חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

לא זכיתי באור

דויד_2943 דויד_2943

לא זכיתי באור


קטגוריה: כללי



"..וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה,בעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה
לֵאמֹר. עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר-נְבוֹ, אֲשֶׁר
בְּאֶרֶץ מוֹאָב, אֲשֶׁר, עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וּרְאֵה
אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן,אשׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל
לַאֲחֻזָּה. וּמֻת,בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה,
וְהֵאָסֵף, אֶל-עַמֶּיךָ:
כִּי מִנֶּגֶד, תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ; וְשָׁמָּה, לֹא
תָבוֹא--אֶל-הָאָרֶץ..."



אלוקים קיללני בקיללת החיים
לראות אותה ואליה לא לבוא
לו נותרתי מת או כחולם הוזה
המבקש את שאינו באף מחזה

אך אלוקים הראני שיש אף יש
נערה כלילת חמדה גנוזה וצנועה
אך שמורה היא כאור שבעת הימים
לאחד החרדים

צמא שבעתיים והלב חלל
נגעתי בחיים אך לרגע דל
ליום יומיים הלב חדל
ועתה סיפדוני: "אוי לאומלל"

כהלך נודד, כה צמא במדבר
כמשה בשעתו
כפסע ממכורתו
שם נקרא אל מותו

"שיחקת באש בני, ולב לא נתת
אך מאפרך ניכר כי בדלק טבלת (ג"א טבעת)
ולשאלתך:למה?? למה?? אלוקיי...
שתוק!!כך עלה במחשבה לפני..."

אם תראוה..זו המוזכרת לעיל
היזהרו בה.. בבת האל
ודירשו לליבי הגזול השדוד
שמתענג לו לבטח בחיקה האבוד
ושניצול, בר המזל, מהשריפה כאוד...




"..ואֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל--יִבְכּוּ
אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה..."
".. ואנכי בחלבי ובדמי את הבערה אשלם..."




22/06/2004
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • שרי30/06/2004 בשעה 20:44
    8

    יופי של כתיבה
    אני מתייחסת בדברי אך ורק ליצירה הספרותית המהממת. דוד, אם תמשיך בדרך הכתיבה הזו, עוד נכונו לך גדולות ונצורות בתחום הכתיבה היוצרת. יישר כח.

    הוסף תגובה
  • ליהי29/06/2004 בשעה 13:13
    7

    מרגש לראות גבר שכותב ומרגיש ככה
    בת מזל תהיה האישה שלך שבעזרת השם תמצאנה בקרוב.

    ולנועה (מגיבה מס` 6) - הכותרת שלך מרושעת למרות שבהמשך דבריך ניסית לרכך אותה.
    קצת יותר עדינות כלפי לב כזה רגיש.

    הוסף תגובה
  • נועה28/06/2004 בשעה 17:27
    6

    קיטש בקדושה....
    עם כבר עשית הקשה למקרה משה אז תמשיך בה.
    ותקיש הלאה- על דרך ההתמודדות, של משה רבנו עם ההחלטה של השית`. זה לעניין התוכן, לעניין הכתיבה:
    תבכה על הבחורה, אבל תשמח על יכולת הכתיבה המדהימה שלך. אכן מילים מן הלב, אל הלב, דרך קדושת התנ"ך...מדהים!!!

    הוסף תגובה
  • פלוני27/06/2004 בשעה 17:06
    5

    היי!
    אחי מה נסגר איתך????!!

    צא צא, מזה ומהר.:~|

    הוסף תגובה
  • איילת27/06/2004 בשעה 14:46
    4

    מהמם
    ואוו אתה יכול לחוש דברים בצורה כל כך חזקה.
    ממש אפשר להרגיש את המילים.
    וכל מה שאני אומר לא יוכל לתאר את הרושם שהשיר הזה השאיר עלי, כמו שאתה תיארת את הדברים בשיר.

    הוסף תגובה
  • מיכלי27/06/2004 בשעה 13:08
    3

    ליבי, ליבי איתך בכאבך
    אתה כותב כ"כ יפה, כ"כ מרגש ורואים שזה כ"כ אבל כ"כ מהלב...

    הוסף תגובה
  • ליטל27/06/2004 בשעה 12:42
    2

    תהייה ואיחולים...
    לא נראה לי שדוד השווה את עצמו כאן למשה... אלא לתחושה שהוא הרגיש באותו הרגע. לראות משהו שאתה כל כך רוצה ולדעת שאתה לא יכול להגיע אליו באמת.
    ובסה"כ מדובר כאן במטאפורה, לא צריך להיות קטנוניים...
    הבנתי נכון??
    בכל מקרה, מה שרציתי לומר בסופו של עניין זה שהשיר מקסים בעיניי וכתוב בצורה מאוד יפה ומיוחדת.
    מאחלת לך שתמצא את זו שתאחה לך את כל השברים במהרה, או יותר נכון את זו שתשכיח ממך את העובדה שהלב שלך בכלל היה אי פעם שבור...
    בהצלחה :)

    הוסף תגובה
  • יניב27/06/2004 בשעה 01:31
    1

    דוד
    קודם כל אתה לא הראשון ולא האחרון שזה קורה לו. לב שבור זה אכן דבר נורא. גם לי זה קרה ,אבל יותר מאוחר הבנתי שמי ששברה את ליבי הייתה פשוט לא בשבילי ,אבל בגדול, לא שייכת בכלל..

    וגם - מה זה היא "לאחד החרדים"??? אם היא נעולה על חרדי אז כנראה שהיא פשוט לא בשבילך. אם הייתם מיועדים זה לזו היא לא הייתה נותנת לזה להפריד ביניכם.

    ועוד משהו - הגזמת קצת בהשוואה למשה לא????

    הוסף תגובה