חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

"been here, did that"

"been here, did that"


קטגוריה: כללי


בזמן האחרון, בכל דייט, אני מרגישה: "been here, did that"
כל עניין הדייטים הפך לרוטינה רגילה. שוב פעם אותם סיפורים, אותם בדיחות ואותם מקומות... הכל חוזר על עצמו (חוץ ממי שיושב מולי...)
כל-כך התרגלתי לזה, שאני אפילו לא עומדת מול הארון בחיפוש מה ללבוש. זה גם ככה תמיד אותו דבר...
אפילו לעייפות הזאת התרגלתי.
למדתי כבר מה להגיד ומתי. מה לא עושים/אומרים/מבקשים/מציינים וכו`. אני כל-כך מתורגלת, שאני כבר לא מובכת בכלל...
איך יוצאים מזה???
נמאס לי כבר מדייטים חסרי תכלית ומשיחות סתמיות שעשיתי כבר מליון פעם. אני פשוט מרגישה שמיציתי את כל הקטע! ויאללה, בואו נעבור הלאה.
הדבר שהכי מפחיד אותי הוא שמרוב שהתרגלתי לעסק, זה כבר חלק מהחיים שלי וכשיבוא האחד והיחיד (המיוחד והמקסים כמובן) אני אהיה עמוק בשלב האדישות...
אתם מכירים את התחושה? משהו יודע איך יוצאים מהביצה???|יל|
21/07/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • דוקטור לדייטיים04/08/2004 בשעה 00:20
    12

    יום יבוא...
    אוי, נושא כל כך מוכר וכאוב, הפכתי להיות יועצת לענייני דייטים. כל החברות שלי לפני שהן יוצאות מתקשרות לדווח, לבקש עצה, מה להגיד ? איך להתנהג ? הסביבה שלי אומרת שאני יכולה להוציא כבר ספר הדרכה לדייטיסטית המתחילה מרוב כל הדייטים שיצאתי והסיפורים שאגרתי.
    אבל,
    לפני כל דייטאני מתרגשת מחדש, תגידו מה שתגידו זה מרגש אומנם לא התלהבות וכאבי בטן, אבל לפני כל דייט יש לי מין הרגשה מיוחדת בבטן ( שעוברת מהר מאוד אחרי שהבחור פותח את הפה ומסתבר שזה לא זה....).
    בכל מקרה נראה לי שהמוטו שאנו צריכות לאמץ הוא דייט יש, אל תתייאש !
    בהצלחה לכולנו...

    הוסף תגובה
  • זאב03/08/2004 בשעה 21:11
    11

    תשובה לשרית
    את יכולה להציע לשלם (את החלק שלך כמובן) אבל אם הוא מתנגד אל תתעקשי

    הוסף תגובה
  • הכותבת30/07/2004 בשעה 16:39
    10

    עוד תגובה
    לכל הבנות שמרגישות כמוני, טוב לדעת שאני נורמלית... אבל אנחנו צריכות לדעת שזו בעיה!!! כמו ששלמה כתב- כדי להגיע אלינו צריך להתאמץ ואולי אנחנו מפספסות בחורים טובים.
    אבל שלמה - מי דיבר על נחמדות? אני בטוחה שאף אחד מיני הדייטים הרבים שיצאתי, לא חשב שככה אני מרגישה! אדישות אינה חוסר נחמדות.
    תודה לכל התגובות. עכשיו אני באמת מחכה שכבר יבוא האביר על הסוס הלבן ויוציא אותי מעולם האדישות.

    הוסף תגובה
  • שלמה29/07/2004 בשעה 23:24
    9

    תגובה מצד הגברים
    לכל אותן הבנות שמרגישות כמו הכותבת.ניסיתם פעם לחשוב איזה בעסה לדבר עם אחת שמרואש מסתובבת עם תחושות-רגשות כאלה.כמה הוא צריך להיתאמץ לכבוש את ליבה של אותה אחת.אם תחשבו על זה פעם אולי תהיו יותר נחמדות.

    הוסף תגובה
  • שבא29/07/2004 בשעה 22:57
    8

    ALSO BEEN WHEREU ARE
    הייתי כמעט באותו מצב .
    אני אומרת כמעט כי לא יצאתי לכל כך הרבה דייטים..
    עד שהחלטתי שאני לא מוכנה לצאת
    יותר אם הבחור לא ממש אבל ממש
    נשמע שמתאים לי ! אני מעדיפה
    לצאת לבד או עם חברות או אפילו סתם לישון מאשר להעביר את הערב
    בציפייה שתסתיים הפגישה .

    הוסף תגובה
  • ג29/07/2004 בשעה 17:29
    7

    עד חצי המלכות
    בס"ד
    בקשר לשאלה שלך שרית...
    אני גם התחבטתי בה, מצד אחד בתור ג`נטלמן אני חייב להציע לאישה, מצד שני היום בגלל הפמינזם יש נשים שיראו בזה פגיעה בעצמאות שלהן... ויסרבו בכל תוקף... אז העדפה שלי - כדי להימנע מויכוח ומסיבוך מיותר, אני מוותר על המחווה הג`נטלמנית הזו...
    אולי בפגישה 3-4 כשהכיר יותר את הבחורה ואדע שתגיב בשמחה להצעה כזו... אשמח מבחינתי לקנות לה לא רק משקה אלא כל מה שתבקש (ושהוא במסגרת חשבון הבנק שלי :) )

    הוסף תגובה
  • ג29/07/2004 בשעה 17:23
    6

    כן, מכיר את ההרגשה...
    בס"ד
    ואת צודקת, אנחנו מורגלים מכל הסרטים וסיפורי האגדות על האהבה ממבט ראשון, והאמת היא שיש כזה דבר (לצערי קרה לי פעם) אבל בדרך כלל זה קורה, מה שקורה זה שאדם מגיע עם ציפיות לפגישה, ואז ברגע המפגש כל הציפיות מתנפצות בפרצוף, ואז כמו שכתבת "שיחה סתמית" וכו`...
    והאמת היא שפשוט נפגשת עם מישהו שלא מתאים לך, כמו ש"אני" רשם בתגובתו, כשיבוא מישהו שיתאים לך, בדיבור, בהופעה ובמידות אז תאמיני לי שלא תהי אדישה... ואמנם בגלל שלפעמים הציפיות לא מתגשמות (דבר שגורם לתסכול) אז אנשים כדי לא להיות מתוסכלים מורידים את הציפיות ומגיעים באדישות...
    אז אם באמת זה נכון לגבייך, אמנם תחוי כמה תסכולים אבל אל תתני לעצמך לאבד את הצפיות ואת
    החלומות...

    הוסף תגובה
  • להי29/07/2004 בשעה 13:57
    5

    מסכימה
    מתוקה שלי,
    אני כל כך מבינה אותך ומשתתפת בצערך (שהוא גם צערי).
    הפכנו את העניין לשיגרה (גם אני לובשת את אותו סט דייטים מאוס כבר נמאס לי לחשוב על שילוב מהמם!)

    אני מפנטזת שיום אחד זה פשוט יגיע מאי שם, ואפילו לא מהאינטרנט.. אלא סתם כך אפגוש אותו , בנסיבות חברתיות, בעבודה, בלימודים, אולי דרך חברה.
    רק לא עוד דרך תיאורים מייגעים של "נראה טוב מצב כלכלי ממוצע ומחפש מישהי דומה"

    (:
    לא להתייאש רק לשמוח יש!

    הוסף תגובה
  • אנונימית29/07/2004 בשעה 12:31
    4

    הי
    שרית יקרה - אני תמיד מעדיפה לשלם. עברה התקופה בעולם שבו נשים הם חלשות ומסכנות וצריכות הגנה...
    אבל- אם הוא מתעקש לשלם(תקשיבו בנים) זה מוסיף לו נקודות... (לא קמצן, בטח ישקיע גם בהמשך...)
    ואנונימית (גם כן יקרה)- אני מסננת הרבה (גם בשיחות טלפון) וחבל שלא סיננתי יותר בהתחלה... פשוט אמא שלי מצליחה תמיד לשכנע אותי "מה כבר יש לך להפסיד"
    מוכר?!

    הוסף תגובה
  • אנונימית29/07/2004 בשעה 09:36
    3

    תגובה
    לדעתי יש בנוהל הדייטים בעיה...
    אני הייתי מסננת עוד לפני כל דייט.
    לא כל היכרות יכולה להגיע לרמה של פגישה... לדעתי השיחות הראשונות (בין 3-5) יכולות לתת לך מושג כל שהוא על האדם שנמצא מולך.. ועניין התקשורת יותר חשוב... אם יש תקשורת טובה והשיחות זורמות אז אפשר לעבור לשלב הדייט... שכמובן יהיה יותר מוצלח.
    יכול להיות שאחרי 4 או 5 שיחות תחליטי שאפשר להמשיך הלאה גם מבלי לעבור את שלב הדייט המביך והמיותר.

    הוסף תגובה
  • שרית29/07/2004 בשעה 08:29
    2

    שאלה
    אין לי תשובה בשבילך לצערי אבל יש לי שאלה, כאחת שיצאה להרבה פגישות ראשונות אולי תוכלי לייעץ לי,
    כשמגיעים לחלק המביך של התשלום בפגישה הראשונה מה את עושה?
    מציעה? משלמת? נותנת לו לשלם?

    וגם אתם הבנים שקוראים, מה דעתכם?

    הוסף תגובה
  • אני29/07/2004 בשעה 08:26
    1

    אז ככה...
    כשיבוא האחד והיחיד ב"ה אין מצב בעולם שתישארי אדישה, כשיקרה ה"קליק" האדישות תיפסק.

    הוסף תגובה