חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

אהבה מהי?

נתנאל_7219 נתנאל_7219

אהבה מהי?


קטגוריה: כללי


קודם כל רציתי להקדים ולומר שאני מאוד "צעיר" בענין הדייטים בנט
כך שתשתדלו לקחת את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל ("קטונתי" כמו שאומרים...)
אך בניגוד אלי, כבר הרבה מחכמינו עסקו בסוגית מהות האהבה.
לאחרונה יצא לי לשמוע שיעור מאלף בנושא מפי הרב אוהד תירוש שדרש את משנתו של הרמב"ם בנושא.
הרמב"ם מסביר (באחד משמונת הפרקים שלו) שאהבה היא לא רגש, כמו שרובנו טועים לחשוב אותה, אלא מידה.
זו לא נק` פילוסופית גרידא, שכן להגדרת האהבה כמידה יש נפקא מינא (מסקנה/משמעות/תכלית) עצומה, שכן מידה היא דבר שצריך "לעבוד עליו" ורגש לעומת זאת הוא דבר ספונטני/מקרי.
רובנו לבטח מכירים את ההרגשה שלאחר שיחה/דייט עם פרטנר כולשהו שלא השיאה את ליבנו לרקיעים העליונים. ואז מה אנו אומרים בדר"כ? "אם אין פרפרים בבטן אז כנראה שזה לא זה" ואנו ממשיכים הלאה.
במקרה הפחות קיצוני אנו דורשים לפחות קורטוב של ריגוש נפשי כבר בפגישות הראשונות ואם הוא לא מגיע אנו מסיקים שבהכרח גם בהמשך לא נגיע לקשר של אהבה עם אותו פרטנר.
הרמב"ם שולל את הניתוח לעיל ומדגיש שעל מנת להגיע לקשר של אהבה בין שני צדדים ( לוא דווקא בין בני זוג ) יש צורך בעמל!!! של שני הצדדים הללו. הרגשות שיבואו בהמשך ( והם יבואו ) הם רק המאפיינים/התופעות הנלוות של אותו קשר שנוצר כבר!!!-האהבה
הרמב"ם עומד על כך שהאדם צריך להשתמש בכוח ההכרתי/שכלי שלו ע"מ להכריע בסוגיות גורליות (כמו בחירת בן זוג) ולא לתת לרגשות שהם מטבעם הרבה יותר חזקים וסוחפים מהשכל (המנתח בצורה שקולה את הסיטואציה), ולכן לרוב אנו מתרכזים בהם, ברגשות-בקיומם או בחסרונם-ועל פיהם ממהרים להכריע את הכף.
בקיצור, להבא אני הקטן מציע לכם , לבוא ולברר עם הפרטנר מעבר לשולחן (או בכיסא ליד אם אתם הולכים לסרט בדייט הראשון) האם יש בו את מה שאתם מחפשים בבן הזוג שלכם (מבחינת התפיסה החברתית, היראת שמיים וכו`). ברגע שהגעתם למסקנה שאותו בחור/ אותה גברת עומדים בקריטריונים שלכם ובתנאי כמובן שגם בצד השני הגיעו לאותם המסקנות הרי שע"י עמל משותף מובטחת לכם ( לא על ידי , אלא ע"י הרמב"ם ) האהבה
04/08/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • משה14/09/2004 בשעה 14:45
    16

    יש ספר פסיכולוגיה
    של הסופר אריך פרום בשם "אמנות האהבה". שם הוא מדבר בדיוק על אותה נקודה. מומלץ מאוד!

    הוסף תגובה
  • אני17/08/2004 בשעה 12:45
    15

    יחזקאל מתגובה 3
    מה ז"א "ובמיוחד גבירותיי"??
    מה זה השובניזם הזה?
    הרסת כתבה כל כך יפה עם התגובה שלך...
    בנות הרי יאמינו לכל דבר, גם לשטויות שמוכרים לנו הסרטים ההוליוודיים, אבל בנים, להם הרי יש הרבה יותר שכל להבחין בין אמת לפנטזיה

    הוסף תגובה
  • יחזקאל12/08/2004 בשעה 03:07
    14

    אתר חדש שניתן להעשיר בו את הידע
    ישנו אתר חדש שיש בו כל מיני מאמרים בנושאים יהודיים, בין שאר הנושאים יש גם מאמרים בנושא הכרויות ברוח היהדות
    www.aish.co.il

    הוסף תגובה
  • מור11/08/2004 בשעה 23:05
    13

    סוף סוף משהו שונה
    לא שיש רע חלילה בשאר, כולנו די מיואשים מהמצב.
    אני קוראת את הכתבה ורוצה להתחבר אליה,וזה לא קל, צריך שתהיה לך אמונה חזקה מאוד על מנת להגיע לדרגה שכזו.
    ואם היינו עובדים כך כולם, אולי היו פחות גירושים.
    למרות שהכל מאיתו יתברך.
    אתה כותב יפה ולעניין.
    אולי תשתף אותנו בעוד סוגיות שכאלה?

    הוסף תגובה
  • פלונית11/08/2004 בשעה 21:41
    12

    צריך להשקיע!
    הכתבה מאוד מעניינת!
    בכלל שמחתי לקרוא משהו רציני ובונה ולא שוב ושוב על בכי מר של הבדידות.ועוד משהו חשוב- אתה מציג פה תפישה דתית הקשורה למקורות.באו לא נשכח שאנחנו פה אנשים דתיים והגישה שלנו לכל דבר בחיים,היא שונה מאשר לחילונים.בלי שום ספק,שגם הדתיים חשים אימפתיה ומשיכת הלב,אבל הגישה פה שונה-לבנות בית נאמן בישראל,להביא ילדים,לתרום לעם ישראל,להביא גאולה...המידות פה חשובות, הנכונות לעבוד עלין!
    אני גרושה,ולפני שנתקענו במצב שלא היה כל-כל תלוי בנו וגרם לנו בסופו של דבר להתגרש,היינו אנשים מאושרים.אבל בכל האחריות אני יכולה להגיד-האהבה האמיתית באה רק אחרי החתונה-כשחיים יחד ומגלים שצריך לוותר, לסלוח, לעשות משהו למען השני-זאת התחושה שפשוט אי אפשר להשוואת עם הרגשות של לפני.בעצם,זה כמו כל דבר אחר-כמה שאנחנו יותר משקיעים במשהו-ילדים,עבודה, פרוייקט,זה יותר יקר לנו.
    שלכולנו יהיה בהצלחה!

    הוסף תגובה
  • נתנאל11/08/2004 בשעה 12:54
    11

    תשובה לדוד
    ענין ההתאמה והבירור השאלה האם ישנה התאמה או לא היא רק במישור השכלי . זהו בדיחוק החידוש של הרמב"ם. הרגש יופיע, אך הוא לא הכלי לבירור ענין ההתאמה

    הוסף תגובה
  • יחזקאל11/08/2004 בשעה 12:17
    10

    לגבי התגובה של נעמי
    כאבתי לשמוע את דבריך
    אינני חושב שחייבים לעבור משברים כדי להתבגר, עדיף פשוט יותר להיות אנשים פתוחים ולא "נעולים" ובפרט כלפי התורה שלנו שמחמת כל מיני סיבות הייתי אומר חברתיות אנו "נעולים" כלפיה ולא מוכנים לקחת את עצותיה וחכמתה לצומת לבנו חבל!
    הבה נזכור תמיד שלחברה לא בהכריח איכפת מאיתנו ולכן עלינו לחשוש שהיא מדריכה אותנו בדרך שאינה טובה עבורנו אבל התורה ודאי וודאי שמחפשת רק את טובתינו

    הוסף תגובה
  • יחזקאל11/08/2004 בשעה 12:05
    9

    תגובה לדוד שלא מהמחבר
    לגבי השאלה שלך למה קיים נושא ה"התאהבות"?

    ובכן זה שקיים מושג כזה התאהבות אינו אומר שהתאהבות צריכה להיות ובאה ספונטנית.
    מה שהרמב"ם אומר הוא שאהבה בונים והבסיס שלה הוא שכלי ולא רגשי ספונטני ולכן אהבה כזו היא בת קיימה ולא אהבה עוברת.
    וזה נכון גם לגבי דבריו כלפי אהבת הבורא והדרך להגיע אליה עיין שם.
    ולמעשה זה בנין אב לכל נושא עבודת השם באופן כללי, שאדם מזדהה עם דבר שכלי ואח"כ מפנימו לליבו ובעצם מתחבר לדבר ונעשה חלק ממנו ובעצם נקרא שהתאהב בדבר :-)
    אני מקווה שכתבתי דברים ברורים, אנא נסה להבינם ואל תשלול אותם על הסף.

    הוסף תגובה
  • צורית11/08/2004 בשעה 10:31
    8

    כתבה יפה מאוד כל הכבוד!!!
    הובאו כאן דברים יפים מאוד ואני מניחה כי גם נכונים...

    הוסף תגובה
  • דוד11/08/2004 בשעה 02:55
    7

    לפי מה שאתה אומר
    לפי מה שאתה אומר

    כל זוג שמתאים מבחינה שיכלית

    יתאים גם רגשית

    ?

    ועוד שאלה

    אם הקב"ה ברא לנו רגש של

    "התאהבות" אז למה הוא קיים

    לפי הדברים שלך הוא שולי

    כי מה שצריך זה התאמה שכלית

    ?

    הוסף תגובה
  • נתנאל11/08/2004 בשעה 00:18
    6

    תשובה לאביהו
    זהו רב במכינה קדם צבאית בעלי

    הוסף תגובה
  • נעמי10/08/2004 בשעה 18:43
    5

    כשמתבגרים מבינים...
    כשמתבגרים וגם עוברים משברים אישיים כמו גירושין מבינים שיש הבדל בין להתאהב לאהבה וכשנפגשים עם האדם המתאים והנכון צריך לעבוד על מידת האהבה כדי לא לפספס את הקשר בגלל הטענה ש"אין קליק, כימיה"
    נעמי

    הוסף תגובה
  • אביהו10/08/2004 בשעה 15:57
    4

    שאלה למחבר
    מי זה הרב אוהד תירוש?
    מאורנית?

    הוסף תגובה
  • יחזקאל10/08/2004 בשעה 13:19
    3

    יישר כח גדול
    שמחתי לקרוא את מאמרך.
    אני מקווה שהוא יתרום לכל הגולשים הילדותיים, שחושבים אחרת.

    רבותי ובמיוחד גבירותי, אהבה בונים וזה לא דבר שבה מעצמו, כדרך שמתואר בסרטים של הוליווד.
    בכלל סרט זה רק דבר לאנשים שטחיים במחשבה לא זולת, ולכן אנשים בוגרים אינם קובעים הליכות מחשבה וודאי ודאי לא דרך בחיים מחמתם, ואם כן, אז אוי לנו מעלבונה של התורה - תורת חיים, שבמקום לקחת למשל את דברי הרמב"ם הללו לצומת לבינו, אנו מעדיפים להאמין לשטחיות ההולוודית, שהצמיחה מקירבה רק שחקניות ושחקנים יפים בחצוניותם ושחורים בפנימיותם, שאינם מודל לחיקוי לשום דבר, ובפרט לא בנושא זוגיות, וזאת אפשר לאמת ע"י מספר הגירושין שכל שחקן ושחקנית אפסים עברו.

    אני מקווה ומתפלל שנפסיק להיות זנב לשועלים האמריקאים,ונתחיל להיות זנב לאריות כמו הרמב"ם.

    הוסף תגובה
  • שירי10/08/2004 בשעה 12:03
    2

    אהבתי
    ניתוח מעניין. תמיד היה ברור לי שאהבה היא עניין שיבוא עם הזמן כי רגשות שמגיעים בשניה אחת לשיא, מגיעים כמה שניות אח"כ לתהום של אכזבה. אהבה= מידה שצריך לעבוד עליה. נקודה מעניינת למחשבה.

    הוסף תגובה
  • ד"ר10/08/2004 בשעה 10:26
    1

    סליחה על הבוטות
    אבל זה פשוט קישקוש מקושקש.


    והניסיון יוכיח.

    הוסף תגובה