חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

מצחיק...

איתיאל_4478 איתיאל_4478

מצחיק...


קטגוריה: כללי


עלילות טרמפים

תופעה חדשה צצה בציבור שלנו, והיא דורשת התייחסות. מספר אנשים תופסים את המושג גאולה ותשובה באופן מצומצם, ומתוך כך מופיעות דרכי פעולה שונות ומשונות, אשר לא רק שאינם עוזרות, אלא אפשר לומר שאפילו יש בהן צד מפריע, ולא כאן המקום לפרט ולהסביר. בעלון "מעיני הישועה" נכתבו סיפורים של "בנים ובנות מהצמתים" - מעין סיפורי עידוד וחיזוק למי שח"ו לא חש את פעולתו. סיפורים כמו: `הכלב של החילונית הכופרת שרציתי להאציל עליה מאור טובי, ולהצילה מבאר שחת והורדת גאולת עמנו ביגון שאול - נבח בדיוק כשהצעתי לכבול את זרועותיה הטמאות ברצועות שחורות קדושות. `אח איזו השגחה פרטית, אילו כלבים נהדרים יש ליהודים הטובים שבעקבתא דמשיחא`... ועוד סיפורים מעין אלו.
ובכן, כיוון שאנו כבר מתעסקים בסיפורים מצחיקים, משמחים, או מעודדים, החלטנו לפתוח פינה הומוריסטית ורצינית כאחד לעלילות טרמפים. ברשותכם אתחיל בסיפור אחד או שנים, ואתם מוזמנים להוסיף לפינה זו סיפורים נוספים מעין אלו...

טרמפ א` (סיפור אמיתי)
זה היה ביום שישי שלפני שבת חופשית. הייתי בדרכי הביתה בטרמפים כיוון שכבר אין לי של"ת. חיכיתי כמחצית השעה ביציאה מטבריה, ואף טרמפ לא עצר. אפילו לא סימן עם האצבע `הייתי עוצר לך אבל אני מלא`. או - `אני מצטער אבל אני ממשיך הלאה ואתה נשאר פה (עם הצבעה כלפי מטה)`. לפתע פתאום עצר את רכבו יהודי גלוח ראש מלא שמחה וסיגריה בפיו. למרות שנראה היה כי הוא ממהר, הוא הקפיד לעצור. האיש הנחמד אסף אותי ועוד כמה מהטרמפיאדה, וכשהתחיל לנסוע התנצל שאין לו מקום לכולם.
- "אין צורך להתנצל" אמרתי, "אתה בסך הכל עושה לנו טובה".
- "כן" הוא אמר, "אבל בכל אופן..."
- נזכרתי במימרא שיותר ממה שעושה בעל הבית עם העני עושה העני עם בעל הבית, והבנתי שכנראה ליהודי קדוש זה הדבר ברור בצורה טבעית. לאחר כמה דקות גלוח הראש פתח את חלונו וזרק את `סיגרייתו` מפיו כלפי חוץ.
- "אני מתנצל שוב, הייתי מכבה אותה במאפרה אבל הרכב לא שלי הוא של חבר" – אמר תוך כדי זריקת הסיגריה.
- "אתה מלא צער" אמרתי בטון ציני, הנחתי שהוא זוכר שלפני רגע אמר שהו מצטער בהקשר אחר.
- הנהג חייך ואמר: "לא, דווקא אני בן אדם שמח... לפחות משתדל"
- הוספתי ואמרתי: "ניתן להסתכל על זאת גם אחרת: אם אתה לא זורק את הסיגריה ברכב כי הוא אינו שלך, אבל בחוץ אתה מרגיש חופשי לזרוק סימן שכלפי הארץ אתה כן מרגיש `בעל הבית`."
- "אתה יודע מה: אף פעם לא חשבתי על זה כך, ואני עוד הגדרתי את עצמי `אמא של השמאלנים` כנראה שבפנים, בתוך תוכי - אני כן מרגיש שייך לארץ". אבל, מה תגיד על זה שהישראלים מלכלכים גם בחו"ל? אה.." הקשה בטון שאומר לא תעשה ממני צדיק כל כך מהר..
- "תשמע" אמרתי.. בחו"ל אנחנו מלכלכים מדין נקמה! כאילו אנחנו אומרים: `אחרי מה שעשיתם לנו מגיע לכם שתנקו אחרינו`, כאילו ששה מליון ומסעות צלב אמתנים שווים להרמת שקית במבה מהרצפה. ואולי, אם יורשה לי לומר יותר מכך: כנראה שברור לנו שאפילו הקיום של שאר העולם בשבילנו הוא, ומכוחנו הוא קיים, ולכן גם שם אנחנו מרגישים בבית. תתכן אולי אפשרות נוספת – אולי תחושת `הביתיות` בחו"ל נובעת מתוך איזו שהי נבואה או תחושת בטן לגבי התפרסותה העתידית של ארץ ישראל". השתדלתי שיובן מדברי שאני רציני וציני כאחד לבל יוריד אותי באותו הרגע מהטרמפ בשל קיצוניותי.
- לפתע נדחף זה שישב לידי: "מה קרה לך" הוא התקיף. "אני בבית שלי לא מלכלך, זה הרי הבית שלי, איזו שטות זו לומר שזה שאני מלכלך זה אומר שאני מרגיש בבית".
- "אווו" אמרתי "נהדר, אתה מביא אותנו להבנה נוספת: אומנם אנחנו מלכלכים כי אנחנו מרגישים שהארץ שלנו, אך אין זה אומר שזה מצב נורמאלי. ודאי שיש עוד להתקדם אל חיים בריאים יותר, חיים בהם לא רק מרגישים בבית, אלא גם מתחילים להבין שמעתה והלאה לא נצא מכאן, ולכן עדיף שנשמור פה על הניקיון, כפי שראוי באמת לחיות".
- נראה שגלוח הראש אהב את הרעיון. תוך שניות קיבלתי הסמכה לרבנות, והופצצתי בשאלות הלכתיות: "תשמע אני פותח כאן `פאב`, ורציתי לברר: אם נדרתי שלא לעבוד בשבת, האם מותר לי לומר לערבים שעובדים אצלי מה לעשות?"
- לא ידעתי מה לענות. עד כמה שזכרתי מותר לו לומר להם, שהרי כל רצונם להרוויח כסף ואם כן אין בעיה.. וכך אכן עניתי.
- "אבל גם אני מקבל כסף?" אמר כשואל האם יש בזה בעיה.
- "לא נורא" אמרתי "אתה מבליע את זה בשכר יום חול, אתה לא מקבל שכר על שבת בנפרד".
- "הבנתי אתכם הדתיים" אמר בחיוך ציני "מסתדרים כשצריך".
- רציתי להמשיך להסביר, אך כבר הייתי צריך לרדת, מה לעשות אי אפשר ללמוד את כל התורה על רגל אחת.. "בהזדמנות – (אם תצא לנו) אסביר זאת יותר" השבתי בטון המראה כי יש תשובה, אך אין זמן.
- "תביא את החברה שלך לפאב" הוא הזמין בחיוך, "אולי שם נשב בסבבה ונלמד משהו...".
- "בלי נדר" אמרתי... תוך מחשבה: איזה יהודי נהדר גם מקיים `חסד של אמת` - (לוקח טרמפיסטים), גם נודר לקיים את המצוות, שזו בדיוק הסוגיה בה עסקנו באותו שבוע במסכת נדרים, וגם מרגיש שייך לארץ. לבחור שכזה באמת מגיע חבר שנותן `חופשי` את הרכב.. בטח גם חבר שלו איש טוב כמוהו. "תודה, שלום, נסיעה טובה, ובהצלחה עם הפאב..." הרעפתי בברכות על עשר הדקות של הטרמפ ועל הדיון המפרה, והמשכתי לדרכי...

כיוון שזה יצא ארוך, את טרמפ ב` אכתוב בע"ה בל"נ לעלון הבא... להתראות בדרכים.....
29/10/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • רוב30/11/2004 בשעה 12:46
    2

    בלי כוונה לפגוע
    סליחה שאני אומר את זה אבל אתה מערבב מיליון מושגים והכל לטובת האינטרס שלך , במקום להתמודד עם בעיות אתה רותם אותם לטובת הראיה הצרה שלך, מה שנקרא :" אל תבלבלו אותי עם העובדות".

    הצעה קטנה , כשיזדמן לך לפגוש אותו שוב , תעשה שירות טוב ליהדות אם תדבר איתו רק על מזג האויר, או על מכבי.

    כי מכל היתר עשית סלט.

    הוסף תגובה
  • רוב30/11/2004 בשעה 12:46
    1

    בלי כוונה לפגוע
    סליחה שאני אומר את זה אבל אתה מערבב מיליון מושגים והכל לטובת האינטרס שלך , במקום להתמודד עם בעיות אתה רותם אותם לטובת הראיה הצרה שלך, מה שנקרא :" אל תבלבלו אותי עם העובדות".

    הצעה קטנה , כשיזדמן לך לפגוש אותו שוב , תעשה שירות טוב ליהדות אם תדבר איתו רק על מזג האויר, או על מכבי.

    כי מכל היתר עשית סלט.

    הוסף תגובה