חיפוש

  • חיפוש באמצעות כינוי
  • חיפוש מהיר
  • חיפושים שמורים
  • אנא הכנס כינוי מלא או חלקי

    לדוגמא: יעל_1, משה2345

  • לתוצאות לחץ על שם החיפוש

    יצירת חיפוש חדש >

לאהבת חיי....המכתב שלא נשלח!!!

שר אל_15279 שר אל_15279

לאהבת חיי....המכתב שלא נשלח!!!


קטגוריה: כללי


לפני הרבה שנים היה לי קשר מאוד חזק אם נערה אחת...מאוד מיוחדת. שלצערי הרב נקטע שלא ברצוני אך אולי בגללי.
כתבתי לה מכתב שניגנז משום מה, אולי מהפחד, מהבשינות, אולי כי לא חשבתי שזה מספיק חשוב. והנה...עכשיו מצאתי את המכתב בדיוק בתקופה שהיא הודיעה לי שהיא מתחתנת.
אני מאוד שמח בשבילה,באמת!!! אבל אני לא יכול להמנע מהמחשבה שאולי...רק אולי אם הייתי שולח את המכתב היום המציאות הייתה אחרת.

"היום אני מבין...את היית אהבת חיי...
איך שאני לא אסתכל על זה אני אף פעם לא אצליח להבין איך לא ראיתי את זה כבר אז...
בעצם כן ראיתי. אבל..לא עשיתי שום דבר לקרב אותך...ההפך, ידעתי להרחיק אותך כשניסית להתקרב. וכשאני רציתי להתקרב את כבר היית פגועה, מנוסה, ומבינה הרבה יותר ממני...

אני עדיין לא מבין באיזה שלב את הפכת להיות יותר חכמה ממני וראית את הקשר שלנו מזוית ראיה אחרת לגמרי,והיום אני יודע, שאת, כבר אז ידעת מה טוב בשבילך אבל אני לא...בשבילי זה היה אחרת. אני הייתי בטוח שאני לא צריך להתאמץ בכלל בשביל להשיג אותך. הייתי בטוח שתמיד תרצי להיות שלי. והייתי משוכנע שתקבלי אותי למרות כל המגרעות שלי. לי היה ברור מאליו שתמיד תהיי שם בשבילי. הרי כל החיים גדלנו יחד, את הזכרון הראשון שלי.. את היית החברה הראשונה שלי, האהבה הראשונה שלי.והיית איתי לאורך הרבה מאוד שנים...והיום שאת לא איתי נשארה לי רק שאלה אחת בראש....

למה?...

שאלה שמתקשרת לכל הרבה דברים וענינים לא פתורים.אבל, את מי יש לי לשאול?? למי בעצם יש לפנות? הרי אף אחד לא יבין אותי באמת. אף אחד לא יכול לעמוד במקומי ולעבור את מה שאני עובר, ולהרגיש את מה שאני מרגיש. מהצד זה נראה שיש לי חיים מאושרים ויפים.

ככה אומרים לי לפחות.....יש לי בית..יש לי אוטו...
יש לי מקצוע מכובד..ועבודה מסודרת וקבועה.
יש לי הכל אבל משהו עדיין חסר.
חסר לי הידיעה של השייכות, המחוייבות, האהבה, והענקת תמיכה....
חסר לקום בבוקר ולדעת שיש מישהו שחושב אוהב ומחכה.
הצפייה לקשר רציני כנה ואמיתי, הרצון העז להפגין חום ואהבה,
הכמייה לחוש את אותו הרגש מהצד השני...והרצון להקים בית...
כל זה גורם לי לחשוב רק עלייך... אם רק היית יודעת כמה את חשובה. "
23/07/2006
רוצה להוסיף כתבה?
תגובות הוסף תגובה
  • אהבה ואמונה06/04/2007 בשעה 17:52
    20

    חזק...
    ואו שר אל איזה מכתב יפה כ"כ כתבת. אני התרגשתי. נושא הזיווגים כ"כ מבלבל אותי לפעמים, כי הוא הנושא הכי מוכב, ויש כ"כ הרבה שאלות...
    אני לא אסבך אותך עם השאלות שיש לי כי בטח גל לך יש את השאלות שלך. ונכון שתמיד ישאר האולי הזה. הוא רק ישתנה בגודל שלו ברגע שגם אתה תזכה בעז"ה להתחתן. אני לא יודעת עם יצא לך לצאת עם בנות אחרות אחריה, ואם היו שם בנות שהבאת בתור אופציה רצינית. כי לפעמים כשאנחנו פוגשים אנשים אחרים אנחנו רואים שהם מתאימים לנו יותר, ופתאום האדם הקודם נראה לנו לא הכי מתאים לנו. בכל אופן, אם היא מצאה את האושר שלה, גם אתה תמצא אותו. כי כנראה שלמרות שלא שלחת את המכתב, אתם לא הזיווג, אחרת, ה` היה מפגיש אתכם באיזו דרך שלא תהיה לא?! בהצלחה =]

    הוסף תגובה
  • פרפרים בבטן01/08/2006 בשעה 01:59
    19

    לכל הבנים כנסו שוב
    שימו לב איך כל הבנות מתרעמות. לא יאומן פשוט.
    כן, אני מכיר המון בחורות שוות, כמובן לא מכיר את כולן. מי שלא מאמין שיבוא אלי ויראה עד כמה נחותות הבנות שמשחקות משחקים בהשוואה אליהן.
    בנות צריכות קודם הן להתייחס יפה לגברים, להראות להם שהם לא מהבנות שמשחקות משחקים, ואך ורק אז הן תזכנה ליחס הראוי. לא ייתכן שבנות יתייחסו לבנים כמו אל זבלים ויצפו ליחס של מלכות.
    וכל הבנות שהגיבו פה העידו על עצמן שהן גועל נפש של בחורות, שהרי אם היו בחורות טובות זה לא היה צורם להן.

    הוסף תגובה
  • מתניה30/07/2006 בשעה 08:32
    18

    לדורית
    כן רק שאצלי הבחורה למדה איתי והיינו מדברים לפחות פעם בשבועיים בטלפון ולא היה לי את האומץ להגיד לה מה שעל ליבי מכל מיני סיבות ואז שהיא הודיעה לי שהיא מתחתנת הז עשה לי משהו בלב ולכל מי שישאל כן הלכתי לחתונה

    הוסף תגובה
  • שרון30/07/2006 בשעה 07:13
    17

    היא לא הייתה אהבת חייך!
    אם היא מתחתנת- זה סימן שמצאה את זיווגה.
    במקום להצטער על "מה היה יכול להיות אילו...", מוטב שתשמח בשמחתה.
    אם היית מפרסם את המכתב הזה בזמן אמת ומתייעץ האם לשלוח או לא- כמובן שהייתי מציעה לך לשלוח. לדעתי, באופן עקרוני- תמיד כדאי להיות פתוח עם הצד השני (כל עוד לא מדובר בדברים שעשויים לפגוע), בדיוק בשביל למנוע את תחושת ההחמצה שיש לך עכשיו...
    אבל היות וכבר "פיספסת" את ההזדמנות שהייתה לך- אל תשקיע עצמך במחשבות כאלה. הן לא יועילו לך! במקום זה- תאמין שהזיווג האמיתי שלך עוד יגיע.
    תהיה חזק, ותמשיך הלאה.
    שרון.

    הוסף תגובה
  • נירה29/07/2006 בשעה 23:57
    16

    לפחות תלמד מזה משהו...
    אני מקווה שלמדת מזה משהו...נמאס לקרוא על זה ונמאס לחוות את זה...
    גברם תמיד מעריכים בחורה ומגלים שהיא האחת כשהיא יוצאת או מתחתנת עם משהו אחר. לצערי זה בדפוס שלכם..כשהיא לידכם מעניקה, רומנטית ואוהבת אתם מרגישים שהיא בכיס ולא שמים או שזורקים אותה על חוסר התאמה אבל כשהיא כבר לא מושגת לפתע היא הופכת למושא אהבתכם..כמה עצוב!!
    לא סתם חכמנו הזהירו גברים שלא להמתים "פן יקחנה אחר" ..אני מקווה שהמקרה הזה הוא "צליל ההשקמה" שלך ולגברים אחרים שקוראים את התגובה..

    הוסף תגובה
  • לי29/07/2006 בשעה 23:33
    15

    סיפור מוכר
    אני מבינה אותך מאוד ורוצה להגיד לך דבר אחד שאני חושבת שאתה כנראה באותה תקופה לא היית בוגר מספיק בשביל להבין מה זו אהבה אמיתית אנחנו כבני אדם מעריכים את האדם מעבר לצד השני רק שמאבדים אותו עד אז לא יודעים בעצם כמה הוא שווה אני מבינה לליבך ויודעת שזה באמת מאוחר מידי אי אפשר לחכות למשהו שלא יקרה לחזק אותך באמונה שהכל לטובה והכל משמיים תקבל את זה באהבה גם אם זה קשה תמשיך הלאה בכל הכוח ותראה רק ישועות בעזרת ה` שתקים חופה וקידושין עוד השנה עם בחירת ליבך אמן

    הוסף תגובה
  • מורן29/07/2006 בשעה 22:48
    14

    תקשיב מאמי
    התאהבתי בך...

    הוסף תגובה
  • prprh,28/07/2006 בשעה 15:50
    13

    פרפרים מתוק שלי!!!!!!!!!!!
    נגע מאד לליבי הדברים שכתבת....האמת ...אני מזה מתה על צורת החשיבה שלך....אולי יצא ביננו משהו..ואז יהיה לשנינו פרפריםםםםםםםםםםםםםםם בבטן.... מה אתה אומר????????????????? ככה גם תוכל לרפא אותי.....

    הוסף תגובה
  • דורית28/07/2006 בשעה 15:44
    12

    למתניה
    מה?באמת?גם אתה עברת סיפור דומה?

    הוסף תגובה
  • מישהיא27/07/2006 בשעה 21:24
    11

    לאדון פרפרים בבטן וגם לכותב
    כותב יקר- ההרגשה זאת מוכרת עד כאב. גם לי (כמו לרבים וטובים זה קרה...)ואני רוצה שתדע משהו- תמיד יהיו לך שאלות של מ"מה היה קורה אילו..."? ואתה תמשיל לשאול את עצמך מדי פעם- עד שתמצא את אהבת חייך . ואז זה ייעלם!
    אין מה לעשות- אהבה ראשונה זה משהו מיוחד שלא שוכחים לעולם!
    אבל זה לא אומר שא"א להתאהב מחדש- בצורה עמוקה ומשמעותית יותר...
    אז שיהיה לך הרבה הצלחה בהמשך :)
    ולך אדון פרפרים בבטן- הכותב ממש אינו חסר בטחון עצמי! כנראה שאתה הוא שחסר בכך. הוא בנאדם אמיץ שכנה עם רגשותיו (דבר שאתה כנראה לא)
    אז תפסיק בבקשה עם הצגת "הקשוח והגבר."
    כי אמנם, אנחנו הבנות, אוהבות גברים ולא "רכיכות" - אבל לא לעניין הזה.
    בניגוד למה שאתה חושב, בנות אוהבות כנות!
    אז עצה ידידותית: תנסה ללכת לפי הלב ולא לפי האגו .
    כי אתה אף פעם לא יכול לדעת אם לא תפספס את אהבת חייך- בגלל פוזה מצו`איסטית...

    הוסף תגובה
  • יוספה בעלת החלומות27/07/2006 בשעה 20:29
    10

    פרפרים בבטן
    פששששש איזה "גבר" נדיר אתה .
    הכותב בטח משתוקק לפגוש אותך ,לשבת איך על כוס בירה , לתקוע גרפסים ולהשאר רווק לנצח.

    הוסף תגובה
  • בחורה27/07/2006 בשעה 13:45
    9

    ל"פרפרים בבטן"
    מעניין איך אף אחת לא קפצה על המציאה עד היום.

    הוסף תגובה
  • משה26/07/2006 בשעה 14:07
    8

    ל-5
    אני לא מסכים איתך.
    בלשון המעטה.

    אבל אני כן מקווה שאתה מקבל את מה שאתה אומר כאן לנו לעשות מהצד של הבנות שאתה יוצא איתן, אולי ככה תלמד קצת כמה מתסכל זה יכול להיות.

    זה די מצחיק, כי כתבת "הייתי עושה לך סיור ומראה לך את הבנות השוות באמת, ולא את האפסוסיות הללו שמחזיקות מעצמן". קודם כל, מי שמחזיק כאן מעצמו זה אתה. דבר שני, איך אתה מכיר כל כך הרבה בנות "שוות" בהיותך "גבר" אמיתי? האם אחת הבנות ה"שוות" הללו לא הייתה קופצת על המציאה של ה"גבר" האמיתי היחיד?

    בברכה
    משה

    הוסף תגובה
  • ahrx26/07/2006 בשעה 13:01
    7

    למס` 5 קרא שוב את המאמר.
    כנראה שלא ממש הבנת את מה שקראת , הבחורה כל הזמן היתה בסדר וניסתה, זה הוא שהרחיק אותה וזה הוא שלא רצה אותה , זה הוא שחשב שהיא תמיד תהיה שלו, אז לאחר כמה שנים בהם הצליחה להתגבר ולעבור הלאה , אז עכשיו היא לא בסדר? תסביר לנו במה היא לא היתה בסדר כדי שנבין.
    ולכל הבחורים או הבחורות שנמצאים באותה סיטואציה בה נמצא הכותב, אם אתם חושבים שעזבם משהו טוב, ואת יזמתם את הפרידה, אני חושב שכדי שתנסו לפנות שוב, ולנסות לחדש הקשר, גם אם תקבלו תשובה שלילית לפחות תדעו שניסיתם, (אל תתנו לאגו להפריע לכם,) ישנם הרבה סיפורים על זוגות שהכירו, נ]פרדו חזרו וזה הצליח, אי אפשר לדעת מהיכן תגיע הישועה, ולפעמים כדאי לא לפספס את המזל שלנו. אז בהצלחה לכולנו.

    הוסף תגובה
  • ליטל 1173926/07/2006 בשעה 10:07
    6

    לכותב תגובה 5
    ממש מגעיל מה שכתבת...!!!
    הוא לא יזכה להראות את הרגישות לאשתו כי מי בכלל תרצה בעל שמתייחס אליה כאילו שהיא הזבל שלו???
    "הבחורה לא אמורה לדגדג לך את קצה הציפורן???"
    לדבר בכבוד אל כל אדם באשר הוא.. שמעת על זה פעם??

    והבנות השוות באמת..! ואני בתוכן (צר לי על החוסר צניעות) לא היו שמות עליך - כי כעת הוכחת לכולם מי האפס פה שמחזיק מעצמו על לא כלום..!

    ואולי אם תנהג בכבוד - ינהגו גם אליך בכבוד!
    ואולי אז תמצא סופסוף את שחפץ ליבך...

    בהצלחה!
    ליטל.

    הוסף תגובה
  • פרפרים בבטן26/07/2006 בשעה 04:28
    5

    אני יודע מה חסר לך
    חסר לך בטחון עצמי.
    מזל שלא שלחת את המכתב. אם היית שולח היית יוצא יותר פתטי.
    אחי, באמת מאהבה. גם אני הייתי פעם מסכן כמוך, והיום המצב הפוך. הבחורה לא אמורה לדגדג לך את קצה הציפורן. אם רק היית יכול לבוא אלי והייתי עושה לך סיור קטן ומראה לך את הבנות השוות באמת, ולא את כל האפסוסיות האלו שמחזיקות מעצמן. לא את כל אלו שקוראות את ההודעה שלי ומתפלצות מה יקרה אם בנים כמוך ישמעו לי ויהפכו להיות גברים.
    תהיה גבר, די לרגישות העלובה הזאת. את הרגישות תשמור לאשתך ולא לכל זבת חוטם שאתה יוצא איתה.
    פיכס.

    הוסף תגובה
  • אפרת26/07/2006 בשעה 02:46
    4

    תגובה מהצד של הבחורה....
    איני הבחורה "שלך", אך אני הבחורה מהצד השני.הבחור שלי דווקא כן קבל אומץ להגיד לי את הדברים, וזאת לאחר שנתיים שבהן התאוששתי ממנו.זה היה מאוחר מדי.האהבה הענקית כבר לא היתה שם, וזה פשוט נגמר.גם היום,7 שנים אחרי שהקשר ביננו נגמר, הוא עדיין שם. סתם חבל,בשבילו,בשבילנו. אני יכולה רק להציע לך להתעקש להמשיך הלאה , לאחר שתסיים את תקופת האבל שלך עליה אחת ולתמיד, ולא לעסוק בשאלות "מה היה אילו....".זה לא יעזור. ולגביה-תקווה שתהיה מאושרת, ותהיה הוגן,ואל תכביד עליה ברגשותיך.זה לא פייר. מאחלת לך הרבה הצלחה,הדרך לא פשוטה.

    הוסף תגובה
  • מתניה26/07/2006 בשעה 01:25
    3

    סיפור מוכר
    אני גם עברתי מקרה דומה זה קשה נכון אבל זה עובר מנסיון היייה לזק ותמשיך הלאה

    הוסף תגובה
  • אביגיל בדרך האמת25/07/2006 בשעה 23:30
    2

    זאת עצם השאלה שאינך יודע למה לא פעלת לקרבה...
    ---כנראה שזאת עצם השאלה שאינך יודע למה לא פעלת לקרבה והאמת קורים הרבה מקרים בחיים שאנחנו לא תמיד מודעים למעשינו ואז כשעושים אותם אנחנו ממש מתפלאים למה עשיתי כך או למה לא עשיתי בדרך שונה.. ולפעמים דווקא כשהדבר לא בידינו כבר אנו מרגישים בהפסדו..
    תמשיך הלאה בתקווה שתימצא מישהי אחרת שטובה ואולי יותר טובה ממנה ובע"ה כמו שכתבת מצד אחד יש לך חים יפים ומאושרים בע"ה תצליח להגשים אותם עם מישהי אחרת עם מישהי צדיקה בע"ה כל טוב וטעם:-)

    הוסף תגובה
  • אלמוני25/07/2006 בשעה 23:08
    1

    סיפור מוכר
    אני מכיר הרבה שעברו דברים דומים (אני בינהם) ההרגשה של ההחמצה-לא נעים בכלל, אבל מכל דבר לומדים בחיים...(הכל לטובה!)
    בהצלחה בעתיד

    הוסף תגובה