה ולהטיח אותה בפניך שתעשה סדר בחייך ובמחשבותיך ותבין- זה לא שהיא לא עברה בחייך, היא "מאוד כן",
זה החשש שלך להתמסד..החשש להתחייב...!
מצד אחד- אף אחד לא אמר שלא: אתה חפץ בכך בכל מאודך, אבל חושש מכך בו זמנית. "ואם תגיע אחת מושכת יותר ומתאימה יותר ?" אתה שואל את עצמך , אבל תמיד שוכח שהדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר, אך החסרונות מצוים אצל כולם מתחת לפני השטח ולא צפים מעל בכדי שתוכל לראותם (רוצה לנסות? חבל, בוא אני אחסוך לך את זה מתוך נסיון). תוך כדי כך ,הדמות הנשית הראשית שמככבת עכשיו בחייך מאבדת בעיניך בהדרגה עוד ועוד מצבעיה ומוחלפת על-ידך בכל פעם באחרת. אפילו כשהנה, הגיעה אחת- מיוחדת במינה ככל שתהיה,זאת שמשמשת עבורך כחברת נפש, שעשתה ועוד תעשה בשבילך הכל, שקידמה את חייך ואתה את שלה וברור שנבראתם זה לזו וזו לזה, ברחת מהאמת. מההזדמנות להפוך את אותה נסיכה למלכת חייך ולהפוך למלך שלה. ברור שיבוא הרגע ותדע כי היא היא אהבת חייך ותשאל את עצמך איך נתת לבחורה יחידה כמוה במו ידיך לחמוק למרות שהיתה מונחת כולה בשבילך?!... אתה אולי לא שם לב אבל היא הפכה עבורך למובנת מאליה. לאט לאט אתה משלח אותה מעל פניך היא תמשיך הלאה ובר מזל אחר יתפוס מקומך הרבה יותר מהר ממה שחשבת. כשתראה טבעת מונחת על אצבעה משהו בך יתרוקן.
כך חולפים ימיך. עוד יום ועוד לילה.שוב עבודה ואינסוף מטלות לימודים. אתה עדיין מחכה ל"ג`סיקה" כזאת(כן,כמו מהסרט רוג`ר ראביט), שתיפול לך מהשמיים, תגרום לך ליפול מהרגלים ותחטוף אותך לעולם קסום. אבל העולם הקסום הזה הוא עולם של בדיה .אתה אולי מכחיש או לא מודע לכך, אבל נתון בתוכו עמוק עמוק בפנים.

אתה חושב שלא, אבל ודאי שהתאהבת, באותה אחת המיוחדת. לו היית שואל חבר קרוב ונשוי או כזה שלא נתון בעולם חלומות-השווא אם כל תחושותיך מצביעות על אהבת אמת היית יודע זאת בוודאות . אבל לא ניסית לבדוק. מישהו צריך לומר לך שהאומדן שלך לקוי, למרות שאתה חושב שלא.
אהבת אותה. אתה עדיין אוהב, אבל כובד עולם המחויבות שרומז להכנס בפתח מרחיק אותך בשכנועים עצמיים ש"עוד לא מצאתי . לא התאהבתי וזה לא זה". נכון, אתה צודק,לפעמים זה באמת לא זה,
אבל כשזה כן ואתה מתחמק מהידיעה הברורה הזאת אתה במו ידיך מאבד את חייך מבין האצבעות................
04/12/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • גילית15/12/2004 בשעה 09:50
    11

    תגובה לאלמוניסט (תגובה מס` 8 )
    בין יתר דבריך אתה אומר שקשר הוא דבר שצריך להשקיע בו. פה,לדעתי, קבור הכלב.
    רוב הבחורים ממהרים לומר אחרי פגישה של שעה/שעה וחצי "זה לא זה". כמה כבר אפשר להכיר בתוך פרק זמן קצר כזה? אני מדברת על בחורות נאות, חכמות, משכילות, נשיות,רציניות וכו` וכו`. אני אישית כבר נתקלתי כמה פעמים בבחורים שחיזרו אחרי משך כמה ימים וביקשו להיפגש. משנעניתי וקבענו פגישה, התחרטו עוד לפני הפגישה כי החליטו ש"זה לא זה". כל מלה נוספת מיותרת...
    פשוט תנו צ`אנס. תנסו להשקיע, תנו קצת יחס אנושי. בסופו של דבר אף בחור אינו עושה טובה לאף בחורה. הרי המטרה האמיתית היא להתמסד ולהגיע למנוחה ולנחלה. אני רוצה להאמין שזו גם מטרת הגברים שבחבורה. אז אל תתנשאו, אל תזלזלו, אל תקפצו מאחת לשניה. כמו שנאמר כאן באחת התגובות, הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. אל תמהרו לפסול בחורות בגלל אורך השיער או אורך החצאית. מאחורי אלה יש אישיות עשירה מלאת תוכן ממנה אתם מתעלמים לחלוטין.
    כואב לי לומר שלפעמים אני מהרהרת ביני לבין עצמי ושואלת איך בכלל אפשר להינשא לזן המוזר הזה שנקרא "גברים".|לבשבור||לבשבור||לבשבור|

    הוסף תגובה
  • שאול13/12/2004 בשעה 08:24
    10

    אל כותבת המאמר: מעשה שהיה עם הרב שמחה כהן
    תודה לך על סבר פניך היפות ודבריך הנחמדים. לבקשתך שבקשת מאוד בהוגן אביא כאן אי"ה עוד מהרצאותיו של הרב כהן שליט"א. בנפרד, הגשתי מאמר בנושא האהבה בהשקפה תורנית, ואני תקוה שתמצאי בה ענין את וחברותיך הטובות.

    הרב כהן רגיל למסור סדרת הרצאות בנושא התקשורת בנשואין בערך פעם בשנה באוניברסיטת בר-אילן. יש גם קלטות, והוא מרצה גם לחרדים, אבל בסגנון שונה במקצת ממה שהוא מגיש לציבור הדתי לאומי. הוא גם הוציא ספר רב ביקוש בשם "הבית היהודי" בשני כרכים, אלא שההרצאות יותר מרתקות ודורשות פחות מאמץ על מנת לקלוט את החומר.

    הסיפור הזה הוא עדות חיה שלי ששמעתי פעם בהרצאה שלו בבר-אילן. באחד הקטעים דן הרב בתגובת האשה לעזרת הבעל. כידוע, זה נושא מאוד רגיש כי הבעל, משום מה, חושב שמגיע לו צל"ש על כל אצבע שהוא מרים בבית, אפילו בדברים ממש מובנים מאליהם. הוא קונה משהו במכולת – מביא הביתה ואומר לאשתו בהתפעלות מעושה, "תראי מה הבאתי לך!" והיא מתפקעת מעצבים כי סוף סוף הוא לא הביא לה אלא לבית – לו, לה, ולילדים. למה מגיע לו פרס על שהוא רק ממלא את חובתו?

    והנה באמצע דבריו בפני קהל גדול, כאשר הוא הציע לנשים לשבח את מה שהבעל עושה, קמה בחורה צעירה וצעקה בפני כולם "אבל הוא חייב לעשות!" הרב לא נבהל וענה ברכותו האופיינית משהו בשקט כמו "זאת הבעיה". בהזדמנות שאלתי אותו מה הוא היה צריך לומר במקום "עשיתי בשבילך"? וענה לי בפשיטות, "היא היתה צריכה לומר זאת" .

    וכל כך למה? לעניות דעתי, משום שבכל אחד ממנו יש עדיין הילד הקטן של אמא, הדורש תשומת לב ומלה טובה כדי לעודד אותו לעשות דברים יותר גדולים. בקיצור נמרץ, דברי שבח הם אמצעי החינוך היעילים ביותר כלפי הבן זוג. כמובן, גם על הבעל לשבח את אשתו לא פחות עבור מעשיה למענו. לרב כהן יש פרק שלם בספרו רק על רגשות, שהשבח והכרת הטוב הם המזון לנשמה, ושאם לא אומרים אותם עוברים ממש על איסור גזל.

    נראה לי שהאשה זקוקה יותר למחמאות מבעלה כיון שהיא רגשית יותר וכל חיותה תלויה במציאת חן בעיניו, ואילו הבעל מוצא את הכבוד שלו יותר מחוץ לבית. לצערי, אני רואה בעלים שאינם מעריכים את האשה, והיא נעשית מדוכאת מכך. יש להם תירוצים, אבל הרב כהן כותב שאין זה כי אם עצת יצר הרע.

    אם יש הענות, אני מוכן להסתכן ולהעתיק בפעם הבאה אי"ה את מה שכתב הרמב"ם בנושא של שלום בית...

    הוסף תגובה
  • נקודה למחשבה12/12/2004 בשעה 21:40
    9

    ואולי את בעצם טועה...
    ואולי את בעצם טועה...

    הוסף תגובה
  • אלמוניסט12/12/2004 בשעה 03:18
    8

    לכותבת המאמר..
    אני רוצה לתת לך את המקרה ההפוך וממנו ללמוד שלא כדאי למרוח דברי ומוטב להמשיך הלאה מאשר לבכות על מה שיכול היה להיות..

    ידידה קרובה שלי, בחורה מאוד אינטלגנטית, אך מאוד רגשית. לפעמים קצת יותר מדי לטעמי.. אני מלווה אותה כבר 9 שנים בערך, שזה המון זמן. רוב הזמן שאני מכיר אותה, היה לה חבר קבוע. אני אומר היה לה כי הם פרודים ואפילו המשיכו הלאה ( סוף סוף אני מוכרח לציין ). היא העריצה אותו והוא העריץ אותה חזרה. אבל כנראה שזה לא היה מספיק.. ואם היה לי שקל על כל פעם שהם נפרדו וחזרו.. אז הייתי מממן בכיף את הלימודים שלי :)
    יותר משבע שנים הם היו יחד ולסירוגין.. ומה יצא מזה ? לא יותר מדי..
    הרבה שברון לב !
    הם חזרו כל פעם בדיוק מהסיבות שכתבת עליהן. ייעוד, החצי השני וכו`..

    המציאות מראה שזוג אחד מכל שלושה סופו להיפרד. וזו מציאות עובדתית.

    אני מניח שאני רואה את הדברים בצורה יותר מפוקחת ממך. זוגיות זה דבר שצריך להשקיע בו. ואני לא אומר זאת כדי לצאת ידי חובה, אלא אני באמת מתכוון לכך.. זו התכלית..

    אבל, אם זה לא זה אז זה לא זה.. ואין הרבה מה לעשות.. ממשיכים הלאה.. בלב כואב אמנם אבל ממשיכים..

    אני מאוד שמח אם הדברים שכתבת יגעו למישהו בלב ויגרמו למס` זוגות לחזור ולתת עוד הזדמנות.. אבל האמת, אהיה יותר שמח אם אגרום למס` זוגות גוססים להחליט שצריך לפרק את החבילה ולנסות למצוא משהו טוב יותר..

    אל תכעסי עלי..

    הוסף תגובה
  • כותבת המאמר11/12/2004 בשעה 18:31
    7

    תגובות מהבחורה שכתבה את המאמר...
    ראשית, לכל מי שכתב תגובה-תודה רבה.

    נועה ודניאלה ,2 נשים-מן הסתם הסכימו עם דבריי:-) ואריק, אני מורידה בפניך את הכובע(שלצערי, עדיין אין לי:-) ומאחלת לך שאם עד כה חווית את הקשרים בצורה המזכירה את שכתבתי, תפתח מעתה לקשר נפלא ואף מחייב..

    אלמוניסט- כתבת דברים יפים וצודקים, לדעתי, אך משהו אחד שרציתי לומר-גברים ונשים לא מעטים, לאחר קשר עם מישהו משמעותי, שניכר-לא ניכר ככזה בעת החברות, חשים פיספוס רציני לאחר שהאסימון נופל.והוא נופל מאוחר מדי בד"כ,לצערי: לאחר שבן/בת הזוג לשעבר כבר החלו לצאת עם אחרים או שאותם נשים/גברים החלו לאחר הפרידגיה לצאת עם בני-זוג חדשים בזה אחר זה וגילו שהיה להם אוצר ביד, אך הם לא נתנו לו את תשומת לב הראויה כשהיה בידיהם ושלהם לבד..כתבת ש"אם גברים חושבים שתגיע מישהי יותר מתאימה זה רק בגלל שהם לא היו שלמים עם מה שיש להם ולא בגלל הפחד לפספס הזדמנות טובה יותר", אז אני נוטה לא להסכים אתך חלקית , להפוך את המשפט ולומר ש"גברים לא שלמים עם מה שיש להם בגלל הפחד שקיימת מישהי טובה יותר". יש בכך דקות.
    נכון. אם אתה לא סגור על מה שיש לך, אל לך להשאר איתו כמובן- רק שים לב, לטובתך, שלא מדובר בדפוס שחוזר כי כ-א-ן טמונה הבעיה.
    הפחד הוא להגיע לגיל מאוחר ולקלוט את זה, אז אם אפשר עדעף לזהות את זה מוקדם ולא להתכחש לכך. אני חלילה לא אומרת שזה רלוונטי לגביך.אתה גם נשמע שקול וחכם, אך מי שיקח את הדברים ויחשוב עליהם, יתכן שירשה לעצמו לקבל אותם ובכך לקדם את חייו ואם זו נחלתו של אריק, למשל, אני שמחה מאוד ומאחלת לו את כל הטוב שבעולם.

    שאול- תודה גם לך על דבריך החכמים. אני יודעת, גברים מתרחקים מ"עול" של אשה ואת השפה המדוברת כלפיכם צריך להגות בלשון המתאימה ל"בני-מאדים" כמו גם שכלפינו יש לנהוג ב"שפת-נגה". נהניתי לקרוא את הדוגמאות ואשמח אם דווקא אתה תלמד אותנו עוד פנינים שכאלה, היכולות להועיל לכ"א מאיתנו הנשים. הייתי מרכינה ראשי בצניעות, אך מאחר שאינני מזוהה כאן במאמר, הרשה לי לציין לצורך העניין שאני מאלופות שפת נוגה-מאדים. אני בחורה יפה וחכמה וכל זה עדיין לא עזר לי מול זן "הבחור המתלבט". נכון, אין חוקים בעולם, אך אני מנסה לומר שכל זה נבדק על מישהי שמאוד מודעת לעצמה ולגבר שלה.
    כב` הרב שמחה כהן- שמעתי עליו, אך אשמח לדעת היכן מועברים שיעוריו. מאחלת לכלנו את זווגנו מהרה אמן.

    הוסף תגובה
  • אלעד11/12/2004 בשעה 18:11
    6

    ומה עם הבנות??

    הוסף תגובה
  • אריק08/12/2004 בשעה 23:18
    5

    נהנתי לקרוא - נתן חומר למחשבה!
    תודה לך.

    הוסף תגובה
  • דניאלה08/12/2004 בשעה 22:12
    4

    את כל כך צודקת שזה מדהים
    אני מסכימה עם כל מילה שכתבת וכל הכבוד על ההשקעה שכוייך.

    הוסף תגובה
  • שאול07/12/2004 בשעה 23:30
    3

    את צודקת מאוד. אך הרשי לי נא לשאול אותך...
    נכון, את צודקת. לרוב הגברים קשה לקבל עול של אשה, כי הם פוחדים מאיבוד העצמאות שלהם. נניח שאת צודקת גם בזה שזאת הסיבה שהם דוחים הצעות טובות. אבל אני שואל אותך, לטובתך: מה זה נותן לך?

    אני מניח שאת כאן באתר כדי למצוא את בן זוגך, שיבוא ממש בקרוב בע"ה. ואני מניח שהתאכזבת גם את מהרבה בחורים טובים שלא היו מוכנים להתמסר לך ולכרות אתך ברית נישואין. מתוך כך אוכל להתרשם שכתבת את דבריך מתוך כאב, שגם אני יוכל להזדהות בו מתוך הכאב האישי שלי.

    אבל – ואבקש סליחתך אם אני פוגע בך – בשביל מי כתבת את דבריך? כדי להשיח את הכאב שלך? מקובל עלי. אבל אם לתת מוסר לגברים, אני חושש שלא רבים יקבלו. שהרי הרבה גברים רואים זאת כפגיעה בכבודם לקבל מוסר מאשה כלשהי, גם אם הוא מוצדק. על כן אינני יודע כמה דבריך יועילו לך ולחברותיך למצוא מהר יותר כל אחת את הבן זוג שלה.

    אולי במקום זאת כדאי לך להסביר לנשים כמה זה קשה לגבר להתחבר אל אשה, ולתת להן עצות כיצד להקל על הבחור. כגון הרבה מלים טובות על דבר יפה שהוא עושה, אף המזערי ביותר. וכמו כן לבקש "רק בפעם הזאת" כדי שהוא לא ירגיש שיבקשו ממנו עוד פעם, וגם לבקש ממנו בתור טובה - חסד - ולא כחובה שתובעים ממנו.

    אל תחשבי שהמצאתי את הדברים האלה. אינני כזה מבריק. רק שמעתי אותם כמה פעמים מהרב שמחה כהן שליט"א בהרצאות שלו על התקשורת בחיי הנישואין. יש לו עוד הרבה דברים יפים ללמד את כולנו כיצד להכין את עצמנו לקראת נישואין. כדאי גם לך וגם לגברים לשמוע!

    בהצלחה רבה במציאת בן זוגך!

    שאול

    הוסף תגובה
  • אלמוניסט06/12/2004 בשעה 21:09
    2

    אני לא מסכים איתך בהכל..
    אני לא מאמין שמישהו יכול לאבחן אותי ולומר לי אם התאהבתי או לא.. אין נוסחה מדעית ואני לא חושב שניתן להשליך מקשר של אחד על קשר של אדם אחר.. אני יכול רק לנחש איך חבר מרגיש אבל לא בגלל שיש לי קשר אז אני יודע משהו שהוא לא..

    נכון, אדם לא צריך להמתין עד שתגיע מישהי ותפיל אותו מהקרשים. למדתי שלאדם אין משאבים בלתי נדלים ועל כן רצוי שיבחר את האופציה הטובה הראשונה הנקראת בדרכו, מאחר והוא לא יכול לחפש כל החיים ( לא מדובר רק בזוגיות אלא בכל בחירה בחיים ! )... זו תיאוריה שלמדתי כסטודנט וזה עובד.. :)

    ההבדל ביני לבינך הוא שאני לא מאמין שהאופציות שהיו לי עד כה היו טובות, אז אני פשוט ממתין להזדמנות הטובה הראשונה שתבוא..

    אני רוצה להוסיף:
    זה אולי פחות נוגע למה שכתבת, אבל אין שום סיבה להיכנס לקשר בשביל לראות איך יהיה, בשביל למשוך קצת את הזמן ואולי להוציא מזה משהו. אין מקום לספקנות, ולכן אין סיבה לחשוב על פספוס..
    בגלל, אני לא חושב שיש הרבה אנשים המרגישים תחושה של פספוס וחוסר וודאות אחרי שכבר היו בקשר רציני.. לחשוב שתגיע מישהי יותר מתאימה !?! אם אנשים חושבים כך זה רק בגלל שהם לא היו שלמים עם מה שיש להם ולא בגלל הפחד לפספס הזדמנות טובה יותר. אני לא סגור על מה שיש לי, אז אולי כדאי שאכניס לעצמי לראש שיש משהו טוב יותר בשבילי..

    האמת היא שאדם רוצה יותר, אדם מחפש משהו שונה.. ובשקלול הכללי בין מה שיש לאדם לבין מה שאין לו והוא רוצה יש יותר תוקף למה שאין לו..

    אנשים, אם אתם לא בטוחים.. תמשיכו הלאה. יותר מכך.. אל תתחילו ! מטבעי אני בררן ( בגלל זה אני עוד מעט בן-24 והדבר הכי קרוב לקשר שהיה לי ארך חודשיים ) ואני חושב שזה בסדר גמור. אין לי זמן למשחקים, ויש לי המון סבלנות.. זה רק עניין של זמן עד שאהיה מאושר !

    הוסף תגובה
  • נועה06/12/2004 בשעה 18:32
    1

    הלוואי ונשכיל מזה....
    דברייך כ"כ נכונים, והלוואי שכולנו נסיק מזה
    מסקנות מעשיות.
    כל הכבוד על הפרסום.

    הוסף תגובה