חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

אהבה מכסה על הפשעים

אהבה מכסה על הפשעים


קטגוריה: כללי


החלטתי לספר לו כבר במפגשינו השני. חשבתי שלא כדאי לבנות איתו קשר ורק אז לשתף אותו, הרי אין זה הגון. גם אני הייתי רוצה לדעת דבר כזה מוקדם ככל האפשר ואז, כשהשכל פועל,והלב טרם הספיק להתערב, לקבל החלטה.
בהתחלה היה מעט המום,הוא לא ידע הרבה על המחלה חוץ ממה שראה בסרטים וקרא בספרים, תגובתו היתה רגועה משהו ביחוד לאחר שהסברתי לו שחיי רגילים לגמרי ואין זכר לחולי.
המשכנו לצאת חודשיים . והלב החל לעבוד בקצב מואץ ובמשרה מלאה.....
ערב אחד-טלפון,הוא לא יודע מה לעשות...
מה קרה? שאלתי.
הוא ראה כתבה בעיתון,
על מה? שאלתי
הכתבה בעיתון תיארה תופעות לוואי שנים אחרי והשפעות על הדורות הבאים,.
שתקתי.
הוא אמר שליבו מדלג מאושר ממחשבה עליי " אני אוהב אותך" אמר אבל השכל אמר לו להפסיק,להפסיק כל עוד אפשר להפסיק.
שתקתי.חשתי כאילו רצתי מרתון ואין לי כח לזוז.
תני לי כמה ימים ביקש.
נתתי.
אחרי שלושה ימים של חוסר שינה וטיפוס על כל קירות הבית הרמתי טלפון.
ביקשתי שניפגש.
נפגשנו. איני מחלה, אמרתי לו. מעולם לא הייתי, לעולם לא אהיה. גם בחוליי,הייתי אדם בריא. החולי כבר איננו,וגם כשהיה חייתי את חיי במלואם.מאמרים בעיתון אינם חלק ממני. אין זה הגון להחליט על סמך עיתונות שנוהגת להעצים ולהפחיד.
בוא עימי לרופא שלי, ביקשתי,שאל אותו לגביי.
הלכנו.
הרופא ענה ברוגע ולא פסק מלציין את התמודדותי עם המצב.
הסיכויים לילד חולה הם נמוכים מאוד.אך הם קיימים.
הוא שמע,
לאחר יומיים נפגשנו.
הודיע לי שהוא מתייסר מהמחשבה להיפרד ממני,
אך הפחד לגביי העתיד משתק אותו.
לא דיברתי ,מה יכולתי לומר? המחשבה לחיות עם אדם מקסים ואהוב החושש כל רגע שמא אחלה ,
הפחד לומר לו שכואבת לי האצבע הקטנה של הרגל שמא יכנס ללחץ נוראי שאוטוטו אני גוססת,
והחשש שמא חלילה יחלה אחד מילדינו שיתק אותי.
ימים רבים התאבלתי על הקשר המקסים שהיה ועל תחושותיי כלפיו.
לאחר שנישא,כשנתיים לאחר מכן הבנתי שלא באמת אהב.
לו אהב באמת יכל היה לגבור על פחדיו. פחדים לגיטימיים אולי אשר באהבה גדולה יכלו להתמתן וברבות הימים להעלם.

גלגל חוזר בעולם.
אדם יכול להנשא לכליל השלמות וברגע לגלות שעולמו חרב עליו. כל כך הרבה מקרים אנו שומעים אודות תאונות מחרידות , מחלות קשות וכל מיני מרעין בישין המותירות את אחד מבני הזוג תלוי לחלוטין בצד השני,ולא עלינו מותירות את האדם לעיתים בגפו.
אדם המתמודד עם קושי,חולי או כל מצב קשה, ביחוד כשהוא בגפו מאמץ לעצמו לא פעם ראיית עולם אחרת, בוגרת , ראיית עולם ערכית ומעריכה.
לעיתים אותו מינוס לכאורה אצל השני , יכול להיות דווקא לזכותו של אותו אדם.

מאז גדלתי. למדתי הרבה מהקשר הזה אודות אהבה אמיתית. אהבה היודעת לראות ולהעצים את הטוב ולעבוד קשה על הנחת הפשעים בצד.לא להעלימם אלא לתת להם משקל נוצה.

לקח טוב גם לי .
הרבה בריאות והצלחה.








27/07/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • לילך04/08/2006 בשעה 02:05
    10

    המון הצלחה בהמשך
    טוב שסיפרת כבר בפגישה השניה על המחלה.
    אם הדבר הפריע לבן זוגך חבל שהוא משך אותך מס חודשים ולא סיים ישר .
    הכתבה שלך רגישה אותי וחשבתי עליך במשך היום.
    אני רוצה לשתף אותך עם מקרה דומה שעברתי
    היכרתי בחור דרך אתר שוחחנו המון בטלפון ניפגשנו וכבר הפגישה הראשונה הוא שיתף אותי וסיפר לי על המחלה וכיצד טופל ושהיום הוא בריא אבל יש לו מגבלות מסויימות.
    בתחילה פחדתי אבל הסכמתי להמשיך את הקשר איתו.מאוד הערכתי שסיפר לי מיד.
    הקשר שלנו היה מצויין המחלה כלל לא הפריעה לי הכרתי אדם מדהים שהעניק לי המון....
    ואז חשבתי לעצמי את מה שכתבת בסוף הכתבה מי ערב לנו לגבי העתיד....
    אני מאחלת לך הצלחה ושתמצאי את האדם המתאים שיקבל אותך כפי שאת וידע להעריך את הדברים המצוינים שיש בך
    ולדעתי כן לספר על המחלה כדי לבנות מלכתחילה קשר על אמון ולא לשקר
    אם תרצי אשמח להתכתב איתך במיל ולעזור ולתמוך
    שיהיה לך המון הצלחה

    הוסף תגובה
  • אוריה01/08/2006 בשעה 23:56
    9

    בן המלך ונאור
    עזבו אתכם משטויות, היום סיימתי עם מבחן ענק בגנטיקה..
    העיקר שנהיה בריאים ונשואים :)

    הוסף תגובה
  • גיא01/08/2006 בשעה 11:35
    8

    לא היית צריכה לספר
    הי , חבל שלא ציינת באיזו מחלה מדובר אבל ניראה לי שניחשתי , לדעתי אם המחלה מאחורייך ואין סיכוי שהיא תחזור בעתיד וזה לא משהו גנטי שיכול להשפיע על ילדייך אז לא היית צריכה לספר לו , בקשר לאהבה אמרת שכנאה הוא לא אהב באמת , אני לא חושב אני חושב שהוא כן אהב אותך אבל הוא היה צריך להחליט והיתה לו דילמה קשה , עובדה שהוא לקח פסק זמן והלך איתך לרופא , זה אומר שהוא אהב אותך , אבל ששומעים מקרה כזה אז ההחלטה היא קשה ורוב בני האדם חוששים שמא ושמא , אז כנראה שהוא העדיף לנתק ולא לקחת סיכונים , את יודעת במדרשים יש מושג כזה שדבר שלא נעים לשמוע אותו עדיף לא לספר ולדבר עליו , נכון שהיית כנה וסיפרת לו אבל כמו שכתבתי בתחילה שאם זה מאחורייך אז עדיף שלא תספרי .

    הוסף תגובה
  • אושרת31/07/2006 בשעה 23:09
    7

    הלוואי ויהיה לך עוד רבה כח ובריאות להמשיך!

    הוסף תגובה
  • אלומת אור31/07/2006 בשעה 18:04
    6

    אולי זה לאו דווקא קשור לאהבה...
    כותבת יקרה, אכן ריגשת אותי מאד ולא בטוח שאני מסכימה עם מה שעשה הבחור...
    מכיון שלא נתת לנו מידע באיזו מחלה מדובר.
    ולכן גם לא כל כך הבנתי למה החלטת שבזה בדקת את האהבה שלו אליך - כי אני יודעת ממקרים אחרים שפעמים היו צריכים לחתוך בצורה כואבת קשר כזה או אחר לאחר התייעצות עם מומחים וקבלת חוות דעת רפואית לא מאחד. וההדגשה היא לברר לעומק ולהתייעץ עם כמה שיותר פרופ` מומחים.

    אם המקרה שלך נכנס לקטגוריה הנ"ל, אז עם כל הכאב אני מבינה את הרתיעה של הבחור. ויתכן שאף אני הייתי נוהגת כך.

    אך אם לא - יתכן שהוא רכרוכי מדי...
    ואולי באמת יתכן שהוא לא אהב מספיק..

    בכל מקרה, בודאי הוא לא היה שלך.

    הוסף תגובה
  • אברהם31/07/2006 בשעה 15:35
    5

    לכותבת היקרה
    אנשים לא מבינים כי בעיקר בעידן המודרני, עקב השפעות חיצוניות במזון ובסביבה (כגון אויר מזוהם, פסולת תעשייתית וצבאית, קרינה אלקטרומגנטית וכו`), הסיכויים הרבה יותר גבוהים כיום שגן מסויים יעבור מוטציה (תראי את שיעור הסרטן והמחלות האוטו-אמוניות כיום. פי אלפי אחוזים מאשר לפני שנים מועטות. אין מחלה שכ"כ מאפיינת את השפעת המוטציה על הגנים כסרטן וכמחלות בו הגוף תוקף את עצמו).
    לכן, מי שאוהב אותך, יטרח ויעבור בדיקה לעצמו, לראות אם אותו הגן במהותו השלילית נמצא אצלו (לדוגמא, כפי שעושים בטי-זקס). אם לא - אין כל בעיה להתחתן ולהביא ילדים לעולם. וכאמור, בעיקר בעידן המודרני, הגנים יכולים "צי`ק צ`ק" לעבור שינויים שליליים...
    כך שאל תשימי לב לבורים. ואם מסיבה זו הוא ניתק הקשר - סימן שפשוט חיפש ומצא תירוץ...
    בהצלחה רבה, אברהם.

    הוסף תגובה
  • נאור31/07/2006 בשעה 08:44
    4

    תגובה לבן המלך ,
    תודה על הערתך ...
    מצא את ההבדלים -
    מאיר - "מי ערב לכך שממש ברגעים אלו אחד הקוראים / כותבים לא נושא בגופו גן שאינו דומיננטי בגופו שלו , אך יהיה דומיננטי בדור הבא ? "
    בן מלך - "בשביל שגן יעבור הלאה הוא צריך לעבור מוטאציה בתא שעובר לדורות הבאים (גמטה) או לעבור מוטאציה מראש בעובר (מה שנקרא ה germ line). אף אחד לא ערב לאפחד שאין לנו אי אלו מוטאציות בתאים מסויימים בגוף".
    אז בן מלך - לפני שאתה כותב כי דבריי הינם שטויות - לפחות שנה אותם ....
    במקרה זהו המקצוע אותו למדתי ואני אומר לך מפורשות - אם שעליה לא ניכר כל פגם יכולה ללדת ילדים שחלקם יישאו את הגן הפגום ויחלו - וחלקם יהיו בריאים לחלוטין ....
    ברור הדבר כי אין ללכת עם "הראש בקיר" ולבדוק כל דבר גנטי - כגון : cf , pmd , טייזקס וכו` ולפעול בהתאם - אך היכן הגבול ?
    בכל אופן מדובר בנושא שקצת קשה להעבירו במדיה זו ולכן אסיים ואאחל רפואה שלמה לכולם / ן....
    הסבר קצר בנושא ניתן לקבל בלינק הבא
    http://www.yoledet.co.il/tests-before.asp
    כל טוב
    מאיר

    הוסף תגובה
  • אביגיל בדרך האמת31/07/2006 בשעה 02:27
    3

    סגנון כתיבה מיוחד.. על איזה מחלה מדובר?

    הוסף תגובה
  • בן המלך31/07/2006 בשעה 02:20
    2

    נאור, אתה מדבר שטויות
    בשביל שגן יעבור הלאה הוא צריך לעבור מוטאציה בתא שעובר לדורות הבאים (גמטה) או לעבור מוטאציה מראש בעובר (מה שנקרא ה germ line). אף אחד לא ערב לאפחד שאין לנו אי אלו מוטאציות בתאים מסויימים בגוף. אדרבא, כולנו חדורי מוטציות שונות ומשונות, אבל מכאן ועד להסיק שסיכויים של כולם לחלות זהה?
    זה נכון שיש לקחת כל דבר ברבון מוגבל, וזה נכון שהגנטיקה היא במידה מסויימת סטטיסטית, אבל צריך לקחת את זה בהבנה מסויימת.
    אני לא אמרתי שאני הייתי מסיים קשר בגלל מחלה גנטית, ולא אמרתי שלא. והאמת, גם אתה לא אמרת שלא, ואני מסכים איתך בזה.
    המורם מכל האמור:
    צריך ללכת לרופא, לשאול לברר ולבדוק. לא לסמוך על כל מאמר מטופש שכתב מישהו בעיתון, אבל גם לא להתעלם לגמרי כאילו אין מחלה. אחרי שיודעים את העובדות טוב, כל אחד יישב ויעשה את חשבון הנפש שלו. חשוב מאוד לא להכנס לסטיגמות לתייג מישהו חולה כ"פסול" או שטות אחרת. לכל אחד מאיתנו יש את המחלות הגנטיות שלו, ואין מישהו שהוא מושלם גנטית. אז שלא תחשבו שזה שאיבחנו אצל מישהו נשאות של CF למשל זה אומר שהוא פסול. הכול במידה, ובלפי השכל הישר.
    בהצלחה

    הוסף תגובה
  • נאור30/07/2006 בשעה 22:46
    1

    שלום לך ,
    כתבת הודעה מרגשת - תודה ....
    כותבת יקרה , איני בא חלילה וחס להקפיד על בן זוגך לשעבר וכל רצוני לומר כי זו זכותו הלגיטימית ....
    לא כל אחד יכול להתמודד עם קשיים אשר החיים מציבים בפנינו . התמזל מזלך ואת כן יודעת כיצד להתמודד עם אותם האתגרים ....
    האמיני לי כי כל פעם עת אני קורא מחקר רפואי הדן במחלות גנטיות אני מחייך . מדוע ? אומר לך ....
    כל גן חולה , עבר מוטאציה ( שינוי ) בגופו של אדם בריא ! מי ערב לכך שממש ברגעים אלו אחד הקוראים / כותבים לא נושא בגופו גן שאינו דומיננטי בגופו שלו , אך יהיה דומיננטי בדור הבא ?
    שוב , כל מחלה גנטית מתחילה במקור מסויים , כל גן פגום - החל את דרכו באדם בריא , כך לאיש אין ערבות שהוא לא יהיה הראשון בשרשרת .....
    לפי הרופאים , עבדך הנאמן היה צריך ללכת לעולמו בגיל 6 , כך הרופאים אמרו לי ולהוריי באותו חדר בבי"ח רמב"ם....
    סו וואט - אז הם אמרו ....
    אז היום אני בן 34 , חי מצויין תודה לאל ולא שוכח לומר תודה על שאישיותי נגזרה מנושא זה ....
    אל תהפכי זאת לאישיו המרכזי בחייך , המשיכי להתמודד ולנצח ( את עושה זאת גם ללא עצתי ) ואני בטוח כי בן זוגך הראוי יופיע במהרה ( בע"ה ) ....
    שאי ברכה כותבת יקרה , ונסי לא לקחת ללב סיטואציות כדוגמת זו ( לפחות נסי להמעיט בחשיבותן ) ...
    שפע בריאות
    מאיר

    הוסף תגובה