חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

זמן ומקום לדייטים...

זמן ומקום לדייטים...


קטגוריה: כללי


ימים לא קלים עברו על עם ישראל בחודש האחרון ,במיוחד לאותם אלה אשר נלחמו בצפון הארץ או כאלה שאיבדו את יקירהם או בתיהם.
בכלל הקיץ הזה במידה כזו או אחרת הזכיר לי את ימי גוש קטיף, וכאשר יש חור בסירה, זה לא משנה באיזה צד אתה נמצא בסוף כולם טובעים. וכאן מתחיל הסיפור שלי..

קצת לפני פסח הכרתי מישהו דרך אחד האתרים שלאחר כמה דקות של שיחה התברר לי שזהו בחור שאני מכירה משכבר הימים, הכרות טובה ומעמיקה. למרות הכל החלטנו להפגש ולראות אולי יד השם הייתה כאן, נפגשנו בילנו ערב נהדר ואני ממש נהנתי אני מקווה שגם הוא.

לאחר בירורים נוספים החלטנו שבשל ההכרנו הקודמת שלנו זה לא נראה שייך לבנות את זה לקשר אמיתי, אבל אותו בחור הבטיח לי, לנסות ,למצוא לי מישהו ממאגר החברים שלו ואכן אחרי כמה שבועות הוא חזר אלי ובפיו הבשורה שיש לו חבר שלפי כל הנתונים אנחנו מתאימים ושווה בדיקה, רק שיש בעיה אחת והיא שהבחור נמצא בחו"ל בטיול ואמור לחזור לארץ ממש בזמן הקרוב ושבינתיים נכנתב במייל .

אכן כך היה, לאחר בערך שבועיים קיבלתי ממנו מייל ראשון התכתבנו פעם ופעמיים והחלטנו שכשהוא יחזור לארץ יצור קשר. אפשר לומר שעד שלא קיבלתי ממנו מיילים לא חיכיתי והמשכתי לצאת עם בחורים נוספים ,אולם מהרגע שהתכתבנו במייל אכן חכיתי שכבר יחזור לארץ. אחרי 3 שבועות בערך אני כבר לא זוכרת הוא חזר לארץ בעקבות הארועים בצפון ובידיעה שיגייסו אותו מיד כשינחת ולכן היה חשוב לו לקחת חלק פעיל בלחימה .

3 ימים אחרי שנחת כבר גייסו אותו וגם הפגישה שהייתה אמורה להתקיים בוטלה ושוב חיכיתי הפעם שישחררו אותו הביתה, בו בזמן שהיה בצבא הוא יצר איתי קשר טלפוני והנה שמחתי שהענינים מתחילים לזוז, אבל מצד שני הרגשתי מן קרירות או אדישות בשיחה שלו ,הוא לא שאל שאלות ובקושי התעניין ואני שכבר חיכיתי מספיק, ניסיתי לדון אותו לכף זכות אולי הוא לחוץ או עסוק מהמילואים וכל המעבר המהיר הזה מטיול לצבא עוד לא כל כך מאורגן אצלו.... אחרי בערך שבועיים הייתי אמורה להגיע לאזור מקום מגוריו ובתמימות הדעת שלחתי הודעה אם יש מצב שמשחררים אותו ביום הזה. (מהשיחת טלפון הראשונה עד הפגישה הרבה שיחות לא היו. אפשר לומר שכמעט ולא, גם להודועת הוא ענה מאוד בקצרה והיו כאלה שהוא גם לא ענה להם אבל שוב הייתי סובלנתי ואמרתי הצבא והמצב בארץ כנראה משפיעים.)

ההודעה שקיבלתי בחזרה הייתה "כן מתאים" ושאלתי אותו "אם יש מצב שנפגש? "כי דוגרי לי כבר לא הייתה סבלנות עוד לחכות. במיוחד שלא ראיתי הרבה התלהבות מצדו. סיכמנו להפגש ביום הזה שבו הייתי אמורה להיות באזור שלו. האמת שקצת כעסתי למה הוא לא שיתף אותי שהוא יוצא ולמה בכלל הוא לא ניסה ליזום פגישה אבל אחרי השיחה עם החבר שהכיר בינינו הוא הרגיע אותי ואמר לי שכנראה הוא סתם לחוץ מהצבא ועוד קצת זמן והכל יסתדר. הגיע יום הפגישה, סוף סוף!!!! הפגישה הייתה באיזה מקום פסטרולי עם נוף, משהו מאוד יפה, אבל שגם דרש ממני טיפוס קל משהו שלא הייתי ערוכה אליו בכלל הן מבחינת נוחות וצניעות. למרות שהייתה לי האפשרות לבחור במקום אחר. אם הייתי יודעת שזה דורש ממני קצת לטפס הייתי מוותרת ואולי זה היה מציל את המצב, לא משנה, הגענו לאותו מקום, ניסיתי קצת לשאול שאלות ולהתעניין ,אבל תחושתי הייתה שהוא נמצא בחקירה צולבת ושהוא בכלל לא איתי, מפני שכשהפסקתי לשאול את השאלות הוא לא שאל כלום ולא ניסה להמשיך את רצף השיחה מה שגרם לכמה דקות מאוד ארוכות של שקט. לפחות היה לי נוף להתסכל עליו.

אחרי פחות משעה וחצי של פגישה הוא אמר לי שכבר מחשיך ובמיוחד אם צריך לרדת את כל מה שהלכנו שנעשה זאת עכשיו לפני שיחשיך בכדי שלי לא תיהיה קשה הירידה, ירדנו באוטו והוא אמר לי שהוא: "צריך להגיע להלוויה ואיפה הכי נוח לי שיוריד אותי?" ופה התחיל ההלם שלי, איך אפשר לקיים פגישה לפני הלוויה?? ועוד פעם ראשונה?? חכיתי כל כך הרבה זמן ,אם רק הייתי יודעת שהוא צריך להגיע להלוייה באותו ערב הייתי דוחה את הפגישה ליום אחר ומחכה גם עוד חודשיים העיקר לדעת שהבחור באמת פנוי רגשית לצאת!!!!! אבל מה שהיה היה .

אפשר לומר שמאותו רגע כבר לא הייתי בטוחה אם הקשר הזה מוביל לכוון חיובי ,אבל ניסיתי להיות אופטימית. כאמור אותו בחור הוריד אותי במקום יחסית נוח והדריך אותי לאן לפנות בכדי להגיע הביתה. לקחתי את הדברים שלי ופה קרתה תקלה, בלי להרגיש כנראה, נפל לי הפלאפון מהתיק ונשאר אצלו באוטו אחרי כמה דקות הוא התקשר לשאול אם התסתדרתי (יש לי שני פלאפונים) וכשהוא ניתק חיפשתי את הטלפון השני ואוופס הוא לא נמצא. הייתי כבר על האוטובוס ולא יכולתי לרדת, התקשרתי אליו והתגובה שקיבלתי ממנו הייתה: "ואוו ואווו" או יותר נכון "איזה בלאגן" ואני התחלתי להרגיש ממש לא נעים ומהרגע הזה כבר לא התלבטתי יותר, פשוט ידעתי, הבחור לא מעוניין!!! מקום הפגישה היה מוצלח אם כל הטיפוס שבו, אבל הזמן והתקופה לא היו טובים בכלל!!!!

למחרת נפגשנו באיזה צומת כדי שאני אקח את הפלאפון שלי והוא נאלץ לחכות לי כמעט רבע שעה שלא באשמתי,הוא היה מאוד לחוץ להגיע לאיזה מקום. ככה זה שיש לך יומיים חופש ואתה מנסה לכבוש את העולם ,מאוד הבנתי אותו אבל דבר אחד מאוד עיצבן אותי בכל הסיפור הזה, באחת מהשיחות טלפון שלו לשאול איפה אני ותוך כמה זמן אני מגיעה לצומת הוא אמר לי: "אם את לא מגיעה תוך כך וכך דקות אני נוסע וזו בעיה שלך אני חייב ליסוע" בשלב הזה הייתי כבר על סף דמעות וכבר לא יכולתי יותר לשתוק ואמרתי לו שזה לא הוגן שהוא כועס עלי אני לא יזמתי את כל זה ולא שכחתי בכוונה את הפלאפון שלי אצלו ושזה בכלל לא יפה איך שהוא מדבר, עמד לי על קצה הלשון לומר לו שאני חכיתי כמעט חודשיים, אבל שתקתי.

הגעתי לאותה צומת, הוא ירד מהאוטו הביא לי את הפלאפון התנצל על כל הבלאגן אני התנצלתי גם ואז במילה אחת הוא אמר: "היה נעים להכיר זה נגמר" וחזר לאוטו אני לשניה הייתי בהלם מוחלט זה שזה נגמר כבר הבנתי עוד בדרך להלוויה על כך ,שנאלצתי לחכות המון זמן גם את זה אני מבינה, ועל כך שהשיחות היו מאוד רדודות גם אני מבינה, לחץ של הצבא וכו` ועל כך שהוא מיהר להלוויה אני מאוד מבינה, אבל ריבונו של עולם זו לא צורה לסיים ככה עם בחורה איפה הנימוס? הרגישות? הדרך ארץ? אני בן אדם יש לי לב ורגש במיוחד כשהיו עוד אנשים באוטו מי יודע אולי הם שמעו את השיחה.

אני ממש נעלבתי והגעתי למסקנה, שהצבא במצב בארץ, החברים שנהרגו, הטיול שהופסק באמצע השפיעו מאוד על אותו בחור. ואם הוא רק היה אומר לי שזה לא הזמן הייתי מחכה עוד או מקפיאה את זה. לא בכח לא חייב לעשות דברים בלי חשק, מפני שמבחינת הפוטנציאל כן היה יכול לצאת מזה משהו רק שהוא לא היה פנוי לזה. אבל למרות כל ההבנה אני לא מקבלת את הצורה שבה הוא סיים את זה יש גבול לכל תעלול ולכן המסר שאני רוצה להעביר הוא: גם אם בחור או בחורה מחכים המון זמן והפגישה לא יוצאת, תחשבו פעמיים אם בכלל הזמן מתאים, ואל תתנו לבחור או לבחורה הרגשה שאתם עושים לה או לו טובה, ותקחו אותה לסיבוב של שעה. תשקעו!!! תראו נכונות !!!!זה מאוד פוגע הרגשתי שאם כל המצב הרגיש שבו הוא נמצא זה לא הוגן!!!! השקעתי, טרחתי, חיכיתי כל הרבה זמן זה לא יפה לפחות שיחה טלפון נורמלית שמודיעה על סיום הקשר!!!! חבר`ה זה מאוד מאוד פוגע האוזלת יד הזו אנחנו בני אדם לא דוממים תחשבו על זה.....
18/08/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • פילפילונת31/08/2006 בשעה 14:17
    16

    לפחות הוא אמר שזה נגמר. אצלי הוא נעלם כאילו בלעה
    אותו האדמה.
    ואצלנו היו 2 פגישות והתרשמות חיובית והפגישה השלישית התעכבה ולאחר מכן 36 יום צו 8. שבמהלכן הרבה שיחות וSMSים של געגועים כמובן שהייתה ציפיה והמתנה ועצרתי הצעות נוספות ואז ה"חמוד" כשדיברנו על הפגישה הבאה זה היה קצת מוזר ואחרי כן הבחור התנדף, התפוגג, נעלם... שלחתי לו 2 SMS ואחרי שבדקתי שהטלפון שלו תקין ולא נפל לאיזה אסלה הבנתי.... שאין לא אפוי 100%
    אז כן חברה גם לא זאת תשובה וגם אם לא נעים תמיד יש למצוא את הדרך המכובדת לסיים את זה. יכול להיות בהודעה, מייל, שיחת טלפון או דרך האדם שקישר בינכם

    בהצלחה לכולכם במסע הארוך והמפרך הזה ואל תשכחו את האור שבקצה המנהרה.

    שתהיה לכולכם שנה טובה מלאה הזדמנויות חדשות , סגירת מעגלים ופתיחת אפיקים חדשים

    הוסף תגובה
  • יעל30/08/2006 בשעה 11:28
    15

    בעקבות התגובה ליעל השניה
    מישהו שאומר לך שהוא לא מעוניין, ועוד עושה את זה באופן מכוער זה מישהו שאת לא רוצה שום קשר איתו- תשכחי ממנו, אל תשלחי לו שום דבר- תמשיכי הלאה- זה החלק הכי חשוב!

    הוסף תגובה
  • כותבת הכתבה 30/08/2006 בשעה 09:29
    14

    ליעל
    אז ככה עם הבחור הראשון זה לא היה יכול ללכת מסיבות שאיני יכולה לפרטן ואכן הכרתי אותו קודם לכן אני לא יכולה לפרט למה זה קשור להכרות שלנו ושנית לגבי סיום הקשר אני כן עשית משהו אחרי אותה פגישה בצומת שלחתי לו מייל ובו כתבתי שהצורה שבה זה נעשה כלומר הצורה שבה הוא החליט להגיד שזה לא נראה לו לא הולמת ושאני לא נוהגת כך וסיימתי את זה מבחינתי לפחות במייל בצורה יותר מכובדת הוא לא הגיב על המייל כמובן.... שלישית גם אם זה לסיים קשר של שלושה חודשים וגם אם זה לומר לבחורה זה לא מתאים לי יש לכך דרך ....

    הוסף תגובה
  • יעל אחרת30/08/2006 בשעה 08:16
    13

    לי לא ברור משהו
    קודם כל , באמת נראה שעברת חוויה מזעזעת ואת בעצמך אמרת שלמדת ממנה משהו, מעבר לכך אני רק יכולה לאחל לך שלא תעברי כאלה דברים עוד.
    א-ב-ל-:

    לי לא ברור למה כשניפגשת עם הבחור הראשון החלטתם שזה לא כיול להיות "בגלל הכרות קודמת", ז"א אם את כבר מכירה אותו אז לא?!

    דבר שני: כשאת מדברת על לסיים קשר (וזה משהו שאני שומעת המון בזמן האחרון) על אזיה קשר את מברת!?!? התכתבת איתו ופגת אותו פעם אחת, עם כל הצער (ואני מתנצלת אם אני נשמעת מגעילה) זה לא קשר...

    נכון, הוא יכול היה להיות יותר נחמד ויותר בן אדם ולסיים את זה יפה ובזה את צודקת, אבל גם את יכולת ולא עשית זאת.
    שיהיה לך רק טוב

    הוסף תגובה
  • אנונימוס30/08/2006 בשעה 07:56
    12

    לכותבת הנחמדה,,,,,,,
    אני, כמו שכתבי לך חושב ששיחה אחת פרונטלית שווה יותר משנה שלמה בשיחות טלפון.
    זה פשטו לא היה זה.
    אני לא ממש יודע מי את? אבל אני חושב שמאוד
    אשמח להכיר אותך
    רוצה להכיר?
    אני מבטיח לך פגישה שתהיה נחמדה.
    זה לא יהיה על קצה ההר,אבל,,, זה לא יהיה
    פחות מלהיב.

    הוסף תגובה
  • כותבת הכתבה 30/08/2006 בשעה 00:31
    11

    לאנונימוס
    אכן אתה צודק שאין צורך לדבר הרבה וזה מה שעשינו באמת התכתבנו פעמיים במייל ועוד פעמיים דיברנו בטלפון וזה הכל אז לכן אולי זה כמו שאתה אומר הוא לא היה מעוניין....

    הוסף תגובה
  • אנונימוס29/08/2006 בשעה 23:53
    10

    לכותבת הנחמדה,,,,
    עצוב, עצוב לי בשבילך, (אין לך מוסג כמה קשה היה לי לקרא את כל זה) אבל אני ממש מבין לליבך.
    וכל מה שאני יכול להגיד לך זה ששום דבר אפילו הגדול ביותר, לא יכול להסית אותי מלפגוש
    בחורה שליבי חפץ ביקרה.
    ואני חושב (ותקנו אותי עם אני טועה) ששום גבר בעולם, לא היה זז ממשנתו זו, שבנות וכל מה ששייך לבנות, ובמיוחד השידוכים הם לפני הכל.
    אז `הכוכב` הזה שנהג בך כך, פשוט לא רצה אותך מהמבט הראשון .
    גם לי זה קרה הייתי בניו -יורק ואיזו לקוחה שלי
    שם אמרה לי שהיא מעוניינת להכיר לי משהיא אבל בארץ. בקיצור דיברנו בטל` שעות וימים.
    איך אני הגיד לך את זה?,,, אני פשוט הייתי בטוח שאני מיתחתן איתה. כל הנתונים שלי עליה היו מעולים. המשדכת בינינו אמרה שהיא הבחורה אכי יפה בישוב וכל אחד היה רוצה להיתחתן איתה. ושהיא ביטלה פעם אירוסין עם סלב` ידוע אינני יכול לפרט מטעם כבוד וכו`.
    ואילו אני בשיחות הבילתי פוסקות איתה מצאתי שהיא אשת חסד עצומה, ושיש לנו המן משותף
    ומה עוד אני יכול לרשום לך כל מה שאת חשבת
    לעצמך בתקופת האיימיילים` ההקצרים שלך איתו וכו` תכפילי ב10 וזה מה שחבשתי על הבחורה הזאת.
    וביום שנחתתי בארץ (ושתביני באתי רק לפסח)
    מה שאומר שכל דקה בארץ מחושבת.
    לקחתי את הרכב של ההורים ונסעתי לפגוש את העלמה בצפון, אני מהמרכז. ממי,, נפגשנו כ20
    דקות במיגרש חניה של איזה סופר גדול שם, וסכמנו שנמשיך ונדבר מחר ונוסף לזה שאני עוד יקח אותה איתי להופעה של אהוד בנאי בים המלח בעוד יומיים (החברים פה בארץ כבר הכינו לי כרטיסים במזגרת התוכנית שלהם לא לבזבז דקה אחת איתי פה).
    מה שנותר לי לספר זה שהיא לא ידעה שכל הקשר המקסים שלי איתה פשוט ניגמר בשנייה הראשונה בחניה .
    והיא באמת היתה אדם מדהים ביופיה ובאישיותה
    לי פשוט זה לא היה נראה.
    וזהו כמה חודשים של שיחות טל` נגמרו בשיחה אחת פרונטלית.
    צריך פשוט לדבר פחות וכו` ולדאוג להיפגש כמה שיותר מהר. זה מאד חשוב.
    וחןץ מיזה אין מה לקחת ללב
    זה הכל משמיים.

    הוסף תגובה
  • מישהו29/08/2006 בשעה 14:45
    9

    אין לי כוח לקרוא את זה ארוך מידי

    הוסף תגובה
  • יעל29/08/2006 בשעה 00:21
    8

    משהו נראה לי שכדאי לך לעבוד עליו
    קצת פחות רגישות, לא לקחת כל כך קשה!
    ואיך עושים את זה?
    אז ככה:
    קודם כל, את לא נמצאת בשום מחוייבות כלפי אף אחד לפני שיצאת איתו לפגישה ראשונה, ויש הסוברים שגם אז לא ממש...
    אל תחכי לאף אחד בעקבות מיילים, ככה בונים ציפיות, ובעולם הדייטים, שהוא עולם של ריצת מרתון- ציפיות גבוהות מידי ישאירו אותך בלי אוויר כבר אחרי כשלונות מעטים.

    דבר שני, לא מעניין אותך, אם הוא לפני הלוויה, אחרי אזכרה או באמצע מריבה עם עצמו- אם הוא החליט שמתאים לו- על אחריותו.
    אל תחפשי תירוצים, את מכירה אדם בזמן ובמקום שהקב"ה החליט שמתאים שתכירו ואני בטוחה שיש לו את הסיבות שלו, כל מה שאמור לעניין אותך זה מה את מרגישה כלפי הבחור.
    ואם קורה ואת מעוניינת אבל הוא לא מעוניין, תנסי לא ליחס לזה חשיבות כי את מחפשת משהו שיהיה מעוניין בך כפי שאת מעוניינת בו- כך שאם הוא לא, גם את לא.

    לגבי דייטים אתגריים, אם לא נוחה לך סיטואציה מסויימת, תגידי! את לא צריכה לסבול בשקט.

    לסיכום- קצת פחות רגשנות, קצת הרבה סבלנות ואמונה.

    בשורות טובות!

    הוסף תגובה
  • שפרה28/08/2006 בשעה 23:11
    7

    יקירתי, נפלת על בחור חסר תאקט
    זה באמת לא נראה לי קשור למצב. אם הוא היה רגיש, הוא היה מוצא את הדרך לפעול אחרת.
    ליעלי- לא נראה שהיית `מקבלת בהבנה` אם היו מסיימים איתך קשר בארבע מילים ולא בארבע עיניים,באמצע איזה צומת כשיש לך קהל. יש דרכים לעשות את זה בצורה מכובדת.
    ובחזרה לכותבת- שה` ישלח לך במהרה את זיווגך האמיתי הטוב והרגיש :)

    הוסף תגובה
  • דני27/08/2006 בשעה 14:52
    6

    אני מזועזע

    הוסף תגובה
  • אור27/08/2006 בשעה 09:52
    5

    לדעתי חמודה זה לא המצב בארץ,ולא הטיול שהופס
    הוא כנראה לא היה מעוניין ונראה שאת לא הבנת את הרמיזות בדרך!!ויש לו דרך מגעילה להראות את זה.לדעתי תדפדפי הלאה ומהר!!!

    הוסף תגובה
  • היי27/08/2006 בשעה 02:45
    4

    היי לך
    יעלי - אמנם אף היא הבינה שהקשר לא מתאים... אך אותה אמירה שנאמרה כביכול ב"ארבע עיניים", באמת לא מכובדת ולא הוגנת!

    ואלייך הכותבת, המסר שלך ברור. ובכל זאת יש דברים שצריכים לעבור אותם...
    המון הצלחה

    הוסף תגובה
  • ע27/08/2006 בשעה 02:20
    3

    לא סוף טוב
    למי שלא קרא את הכתבה עד הסוף ולא שם לב שהוא לא סיים את זה בצורה מכובדת והוגנת אלא באמצע צומת בחיפזון כשאנשים מחכים לו בתוך האוטו והוא ממהר זה מאוד לא יפה.....

    הוסף תגובה
  • כרמית26/08/2006 בשעה 23:22
    2

    מבינה אותך היטב...
    אני מבינה את הכאב שלך והוא נכון...
    הלוואי ולא תצטרכי לעבור דברים כאלה שוב לעולם!!
    ושבמהרה תמצאי את זיווגך האמיתי
    כרמית

    הוסף תגובה
  • יעלי26/08/2006 בשעה 21:35
    1

    לדעתי
    אפילו את הבנת שהקשר לא מתאים, והבחור מצא לנכון לומר לך את זה בארבע עניים, מכובד מאוד, ואף הוגן מאוד.

    הוסף תגובה