חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

חזרתי ממילואים והבנתי

חזרתי ממילואים והבנתי


קטגוריה: כללי


לפני שבוע חזרתי משבועיים בלבנון, למרות שהייתי אמור להישאר עם החברים לפחות עוד כמה שבועות... לצערי או לשמחתי נפצעתי מרסיסים של טיל נ"ט והנה אני פה בבית רחוק 100 ק"מ מהחיזבאללה... אבל כבר שבוע לא הצלחתי לעצום עין כי איך שאני רק חושב להירדם אני מתחיל לשמוע שוב את הצרחות והיריות של המחבלים המתועבים.
אבל לא על זה רציתי לכתוב... כי זה לא ממש נעים לשמוע, ולמרות זאת מכיוון שאנו באתר דתי (יחסית) אז מצאתי לנכון לשתף אותכם בחוויה לא נעימה אבל גרמה לי להתחזקות ממשית כן כן ממש תוך כמה ימים... כלומר מה שעברתי זה אמנם מפחיד אבל אם היה לי איזשהו ספק בבורא עולם אז זה הגיע אלי והבנתי הכל!! פשוט הכל!!
אני לא איזה חסיד מברסלב או חרדי ליטאי... או משהו כזה, כולה בחור מסורתי בן 25 שהאמין שיש אלוקים אבל תמיד כמו הרבה מכן (אני חושב) היו לי ספקות קלות....
בכל מקרה אני לא פילוסוף ולכן אני לא ישגע יותר מידי.
ביום חמישי שעבר היינו אני וחברי (גדוד 101 צנחנים) בכפר בעומק לבנון בפעילות מבצעית, לאחר שעות של קרב קשה הצלחנו לנקות כמה בתים וחיסלנו כמה עשרות מחבלים. ואז הכל החל...
הולכים בתור מותשים אבל בגאווה ומפנטזים כבר על כותרות העיתונים מחר - "גדוד 101 חיסל 20 מחבלים בעומק לבנון".. החושך ירד והיה קצת קריר בעוד אנו מטפסים על גבעה עמוסה בסלעים.... פיצוץ מחריש אוזניים ממש לידנו עפנו אחורה מפוזרים בין כל הסלעים, קמנו בסערה שהמ"פ צועק "אש אש... אשששש" ופתחנו באש לכל כיוון אפשרי ואז הרגשתי שורף בכתף!! שורף מאוד אבל אין זמן לזה צריך להמשיך לירות... צעקות בערבית "אללה ווכבר" לכל עבר, כן נפלנו למערב של קומנדו חיזבאללה... אסון!!!! חברי נופלים לידי אחד אחרי השני, ואני לא עוזב את ההדק אש חזקה קרב אמיתי והפעם המחבלים ביתרון הם הפתיעו... האוזניים שלי מצפצפות מרעש פיצוץ הרימונים אבל הצלחתי לשמוע מילמולי תפילה לא הבנתי מאיפה זה אבל המשכתי לירות ... אני ממשיך לדמם בנוסף לכתף כם הפנים שלי דם רק אחר כך הבנתי שנחתחתי בגבה... אני מזיז את הדם ביד שמאל ולא עוזב תהדק ביד ימין... ושוב אני שומע מימולי תפילה.. "שמע ישראל .. שמע ישאל.... " אני מביט אחורה ואני רואה את ליאור (חבר בגדוד) משפריץ דם מהצוואר וממלמל שמע ישראל ושוב פיצוץ חזק עפתי 10 מטר אחורה ... כשאני פותח את העיניים אני רואה שמיים מלאים בעשן אבל אור !! אור חזק שמגיע אלי רק אלי... ואני מנסה לקום ולא מצליח והאור מתחזק!!! ... והוא בא אליי ואני מנסה שוב לקום ולא מצליח הכל אור... אור לבן ונעים עוטף אותי ואני בוכה.... בוכה וצועק אבל אף אחד כאילו לא שומע... אני לבד פה, רעש הפיצוצים והיריות נעלם אני לבד בתוך האור.
לפעמים יש כאלה חלומות שאתה ישן ומנסה להתעורר ולא מצליח... זאת ההרגשה שהיתה לי... אני לבד בתוך אור ונעים לי חמימות.. אני עטוף בחמימות כזו, הכאבים בכתף נעלמו ואני מרחף... אני מרגיש מרחף. ואז הלא צפוי בכל.. סבא שלי כן סבא שלי שעלה לשמיים לפני שנים בא מולי ומחזיק לי את היד - "אל תדאג אתה תחזור" ואני אומר לו בבכי - "מה לאן? איפה אני? איפה כולם?" והוא משיב "זה לא הזמן שלך, אתה חוזר למטה תשמור על כולם ותדאג לאמא..." ופתאום בבום!!! אני פותח את העיניים ומרגיש והכאבים חזרו לי!! הכתף רותחת הגב והצוור כואבים אבל אני מתחיל לראות .. פתחתי את העיניים ואני בבית החולים כשאימי לידי ומצד שני רופא שמלטף לי את המצח....אני מזיע, כולי מים... אבל אני במחשבות איפה הייתי. האם זה היה חלום? ואני ממלמל "איפה כולם? איפה?" ואומרים לי אתה בבית חולים רמב"ם ניפצעת ועכשיו אתה בסדר...
אני לא ימשיך בסיפורי המחשבות שלי... אבל הייתי חייב לשתף אתכם בחוויה שהביאה אותו שבוע בלבד לאחר הפציעה לאמונה שלמה שיש אלוקים והוא איתנו בכל מקום ובכל מצב.
שיהיה שבוע טוב. מקווה שלא יצא לי ארוך מידי.
05/08/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • אור17/08/2006 בשעה 18:48
    27

    יש על מי לסמוך
    כולי ממש צמרמורת יש השגחה פרטית!!
    ברוך ה` שיצאת משם צריך להגיד הגומל ולעשות מסיבת הודיה.

    הוסף תגובה
  • נטע17/08/2006 בשעה 14:02
    26

    שאלה....
    קודם כל רפואה שלימה שתהיה לך ! השאלה שלי היא מה עם חבר שלך שצעק שמע ישראל? הוא בסדר? הוא חי?

    הוסף תגובה
  • אוריה16/08/2006 בשעה 23:47
    25

    וואו עשית לי צמרמורות בכל הגוף..
    אכן חיזקת אותנו..
    שיהיה לך רפואה שלימה ועוד המון שנים טובות..
    רק טוב!

    הוסף תגובה
  • אילנית16/08/2006 בשעה 17:44
    24

    אור
    בשבילי אתה ושאר החיילים שנלחמו והקריבו את חייהם ראויים לשבח זה הדבר הנישגב ביותר להקריב את חייך למען העם ולמען המדינה, למרות שבימינו זה נשמע כמו קלישאה. אני חושבת שעל זה העולם עומד, על ההקרבה הזו שרק מעטים מסוגלים לה.
    המון בהצלחה, שתזכור ב"ה באמת את האור הנעים ולא את מראות הזוועה

    הוסף תגובה
  • דנה16/08/2006 בשעה 15:04
    23

    זה בדיוק
    זה בדיוק מה שנקרא: מוות קליני.
    ישנם ספרים רבים שמתארים את מה שסיפרת,בכל מיני סיטואציות שקרו לאנשים.( גם לגויים). דוגמא: "בחזרה לחיים" שכתבה קיבוצניקית חילונית בשם רחל(שכחתי את שם משפחתה),וכן, ספרים שחוקרים את התופעה,שאפשר להשיג בכל ספריה עירונית רגילה.
    החלמה מהירה! בשורות טובות!
    נושא מרתק!

    הוסף תגובה
  • יהודה16/08/2006 בשעה 02:10
    22

    אשריך שאתה נלחם למען עם ישראל
    במסירות נפש. כולנו נוקיר לך טובה ותודה.
    לגבי הסיפור, יתכן ואלו הן הזיות שנבעו ממצבך הרפואי ואיבוד הדם, ואולי לא...
    רפואה שלמה בכל מקרה.

    הוסף תגובה
  • דואגת לעם ישראל16/08/2006 בשעה 00:32
    21

    נקרע לי העור תוך כדי הליכה בנעלים חדשות
    חבל על הזמן איזה כואב זה - רק פיסת עור שנקרעה לי עקב נעל חדשה... אני לא יכולה לתאר את כאבי הטופת שלך... החלמה סופר מהירה!!!!!

    הוסף תגובה
  • סיון15/08/2006 בשעה 21:25
    20

    תגובה
    תרשה לי להגיד לך שצימררת אותי. שמעתי כבר סיפור דומה לשלך ולמרות זאת שוב עברה בי ותה הצמרמורת.
    הסיפורים האלו רק מחזקים את האמונה שיש בורא עולם למעלה.
    טוב שחזרת בשלום מן התופת הזו ונקווה שהמצב הזה באמת הסתיים כבר...

    הוסף תגובה
  • מוטי15/08/2006 בשעה 18:06
    19

    רק תוכל להסביר לי את הסתירה-
    שרשמת שחזרת ממילואים....אבל רשמת שהיית בגדוד 101 שזה גדוד סדיר?... אני לא בא לפקפק בסיפורים כאלו ,אבל לפעמים מספרים סיפורים שלא קרו ע"מ שאנשים יתחזקו..
    בכל מקרה ,אם זה אמיתי אני מתנצל על הפיקפוק ושמח שזה מה שקרה לך.

    הוסף תגובה
  • יעלי15/08/2006 בשעה 17:47
    18

    רפואה שלמה-אולי תכתוב כתבת המשך?!

    הוסף תגובה
  • הפתעה15/08/2006 בשעה 16:14
    17

    ערב שכולו אהבה בנתניה
    ערב שכולו אהבה בנתניה


    הנכם מוזמנים פנויים פנויות יקרים לערב שכולו אהבה לכבוד ראש חודש אלול שיבוא עלינו לטובה.
    בתוכנית הרצאה מרתקת של יועץ זוגי שתתמקד בנושא כיצד לבחור בן/בת זוג
    בהרצאה ישולבו הפעלות ייחודיות ונעסוק בפתרון בעיות והעשרת התקשורת הזוגית.
    הסדנא תתקיים עי"ה ב-ל מנחם באב 24/8/06 בשעה 20:00 ברחוב מקדונלד 7 באולם של בית הכנסת החדש בנתניה.
    לפרטים:יעקב 054-4644029 (עדיפות לנרשמים הראשונים)
    כניסה תותר על בסיס ההרשמה מראש
    עלות:30ש"ח כולל כיבוד ושתיה

    הוסף תגובה
  • נטלי15/08/2006 בשעה 12:12
    16

    מהמםםםם!
    וואוו איזה סיפווור מהמם
    כל הזמן אני חושבת על כל החיילים מה עובר עליהם איך הם מרגישים טוב שכתבת זה ממש מרגש ומחזק כנראה שה` רוצה מאיתנו היתחזקות שנלמד ונישתנה...
    תיהיה חזק ותמשיך לעשות קידוש ה`
    חזק ואמץ...אנחנו איתך!

    הוסף תגובה
  • ענת15/08/2006 בשעה 02:51
    15

    החלמה מהירה וכמובן כל הכבוד לך ולצהל!!

    הוסף תגובה
  • רבקה15/08/2006 בשעה 01:26
    14

    בורא לחיים
    גם אמא שלי עברה חוויה דומה לא, לא בלבנון אבל במלחמה אחרת במאבק על החיים שבהם ניצחה לא אוייב אלא את המוות שכמוהו החיזבאלה משרת נאמנה. מוזר אך למוות לו"ז צפוף שגם מרשה לעצמו לבטל פגישות אך בכל זאת הפגיש אותך עם סבך רגע קסום לא פחות ותחושת חמימות העלתה בך את זיכרון החיים ובוראם האוהב אותך אהבת עולם.
    גיבור של מלחמה בתבוסת החיים |לב|

    הוסף תגובה
  • תה טיבטי בם15/08/2006 בשעה 00:34
    13

    קוראים לזה מוות קליני...
    מדהים...
    שתהיה בריא ושה` ישמור אותך ואת כל חיילינו ואזרחינו בעזרת ה`... שתפסק המלחמה הארורה הזאת, בנצחוננו, ובלי אבידות בקרב עם ישראל הקדושים והטהורים...
    רפואה שלמה, ותמשיך לחזק עוד אנשים עם הסיפור הזה...
    רק טוב, לכולם, תמיד, אמן...

    הוסף תגובה
  • מישהי14/08/2006 בשעה 23:28
    12

    וואוו, ה` אוהב אותך
    נשמע שעברת מוות קליני...
    נראה לי שאתה צריך להגיד הגומל אחרי התרית הזו.
    רק בשורות טובות ורפואה שלימה!

    הוסף תגובה
  • אולי ?????14/08/2006 בשעה 21:45
    11

    היית במרץ 2000?
    אם שירתת ב 101 ואתה בן 25 אז סביר להניח שהיית במרץ 2000....
    אם אתה במרץ 2000, תשלח לי הודעה בבקשה
    מס` חבר 4381

    הוסף תגובה
  • מירי14/08/2006 בשעה 18:41
    10

    ווואאאאווווווו
    וואאוווווווו!!!!
    סיפור מדהים! הכתבה הזאת ממש ריגשה אותי!
    אז קודם כל רפואה שלמה! הקב"ה אנחנו אוהבים אותך!

    הוסף תגובה
  • כל הכבוד לצה"ל14/08/2006 בשעה 15:36
    9

    הגעת לעולם הבא והקב"ה החליט להחזיר אותך

    כי עוד לא הגיע זמנך.

    כל הכבוד והחלמה מהירה.

    הוסף תגובה
  • כותב החויה14/08/2006 בשעה 14:58
    8

    במייל הזה
    במייל הזה [email protected]

    הוסף תגובה
  • אור14/08/2006 בשעה 14:03
    7

    מלאת גאווה
    שיש בחורים כמוך! רפואה שלימה ואיתנה!

    הוסף תגובה
  • כותב החויה14/08/2006 בשעה 12:24
    6

    מי שרוצה לשמוע עוד.... שיכתוב לי
    היי, אני שמח שאנשים מגיבים.... אם מישהו או מישהי רוצים להתכתב אני במייל הזה...

    הוסף תגובה
  • אנונימית14/08/2006 בשעה 11:42
    5

    ווואוווו
    ואוו פשוט מדהים
    לא להאמין שזה קורה
    קודם כל רפואה שלמה
    זה באמת קורה?מה התחושת של להרגיש למעלה?

    הוסף תגובה
  • בדרך ה`14/08/2006 בשעה 11:41
    4

    בדרך ה`
    מה רבו מעשיך ה`!

    הוסף תגובה
  • בשורות טובות!!!14/08/2006 בשעה 11:21
    3

    רפואה שלימה

    ושיהיה לכולנו רק טוב!!!!!!!!!!!!

    הוסף תגובה
  • אלי14/08/2006 בשעה 01:09
    2

    יישר כח
    אני שמח שאתה בריא,
    ושתזכה יחד עם כל בית ישראל לעבוד את הקב"ה לא בייסורים אלא מרוב נחת וכל טוב

    אמו ואמן

    הוסף תגובה
  • ni14/08/2006 בשעה 00:23
    1

    השגחה פרטית
    הנני מאחלת לך החלמה מהירה, יישר כוח על העוז והלחימה, ובחיק השם תינתן לעד.

    הוסף תגובה