חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

לכל אחד יש את אושרו

דוסתאי_3732 דוסתאי_3732

לכל אחד יש את אושרו


קטגוריה: כללי


לפני הרבה שנים בזמן קיסרות ביזנטיון, חי לו קיסר בשם נמביוס . הקיסר היה ידוע בחכמתו והעריץ כל דבר שהיה קשור בלמידה. הוא נזכר עד ימינו במקדשים אשר הקים למען אתנה אלת החכמה .
והנה , כהרגלו, כמדי יום ניגש אל עבר מקדשו של אפולו להתפלל וללמוד מכתבי חכמי יוון , בהיסח הדעת נפל לידו ספר נושן ,ובו נכתבו משפטים סתומים . וכך נכתב "..במקדש האלים על הר אתנה תמצא את חצו של קופידון שחושל בידי הפיסטוס הנפח ובמנוסת האלים נעזב".
הקיסר השתאה וביקש מחכמיו הסבר לכתוב . החכמים הסבירו לקיסר כי מדובר בחצו של אל האהבה ושמו קופידון ,(ובהתמרדות הטיטנים היו אלו בניו של אורנוס וגאה אלי השמים נעזב החץ כי הטיטנים הגיעו עד לאולימפוס מחמת קנאתם על שלא זכו לשכון בתוכו ובלהט הקרב החץ נעזב ).
הקיסר נלהב לשמע הדברים והחליט לחפש אחרי חצו של קופידון בהר אתנה גבוה, והקיסר ופמלייתו שירכו בקושי את דרכם אל עבר רומו של ההר .
ובראש ההר הריסות מקדש, ואף זכר לחצו של קופידון .
והנה נשמעה שריקה חרישית אשר באה מבעד להריסות; הקיסר מיהר אל עבר ההריסות ,וקול השריקה הולך ומתחזק עד שלנגד עיניהם נגלה החץ.
הקיסר החזיק בידו את החץ שהיה עשוי זהב , ורצה לנסות את אשר חכמיו אמרו: שכל הנפגע מהחץ ליבו יהיה מלא אהבה .
הוא ניגש אל אחד משריו שהיה ידוע שהיה שונא לשר שני, ודקר אותו קלות. ואחריו ניגש לשונאו ודקר גם אותו , והנה להפתעתו שניהם התחבקו והיו לאוהבים.

עברו הימים והקיסר שיחק להנאתו בחץ, והנה נדקר הוא, וכיוון שלא היה אדם שני שנדקר בחץ, נהיה הקיסר מאוהב בעצמו ואף אדם לא יכול היה להיות במחיצתו. ומפאת שחשב רק על עצמו, הזניח את עניני הממלכה ואף הגדיל את המיסים והעם נהפך לו לשונא.
חכמיו התפלאו מה הסיבה לכך? הרי היה הוא טוב לב ומה השתנה ?
התכנס הסנט ודן במצב. חלקם דרשו להדיח את הקיסר וחלקם להמשיך ..ואולי ישתנה הוא.
ואז קם זקן הסנט ארכילאוס ואמר: " תדעו שהכול השתנה מאז שמצא הקיסר את ח צו של קופידון. ניקח מהקיסר את החץ , ונזרוק אותו במקום שלא יימצא, ונקווה שהמצב ישתנה לטוב .

וכך היה : הגיעה משלחת אל הקיסר נמביוס וביקשה את חיצו של קופידון, כי רק מחמת החץ השתנה הקיסר . נמביוס שמע בקוצר רוח את דבריהם ,וכמי שהיה מוכן לכך, ספק את כפיו וחיילים הקיפו את המשלחת.
הקיסר הודיע להם כי הם אסורים עד למשפטם בעוון מרידה, ובד בבד שלח חיילים ופיזר את הסנט .

ישבו קבוצת חכמים וארכילאוס בראשם וטיכסו עצה מה לעשות כי העם עייף ואין בכוחו לסבול.
ארכילאוס קם ואמר: " בדרך הנכונה הלכנו וראו היכן חברינו; לכן עלינו לנסות להרוג את הקיסר " ....דממה השתררה וארכי לאוס המשיך ואמר : " יש גבירה הזוכה לאמון הקיסר ורק בה הקיסר נותן את אמונו , ואותה גבירה באה אלי ונתנה את ידה לכל תוכנית אשר נוכל בה לעביר את הקיסר ממלכותו , ואני מציע כיוון שאין הרשות להיכנס אל הקיסר בכלי נשק , תבקש היא לראות את חצו של קופידון ובו היא תהרוג את הקיסר".

וכך היה ; הגבירה הגיעה אל הארמון וביקשה לראות את החץ , הקיסר אשר השתעשע בחץ נתן בידה את החץ , וברגע שהיא החזיקה בחיצו של קופידון התנפלה על הקיסר כדי להורגו . אך אוי החץ רק שפשף את הקיסר והיא בלהט המאבק נפצעה מהחץ .
המלך במקום לצוות להורגה עמד המום ורק הסתכל במבט מאוהב בגבירה (כי להזכירכם היה צורך בשני אנשים לאהבה וכעת , כשהוא נדקר מהחץ וגם היא - נהפכו לאוהבים )
השפעת החץ הקודמת פגה לגמרי , והקיסר הבין את מעשיו .
הוא כינס את הסנט שנית ואמר להם כך : "מצטער אני על ההתייחסות שלי כלפיכם, אך לא בי האשם כי בחץ. הדבר וצודקים אתם בעניין שעליי להיפטר מהחץ".

וכך היה. החץ נזרק למקום שלא יימצא ונמביוס הקיסר נודע בטוב ליבו עד היום הזה.

לכל אחד ואחת אני מאחל שהאמונה תהיה בליבכם כך שרק חיוך יהיה על שפתיכם
28/10/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה