חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

מדור לחיפוש קרובים

יעל_6461 יעל_6461

מדור לחיפוש קרובים


קטגוריה: כללי


כמה שחיפשתי אותו, ואחריו, אך ללא הועיל. הוא לא השאיר אחריו שום רמז, גם לא קצה חוט.
איך מוצאים אותו? ואיפה בכלל מתחילים לחפש.
כמו למצוא מחט בערמה של שחת, ולמה בכלל השליתי את עצמי, שזה יהיה כל כך פשוט – הרי זה אף פעם לא ככה. תמיד כשאנחנו מצפים למשהו מסוים, משהו משתבש, זה אף פעם לא קורה כמו שתכננו. הרי כמה פעמים בנינו תסריט בראשנו, ידענו מה אנו הולכים לומר, מה תהיה תשובת הצד שכנגד, ואיך נוכל לענות עליה, במענה לשון חד ושנון, שתשאיר את הצד שכנגד פעור פה ומלא הערצה לכישרוננו המדהים.
והכול קרס, כבניין קלפים שהוצע ממנו הקלף האמצעי, או דווקא הצדדי.
בעצם, מה זה משנה איזה קלף? אלא שהקלף שהוצע הפיל באחת את הבניין, וגרם לקריסת מערכות אדירה, כך שכל המבנה הארעי נהרס ברגע אחד.
בחיפושי העקרים הגעתי לאוניברסיטה, שטופת השמש.
האוניברסיטה, על מדשאותיה, ספסליה, הספריות שלה והקפטריות. אך לא מצאתי אותו שם.
הוא לא היה במעון הידע וההשכלה, הוא גם לא אכל בורקס בקפיטריה. אך אני כאותו שועל קרבות, היודע מהי מלחמה, לא אמרתי נואש. הלכתי לחדר המחשבים באוניברסיטה, שם גיליתי תגלית, שהייתה עתידה לשנות את חיי.
בחיפושי החוזרים ונשנים באינטרנט, הגעתי לחווייתו של כל גולש מתחיל – הצ`אט. עולם הצ`אט הקסום נגלה לעיני, על כל צבעוניותו ומלוא יפעתו.
הצ`אט - אותה שיחה קלילה, המתנהלת בקבוצה או בין שני אנשים, שבה מוחלפים רעיונות, אידיאות, בדיחות רשמים. ולפעמים גם מספרי טלפון.
בתחילה נכנסתי לעניין בשיוויון נפש, אני סתם פה בשביל הכיף… הכיף שינה את פרצופו, וראיתי שהתפנית שנעשתה אינה מובילה לשום מקום. לא התקרבתי ולו בצעד אחד לעבר המטרה הנכספת, למצוא אותו.
לכן, לא הייתה שום ברירה אחרת, זה היה זמן לנקיטת צעדים חמורים.
לא הייתה לי ברירה, לכן הלכתי למשטרה.
המשטרה, איך לא חשבתי על זה קודם, הם הרי מומחים בדברים האלה, לא?
ניגשתי לתחנת המשטרה הקרובה. בציפייה דרוכה, כוססת ציפורניים, ישבתי מחכה לחיים היומנאי שיתפנה. הוא היה מאוד עסוק… מילא דו"חות, וצעק על יעקב, כמה זמן הוא צריך לחכות לקפה שלו, ושלא ישכח רק סוכרזית אחת, כי הוא בדיאטה.
האמת, לא היה מזיק לו, לשתות ללא סוכרזית בכלל.
כשניגשתי סוף סוף לחיים, הוא שאל מבלי להרים את ראשו:כן גברתי, במה אפשר לעזור לך?
-אה, עניתי, אני מעוניינת לדווח על נעדר.
-שם, גיל, מה הוא לבש בפעם האחרונה שראית אותו?
- אולי הבאת תמונה שלו?
- אה, המשכתי.
- גברתי, אין לי את כל היום בשבילך. הוא לגם מכוס הקפה שלו, סינן קללה.
- יעקב, הקפה כבר קר, ימח שמך.
- גברתי, את אתי?
- כן.
- אבל, זאת בדיוק הבעיה.
- אני לא יודעת איך הוא נראה, ואיך קוראים לו…
- גברתי, מה זאת אומרת את לא יודעת?
- באת לבזבז את זמנה היקר של המשטרה?
- כשבאים לתת תיאור על נעדר, צריך להכין את כל הדברים הללו מראש…
- איפה הראש שלך?
מה חשבתי לעצמי, ובעצם איפה הראש שלי?
אולי פשוט בענייני הלב, הראש לא תמיד עובד…
|חצלב|
27/07/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • דוד07/08/2004 בשעה 22:24
    3

    אני אהבתי

    הוסף תגובה
  • שרית06/08/2004 בשעה 00:26
    2

    מאוד חמוד!!!!!!!!

    הוסף תגובה
  • אלרואי05/08/2004 בשעה 09:53
    1

    המדור לחיפוש נעדרים
    מניסיון אישי : כשהלב מרגיש משהו כל כך חזק , הראש לא משפיע עליו כלל!!
    את כבר נמצאת בדיוק במקום הנכון לחפש את הנעדר שלך.
    מקווה שתצליחי , כמו גם כולם , למצוא אותו.

    הוסף תגובה